חמודה....
גם אני אהבתי את ארה"ב נורא, עד גיל 14 ככה, ואז הלכתי עם הזרם ושנאתי אותה. זה הרי נורא קל לאהוב מדינה שלא הסתבכת עם בירוקרטיה שלה, או שלא הייתה צריכה לעבוד בה, ובעצם לעשות בה כלום. את ישראל לדוגמא, אני לא סובלת. אבל אני בטוחה שאם אני אהיה שם בחופש חודש, אני לחלוטין אהנה שם. כי כשאנשים בחופש הם עושים את מה שאנשים שגרים שם לא עושים... הם מטיילים, נהנים, פוגשים אנשים, ואין להם שום מחוייבויות או התחייבויות. ואני באה מהצד השני של הסקאלה, אני מאד מאד אוהבת את ארה"ב. עדיין הייתי רוצה לנסות לגור באירופה מתישהו, כדי לראות איך זה. אבל בשבילי ארה"ב היא מקום שטוב לחיות בו. ועדיין, אני לא חושבת שזה דבר רציונלי להגיד שאת אוהבת מדינה בלי לחיות בה אף פעם. אני מאד הייתי רוצה לבקר באוסטרליה, אבל להגיד שאני אוהבת אותה? זה כמו שאני אגיד שאני אוהבת מישהו שפגשתי לפני חמש דקות. זו לא אהבה, כי אני לא מכירה אותו. ואני בכנות מאחלת לך לבוא לפה ולהבין שאת אוהבת את המדינה הזו, כי אין דבר טוב יותר מזה שמחשבה שיש לך בראש תתברר כנכונה. אבל אל תבני על זה. קאט