he has temporary bad moods

[Boojie]

סובל ממצבי רוח רעים חולפים?

 

[ציפציפוש]

../images/Emo45.gif../images/Emo51.gif

 

[Y. Welis]

מדי פעם סובל ממרות שחורות

 

[ע העורכת]

יש לו מצב רוח רע מפעם לפעם.

 

[Apellai]

מדי פעם נתון למצבי רוח לא יציבים

 

[ציפציפוש]

תודה לכולכם! ../images/Emo141.gif

 

[ציפציפוש]

../images/Emo26.gifשימוש במילה presuppose

The spontaneous wish to help a human being does not necessarily presuppose that the person is close.​

מה עדיף - 1.הכמיהה הספונטאנית שלנו לעזור לאדם אינה *נבנית בהכרח על ההנחה* שאותו אדם קרוב לנו. 2.הכמיהה הספונטאנית שלנו לעזור לאדם אינה *תלויה בהכרח* בקרבתנו לאותו אדם. הבעייה שלי היא עם תרגום presuppose. למישהו יש הצעה?

 

[Eldad S]

הצעתי:

הכמיהה ... אינה מתבססת בהכרח על ההנחה ש...

 

[Fanja]

../images/Emo45.gif

 

[ציפציפוש]

../images/Emo45.gifתודה.

 

[יפתח ב]

הסתייגות

"פריספואוז" בהקשר זה הוא שימוש מטאפורי, שכוונתו ש-א' אינו תנאי הכרחי ל-ב'. כשכותבים בעברית ש"הכמיהה הספונטנית אינה מתבססת על ההנחה", מבינים מכאן שמה שנשלל הוא שבעל המשאלה חייב להניח בעצמו את ההנחה (לחשוב אותה), ולא זאת הכוונה במקור. מדויק יותר יהיה לוותר או על "מתבססת" או על "הנחה", ולכתוב: -הכמיהה אינה מתבססת בהכרח על כך ש.../על העובדה ש... וכו'. -הכמיהה אינה מניחה בהכרח ש...

 

[Eldad S]

../images/Emo45.gif מקבל, ותודה על ההסבר.

 

[ציפציפוש]

אבל יפתח, האם כמיהה יכולה להניח???

כלומר, אם אני כותבת - "הכמיהה הספונטאנית שלנו לעזור לאדם אינה מניחה בהכרח שאותו אדם קרוב לנו" זה הגיוני???

 

[יפתח ב]

זהו ניסוח מטאפורי לא מוצלח במיוחד

בעברית (באנגלית אני חושב שהוא מקובל), ואפשר למצוא לו חלופות אחרות. שתיים מהן (אפשר להמציא אחרות): "כדי שתופיע אצלנו באופן ספונטאני כמיהה לעזור לאדם, אין הכרח שאותו אדם יהיה קרוב אלינו"

 

[יפתח ב]

2.

"הכמיהה הספונטאנית שלנו לעזור לאדם אינה מחייבת את קרבתו של אותו אדם אלינו". וכו' וכו'.

 

[ציפציפוש]

ומה עם -

"הכמיהה .... אינה בהכרח יוצאת מנקודת הנחה שאותו אדם קרוב..." או הכמיהה .... אינה בהכרח נובעת מקרבתו של אותו אדם אלינו."??

 

[יפתח ב]

לא ולא. את מוסיפה על מה שבמקור-

הראשון דומה לנוסחים הקודמים שניסיתי לטעון שהם מטעים, כי במקור לא מדובר על "יציאה מנקודת הנחה" של הכמיהה, ניסוח שאותו אני מבין כטענה שמי שכמהה עושה זאת משום שהוא מניח משהו. מה שנאמר הוא שהכמיהה יכולה להתקיים גם אם לא מתקיים כך-וכך. הנוסח השני פשוט לא מתאים מבחינה לוגית למה שבמקור. האמירה שהכמיהה יכולה להתקיים רק אם כך-וכך אינה שקולה לאמירה שהכמיהה נובעת מכך-וכך. להיות תנאי-הכרחי למשהו אין פירושו תמיד להיות הסיבה למשהו; זאת אחת האפשרויות, אבל אם תתרגמי כך תצמצמי את הוראת הדברים שבמקור.

 

[ציפציפוש]

נכון... ניסיתי להגיע לנוסח בעל צליל

פחות או יותר הגיוני. בינתיים אשאיר את הנוסח (הלא הגיוני תחבירית) - "הכמיהה הספונטאנית שלנו לעזור לאדם אינה מניחה בהכרח שאותו אדם קרוב לנו." ... נראה לי שלמרות חוסר הגיוניותו, הוא עדיין מעביר את כוונת המשורר בצורה הטובה ביותר... תודה על עזרתך.

 

[ססילי]

ולפי הסבר זה, מה רע ב'תלויה'?

הרצון הספונטאני לעזור לאדם אינו תלוי בהכרח בכך שהאדם קרוב לנו. הרצון הספונטאני לעזור לאדם לא בהכרח מותנה בקרבה אל אותו אדם. (אין צורך ב'שלנו')

 

[ססילי]

ואם את מוכנה להפוך את המשפט אז

פשוט הקרבה לאדם אינה בהכרח תנאי לרצון הספונטאני לעזור לו