זה מקסים ומרגש...
גם אני כמו ליאת לא נמצאת פה מספיק זמן עדיין כדי להרגיש את הדברים האלו, אבל גם אני כמו עדי, יודעת שזה לא לנצח, ואולי זה מה שגורם לי להתגעגע פחות. כשאתה יודע שאתה כאן לתקופה קצובה, אתה עסוק בלספוג חוויות, בלהנות מהיתרונות, ויש כאלו אין מה לעשות.... ופחות חושב על הבית שבסופו של דבר תחזור אליו בין כה וכה. לא הייתי יכולה לראות את המקום הזה כבית שלי לתמיד אף פעם, לא הייתי יכולה לחשוב על לגדל פה ילדים לבגרות, פשוט כי זו אני, כי בלי המשפחה החברים והמקומות שהם בית בשבילי, אני לא רואה את עצמי ממשיכה. אבל אני מודה שעם כל ההתלהבות מהחיים פה, מאמריקה בכלל, מהחופש המלא שיש לי כאן, מחוסר הדאגות והפחדים היום יומיים , בלי הלחצים והאנשים העצבניים , בלי לשאול את עצמי כל בוקר "מה יהיה??" , למרות הכל, התאור של הביקור וגם מה שעדי כתבה, עצובים לי מאוד. אני מאוד מקווה שיהיה יותר טוב... יום כתום, לנו ולכל עם ישראל
), התכוונתי, כשאמרתי "כתבת" - הקלדת
יש לזה גם מנגינה? מי מבצע?
