::
-מי לא עונה לכם? אמא, כשאני שוכב חולה במיטה וצועק לה "אמוש, תזמיני אמבולנס!!!!!1111".
-אתם לבד? לא (כמעט-מביך לכתוב את זה, ולא לזעוק 'כן' ולחתוך, במיטב המסורת הטוריית).
-מתי גיליתם שאין אף אחד אתכם חוץ מכם? -על מה הייתם רוצים להתוודות? מי שצריך לדעת - יודע. אין לי שלדים בארון לחשוף.
-מה הייתם רוצים להרגיש ואתם לא יכולים? בנוח.
-מה חשבתם שתוכלו? להגשים את עצמי, אבל זה לא עובד כל כך.
-מרגישים שכלום לא אותו הדבר? גם הים נסוג.
-יש לכם חבר לרוץ אליו? כן, אפילו יותר מאחד, ואני מקווה שהם רצים אליי בעת הצורך.
-מרגישים זרים לאנשים שקרובים אליכם, כאילו שזה משהו חדש? כרגע לא, אבל עד לא מזמן, כן, לאדם ספציפי. ניתקנו את הקשר. אם לא מצליחים לתקן משהו, לא יעזור להעמיד פנים שהוא לא שבור.
-יש מישהו שיודע בלי שתצטרכו להגיד לו? לפעמים.
-אני לא יודעת מה אפשר לשאול על זה, אז פשוט if my hearts soaking wet boy your boots can leave a mess. קרוקס לא משאירות בלאגן, אבל מאידך, הן מכוערות אחושרמוטה
-מכירים את עצמכם טוב? די טוב.
-מוכנים לסבול את השגעונות של אלו שאתם אוהבים? תלוי. כל עוד זה בגבולות הנוירוזה - בשמחה, גם לי יש לא מעט שגעונות. אבל כשאתה מנסה להתנצל בפני אדם על משהו שאפילו לא עשית, והוא מצידו יורק לך בפנים, לפסיכוזות כאלה כבר אין לי סבלנות.
-במה אתם לא מצליחים להחליט? בכל מה שקשור להווה. כשאני חושב על העתיד כעל משהו רחוק ונפלא, נורא קל לי לדעת שאני אהיה פסיכולוג, אגור בתל-אביב, ואסכסך בין גל לשלומי כדי ששניהם יהיו שלי (שלומי בשביל הסקס, גל בשביל המין). אבל כשדברים מתחילים להיות מציאותיים וצריך להכריע, אני קופא.
-מתי הכל מתנקה? באמבטיוש.
-מה הכי מזוכיסטי מבחינתכם? הודגש באמצעות מדגישומטיקושקוש