help!!!

[acamolit]

לא אכנס לויכוח על השקפת עולם

בתמצית מאוד -
הנוער של היום כלל אינו דומה לנוער של לפני שני עשורים (מופיע במחקרים).
ההורים של היום לא ממש מבינים את תפקידם (ללא הכללות)
בכל מצב חשוב להגיע לדיבור בגובה העיניים -
אסור לשכוח מי כאן ההורה ומהו תפקידו.

 

[מירי,]

כי החיים היו שונים מהחיים לפני 2 עשורים.

אמא שלי (למשל) לא הייתה צריכה לדבר איתי על התנהגות בפייסבוק ובווצאפ ובאינסטגרם (ובטח עוד כמה...)- גם ההורים לפני 2 עשורים לא היו צריכים...
כמה איבחונים נעשו לפני 20 שנים? כמה קידמה הגיעה? שאני אמשיך?
&nbsp

 

[acamolit]

זה ממש לא "הקידמה"

זה עמוק הרבה יותר,
גם אז היו בעיות ו"חוליים" והיה צריך להזהיר -
ה ה ב ד ל -
הסמכות ההורית היתה והיום?

 

[מירי,]

איזו סמכות הורית שונה מהיום?

בין בני הדור שלי תשמעי עדיין על מי שמספרים איך מבט אחד מאבא או אמא הצמיד אותם לבצע מה שאותו הורה אמר- מפחד.
אני יודעת בוודאות שהילדים שלי מקשיבים לי, בדברים שמהותיים לי הם גם פועלים בדרכי, הם גם משתפים אותי אבל גם מסתירים ממני וגם מדי פעם מורדים.
ואני שמחה שכך, כי הגענו לזה כשתמיד היה לילד (שעכשיו הוא נער מתבגר) מקום לדבר.

 

[acamolit]

על זה יש ים של דברים

הסמכות ההורית נעלמה כמעט.
אין הכוונה לסמכות ספרטית או מצמיתה.
גם התא המשפחתי כמעט ונמוג,
ניתן לרשום על כך תילי תילים של מילים -
מנסיון של שנים, אני יושבת עם הורים כל שבוע, רואה ושומעת את חוסר האונים שלהם וההתרפסות הפסולה מול הילד, שומעת אותם מדברים בבוטות אחד לשני ושניהם אל הילד,
שומעת את הילד מדבר מול הוריו ומאחורי גבם במין בוז.
אפשר להתחפר, לכסות עיניים ולא להקשיב,
המציאות לא פשוטה.

 

[מירי,]

אני באמת לא יודעת מה את רואה או שומעת.

אבל המורה כבר לא אלוהים, וכבר עברו הימים שבהם כשהאבא שמע משהו לא חיובי על הילד הוא מיד "נתן לו כפה".
אני לא יודעת על איזו התרפסות את מדברת, לא ראיתי אף אחד מההורים של חברי ילדי מתרפסים בינהם (ואצלנו מדובר בהורים מאילת ועד נהריה).
אני רואה תקשורת שמביאה לילדים חיוביים במעשים והתנהגות.
&nbsp
גם אני גם אישי וגם רוב חברינו עישנו שתינו והפכנו את הימים והלילות בחופשות, כולנו הפכנו למבוגרים נורמטיבים.

 

[acamolit]

אם היית רואה ושומעת

היית מבינה.
לרגע לא כתבתי שהמורה = אלוהים.

נראה לי שז "שיחת חרשים" - כי מעצם המקצוע שלי אני בתוך כ- 200 הורים בשנה ולעיתים יותר.
כל שאני כותבת הוא מתוך מה שעייני ואוזניי רואות ושומעות.
אני רושמת בכאב ואין בי כל רצון לשכנע אלא להעביר מציאות עגומה .
כפי שרשמתי ניתן להתעלם - זה לא ישנה את המציאות.

