I´m back
- פותח הנושא joojoo
- פורסם בתאריך
עדי בשמיים
New member
גמני (בעבודה)
לבית קניתי מקלדת עם אותיות חרוטות (בארץ) ובכלל, אני יכולה לארגן לך מדבקות, מה דעתך?
לבית קניתי מקלדת עם אותיות חרוטות (בארץ) ובכלל, אני יכולה לארגן לך מדבקות, מה דעתך?
עדי בשמיים
New member
כמה אפשרויות
האפשרות הכי טובה זה לבקש ממישהו בארץ לקפוץ לחנות של קרביץ ולקנות. המדבקות שלהם זוהרות בחושך (יש בצהוב, ירוק, לבן ושקוף) וסט עולה בערך 20 שקל, והן מחזיקות נפלא. האופציה השניה היא להזמין באתר של דווקא, מדבקות עגולות שקופות בעברית, הן לא רעות אבל הדבק שלהן מחזיק אולי שנה ואח"כ הן מתחילות לזוז. וגם מקלדת בעברית אפשר להזמין כאן.
האפשרות הכי טובה זה לבקש ממישהו בארץ לקפוץ לחנות של קרביץ ולקנות. המדבקות שלהם זוהרות בחושך (יש בצהוב, ירוק, לבן ושקוף) וסט עולה בערך 20 שקל, והן מחזיקות נפלא. האופציה השניה היא להזמין באתר של דווקא, מדבקות עגולות שקופות בעברית, הן לא רעות אבל הדבק שלהן מחזיק אולי שנה ואח"כ הן מתחילות לזוז. וגם מקלדת בעברית אפשר להזמין כאן.
עדי בשמיים
New member
לגבי המדבקות בעברית../images/Emo168.gif
הן מפריעות להקלדה העיוורת, בעלי הדביק על הלפטופ שלו מדבקות והן מכסות שני סימונים שעליהם אני מתאפסת להקלדה העיוורת. יש תכנות קטנות המלמדות הקלדה עיוורת, זה בערך... כמו ללמוד לרכב על אופניים, כך וכך תירגולים וזה נירכש לתמיד. הבעיה של ברק: יש לי חברים בחו"ל שאליהם הבאתי מחשב מהארץ על מנת שאוכל לשלוח דואר בעברית, את אותן התשובות שעתי בסופו של דבר: חושבים באנגלית, חיים באנגלית... הבעיה נשארה.
הן מפריעות להקלדה העיוורת, בעלי הדביק על הלפטופ שלו מדבקות והן מכסות שני סימונים שעליהם אני מתאפסת להקלדה העיוורת. יש תכנות קטנות המלמדות הקלדה עיוורת, זה בערך... כמו ללמוד לרכב על אופניים, כך וכך תירגולים וזה נירכש לתמיד. הבעיה של ברק: יש לי חברים בחו"ל שאליהם הבאתי מחשב מהארץ על מנת שאוכל לשלוח דואר בעברית, את אותן התשובות שעתי בסופו של דבר: חושבים באנגלית, חיים באנגלית... הבעיה נשארה.
עדי בשמיים
New member
הבליטות על ה-ח וה-כ
לא מוסתרות ע"י המדבקות העגולות וגם לא ע"י אלה של קרביץ. במקרה של לפטופ יכול להיות שהמקשים קטנים מדי, והמדבקות הודבקו על הבליטות... בכל אופן תמיד אפשר לגזור את המדבקה. אצלי על הלפטופ המדבקות לא מפריעות להקלדה העיוורת.
לא מוסתרות ע"י המדבקות העגולות וגם לא ע"י אלה של קרביץ. במקרה של לפטופ יכול להיות שהמקשים קטנים מדי, והמדבקות הודבקו על הבליטות... בכל אופן תמיד אפשר לגזור את המדבקה. אצלי על הלפטופ המדבקות לא מפריעות להקלדה העיוורת.
תפוזינה בתפוח
New member
אפשר לקנות מדבקות חלקות
אפילו גדולות, לגזור ולכתוב עליהן את האותיות בעברית.
אפילו גדולות, לגזור ולכתוב עליהן את האותיות בעברית.