 

[golan2072]

דווקא בניינטיז

כשהייתי צעיר (כיום אני בן 33) היינו יושבים אצל מישהו בבית (על פי רוב מי שההורים שלו היו בחו"ל או סתם לא בבית) בחופש כל הלילה עד הבוקר, לפעמים הולכים לשבת בפארק. סיגריות לא היו, אלכוהול היה בגיל 16 בערך, פשוט שתינו מבר ביתי של אחד ההורים (בהסכמתו למיטב זכרוני), אז חבר'ה השתכרו פה ושם. כיום כשאנחנו מבוגרים - כולנו בעלי מקצועות, אף אחד לא עבריין...
&nbsp
ואז מה אם לא היה ווטסאפ, בניינטיז היה ICQ ו-mIRC והיינו רובצים בהם וכן במשחקי רשת במחשב

והיה כמובן טלפון שלקראת סוף הניינטיז כבר לא היה יקר כמו באייטיז.

 

[קרן אור 32]

לכן אני לא מורה

כלומר אני בכייף אהיה מורה (יש לי אפילו תואר בחינוך) אבל אני לא מוכנה להיות שוטרת.
גם כאן אני לא מוכנה להיות שוטרת.
אני הורה שלו וכן אחריות עליו אבל אני לא מוכנה להיות שוטרת שלו 24/7
אני בת 39 הורים שלי היו מדור הישן לא נתנו לי מילה בבית ולא מקום בשם הכבוד.
אבל הם עבדו היו בבית 3 שעות בערב לפני שינה
כבר בגיל 8 עשיתי הכל בניגוד למה שהם דרשו ממני היתי מורדנית שקטה
הם לא ידעו ולא שמעו אבל המרד היה קשה ועד היום יש ריקושטים של התנהגות של אז
לכן אני מעדיפה לדבר בגובה העיניים ולהסביר
כי אני יודעת שלהיות שוטרת או דיקטטורית זה לא עובד. או זה עובד רק בכאילו כלומר הוא ימשיך לעשן וימשיך לעשות מה שהוא עושה רק שאני לא אדע מזה. ואשן טוב

אני מודה שיש בזה משהו נחמד חח

 

[acamolit]

גם אני לא שוטרת

למרות שזה בדיוק התפקיד אותו הרבה הורים רוצים שהמורה ימלא.
אינני דיקטטורית,
אני עובדת בשיטות שונות הנוגעות בילד - לא קל ולא פשוט.

 

[golan2072]

מה עם עבודה? (הגעתי מהראשי)

הוא מעל גיל 14 - ברכותיי, לפי חוק הוא יכול לעבוד. אם יצטרך לקום בבוקר לעבודה - הוא יצטרך לישון בלילה. וכך גם יהיה לו כסף משלו לבזבוזים (במקום דמי כיס מכם), וגם זה ייתן לו סיפוק וערך עצמי...
&nbsp
הוא כבר לא ילד, הוא גבר צעיר. שייקח אחריות על המעשים שלו. רוצה כסף לבילויים? שיעבוד. בשביל עבודה ישנים בלילה - זו האחריות שלו. אם הוא מסוגל לעבוד (לשביעות רצונו של המעביד) אחרי שחזר הביתה ב-5 בבוקר, שיחזור ב-5 בבוקר. אם יפטרו אותו בגלל עייפות וחוסר יעילות בעבודה - זו בעיה שלו.

 

[קרן אור 32]

חיפשנו לו עבודה והוא חיפש

אנחנו גרים בישוב
לא קרוב לשום עיר
לכן אף אחד לא רוצה לקחת בן 14 שגם צריך לשלם לו נסיעות
והוא לא מקבל כסף לבילויים
הוא עושה כל מיני עבודות בית שעל זה מקבל כסף (לא הרבה כסף)

 

[1ayelet2]

תמצאי לו עבודה ותשלמי את.

אין אצלכם צהרונים? חנויות שכונתיות? גננים? עורכי דין?
גם אם לא צריכים אותו שיקחו אותו ואת תתני כסף שיתנו לו.
לפחות יהיה עסוק כמה שעות ביום.