תפוזינה בתפוח
New member
למה לא לשים מדבקות בעברית?
נילי בוסטון
New member
או פשוט להשתמש במקלדת הוירטואלית
של תפוז או חבר´ה, מה שאני עושה - כי במחשב הביתי אין לי עברית בכלל. ואנא ברק אל תעזוב אותנו, (רואה, עובדת יופי הפולניות...) אני נורא נהנית לקרוא אותך, (ופיר - גם את האנגלית המושלמת שלך, רק שהעיניים לפעמים מבקשות מנוחה) ואם פה ושם חסר לך ביטוי בעברית How about שפה ושם תשלב, כך ש- We are all Happy
של תפוז או חבר´ה, מה שאני עושה - כי במחשב הביתי אין לי עברית בכלל. ואנא ברק אל תעזוב אותנו, (רואה, עובדת יופי הפולניות...) אני נורא נהנית לקרוא אותך, (ופיר - גם את האנגלית המושלמת שלך, רק שהעיניים לפעמים מבקשות מנוחה) ואם פה ושם חסר לך ביטוי בעברית How about שפה ושם תשלב, כך ש- We are all Happy
wolfDragon comeback
New member
אתה צודק לגמרי ג´וג´ו
וזה לא רק בחיפה. קח אותי למשל, אני בנדם אינטיליגנטי, משכילה, בת 27, חיה כרגע בכפר סבא, ונאלצת לעבור בתור מאבטחת כאן, באחד מהמקומות היותר מסוכנים בתוך הקו הירוק, כי ענף המחשבים קרס לו משהו. אני משלמת יותר מחצי מהמשכורת שלי על שכר דירה לדירה קטנטונת ומזדקנת, והאמת היא שיאוש יהיה התיאור הטוב ביותר למה שאני מרגישה כלפי הארץ. לפני כמה שנים אני הכרזתי באוזני כל מי שעניין אותו שאני אוהבת את הארץ, נולדתי, גדלתי בה ואני רוצה שילדי יטעמו מהמשהו המיוחד בה, שלא לדבר על זה שכל חברי בה. אין לי מה לחפש בארץ אחרת טענתי. היום אני מחפשת את הדרך החוצה. אין פה שום דרך בשבילי להרוויח מספיק כסף כדי לבנות חיים שאינם מושתתים על אוברדראפט וחובות, אין לי הרגשה של בטחון אפילו כשאני הולכת ברחוב באמצע היום (לא מפתיע בהתחשב בזה שרק השנה התפוצצו פה ברחוב שני מטעני חבלה), אני לא רואה איך יווצר פה עתיד טוב יותר עם ההנהגה (אם אפשר לקרוא לחבורת הזוועות האלה הנהגה) שלנו, והמסקנה היא שאני מעדיפה להיות העכברוש שבורח מהספינה הטובעת לפני שמאוחר מדי. והאמת - אני לא ממש בטוחה שלא כבר מאוחר מדי. מסתבר שבכלל לא זול או קל לצאת מהארץ. מדינות העולם לא ששות לקבל אזרחים חדשים מישראל בימים אלה. בקיצור - זאת לא רק התחושה שלך. היאוש כאן, ובכל מקום.
וזה לא רק בחיפה. קח אותי למשל, אני בנדם אינטיליגנטי, משכילה, בת 27, חיה כרגע בכפר סבא, ונאלצת לעבור בתור מאבטחת כאן, באחד מהמקומות היותר מסוכנים בתוך הקו הירוק, כי ענף המחשבים קרס לו משהו. אני משלמת יותר מחצי מהמשכורת שלי על שכר דירה לדירה קטנטונת ומזדקנת, והאמת היא שיאוש יהיה התיאור הטוב ביותר למה שאני מרגישה כלפי הארץ. לפני כמה שנים אני הכרזתי באוזני כל מי שעניין אותו שאני אוהבת את הארץ, נולדתי, גדלתי בה ואני רוצה שילדי יטעמו מהמשהו המיוחד בה, שלא לדבר על זה שכל חברי בה. אין לי מה לחפש בארץ אחרת טענתי. היום אני מחפשת את הדרך החוצה. אין פה שום דרך בשבילי להרוויח מספיק כסף כדי לבנות חיים שאינם מושתתים על אוברדראפט וחובות, אין לי הרגשה של בטחון אפילו כשאני הולכת ברחוב באמצע היום (לא מפתיע בהתחשב בזה שרק השנה התפוצצו פה ברחוב שני מטעני חבלה), אני לא רואה איך יווצר פה עתיד טוב יותר עם ההנהגה (אם אפשר לקרוא לחבורת הזוועות האלה הנהגה) שלנו, והמסקנה היא שאני מעדיפה להיות העכברוש שבורח מהספינה הטובעת לפני שמאוחר מדי. והאמת - אני לא ממש בטוחה שלא כבר מאוחר מדי. מסתבר שבכלל לא זול או קל לצאת מהארץ. מדינות העולם לא ששות לקבל אזרחים חדשים מישראל בימים אלה. בקיצור - זאת לא רק התחושה שלך. היאוש כאן, ובכל מקום.
forglemmigej
New member
וואי
אני טסה ביום שני. הוצאת לי את החשק ל-ג-מ-ר-י. אבל אפשר להבין: הסמטוכה שהם נמצאים בה עשתה את שלה וליבי יוצא אליהם...
אני טסה ביום שני. הוצאת לי את החשק ל-ג-מ-ר-י. אבל אפשר להבין: הסמטוכה שהם נמצאים בה עשתה את שלה וליבי יוצא אליהם...
האיש שלי שב משם עם אותן החוויות
חזר מישראל לפני מספר ימים וכולם אמרו לו שאין לנו בכלל מה לחשוב על חזרה (לא שאנחנו חושבים), ובטח לא עכשיו. כולם מדוכדכים ועם האף באדמה. כשהיינו שם בפסח לפני שנה בערך, היו אז מספר פיגועים והיה שבוע קשה. אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה לטוס בחזרה לכאן, והרגשתי שאני עוזבת מאחורי מישהו חולה. ממש בכיתי בהמראה. כשהיינו שוב בראש השנה האחרון, דווקא לא היה אכפת לי לעזוב, המצב היה כל כך גרוע, אנשים היו גסים והיה לא נחמד (ברחוב אני מתכוונת, כי עם משפחה וחברים היה טוב). מעולם לא חשבתי שלא כל כך ארצה לחזור לישראל.
חזר מישראל לפני מספר ימים וכולם אמרו לו שאין לנו בכלל מה לחשוב על חזרה (לא שאנחנו חושבים), ובטח לא עכשיו. כולם מדוכדכים ועם האף באדמה. כשהיינו שם בפסח לפני שנה בערך, היו אז מספר פיגועים והיה שבוע קשה. אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה לטוס בחזרה לכאן, והרגשתי שאני עוזבת מאחורי מישהו חולה. ממש בכיתי בהמראה. כשהיינו שוב בראש השנה האחרון, דווקא לא היה אכפת לי לעזוב, המצב היה כל כך גרוע, אנשים היו גסים והיה לא נחמד (ברחוב אני מתכוונת, כי עם משפחה וחברים היה טוב). מעולם לא חשבתי שלא כל כך ארצה לחזור לישראל.
נילי בוסטון
New member
קשה לי לקרוא את זה
במיוחד בתור חיפאית שכל היקרים לה עדיין שם. בביקור האחרון שם, לפני 4 שנים, כבר הרגשתי לא בבית: העיר השתנתה ללא הכר התחרדה ומלאה שפות שלא הכרתי ורק בית הספר הישן קפא על שמריו על רצפותיו החשופות וארון הברזל. אבל יאוש עוד לא היה לא כזה. Joojoo - תודה ששיתפת... תודה שיתפתתודה שיתפת
במיוחד בתור חיפאית שכל היקרים לה עדיין שם. בביקור האחרון שם, לפני 4 שנים, כבר הרגשתי לא בבית: העיר השתנתה ללא הכר התחרדה ומלאה שפות שלא הכרתי ורק בית הספר הישן קפא על שמריו על רצפותיו החשופות וארון הברזל. אבל יאוש עוד לא היה לא כזה. Joojoo - תודה ששיתפת... תודה שיתפתתודה שיתפת
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.