half-schooling או חצי בית ספר(ארוך

[מיקה אמא של עדי]

המשך : פגישה עם ההנהלה

התקשרתי לעוד כמה הורים שידעתי שיהיה להם אכפת או שידעתי שילדיהן סבלו מאלימות של ילדים אחרים או של מורות. החלטתי להתקשר גם להורים לילדים אלימים כדי להזמין לדיון בנושא האלימות בכתה וכדי שברוח טובה נוכל למצוא פתרונות. אבא אחד טען שהילד שלו דוחף את בתי ומשליך את חפציה "מרוב אהבה " ("אני אגלה לך סוד" הוא קרץ לי בלטלפון קריצה שובוניסטית שובבה ... אנא סלחו לי על המרירות בדיוק בגלל דברים כאלה האלימות נשארת עטופה בזוהרה ומוגדרת לעיתים גם על ידי המורים כ"הוא רק רוצה ממנה תשומת לב") אז.. מצאתי עוד כמה אמהות שהיו להן תלונות. מצאתי גם הורים שאמרו לי "כן הילדה שלי בוכה כל יום שהיא לא רוצה ללכת לבית הספר - אבל זה סתם פינוק" ומצאתי אמא אחת שהחליטה להתקשר לכל שאר הכיתה ולאסוף תלונות וגם פנתה למנהל

. המנהל טען בתוקף שאין צורך באסיפת הורים כי " זה עניין שאפשר לפתור רק עם המורה וועד הכתה" הוא כגם לא הסכים להצטרף לפגישה. המורה טענה בעדינות שאין מה לדבר אתה על המורים האלימים-מילולית כי הם קולגות שלה וממילא לא תוכל לעשות שום דבר (אולי זה נכון) ובכל זאת הפגישה יצאה לפועל. העלנו את כל הטענות והבעיות והרעיונות והמנהל (שהסכים ככה ברגע האחרון להצטרף) והמורה המחנכת הקשיבו לנו . המנהל טען בתוקף ובחביבות שאנחנו מגזימות (כרגיל? הקאצ´קעס?) הילדים "קצת שובבים" (ילד אחד גזר לילד אחר את היד באמצע שיעור והיה צורך לתפור את היד במד"א, כמה ילדים נפלו במדרגות וכמה ´סתם´ נעלבים כשהמחברות שלהם מושלכות על הרצפה מדי בוקר) המורה "הבינה" את האלימים כי "זה באמת קשה לשבת כל כך הרבה זמן בכסא" אבל הבטיחה לשים לב בעתיד ("למרות שגם כך היא עושה את המקסימום" אז מה יהיה? מה יותר מקסימלי ממקסימום

) ולגבי המורים האלימים (במיוחד המורה לאנגלית) המנהלת ´רמז´ רמז שמן על כך ששמי ושם בתי "הועבר לטיפול של מחלקת ביקור סדיר בעיריה" (אני הפושעת

ולא אני היחידה שסיפרתי עליה ועל התנהגותה סיפורים מסמרי שיער) ובסוף השיחה , בסודי סודות הודתה המחנכת בעיני שגם היא לא היתה מסכימה שהמורה הזו תלמד את בתה ושאני צודקת ב-100%. לא לציטוט כמובן. זהו הגעתי הביתה "רצוצים ועייפים". תודה על ההקשבה פתרון לא מצאתי בינתיים. אשמח להמשיך לשמוע ולהשמיע בנושא.

 

[נעה גל]

למה אנחנו מתפלאים בכלל???

 

[מירי,]

../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif - זה אמיתי??

(ברור שאני מאמינה לך, זה רק נשמע לי לא אמיתי) ולכזה דבר (זו אפילו לא מערכת חינוך זה דבר) אני אמורה לשלוח את הילד שלי בעוד שנה או שנתיים??? אני בטוחה שהילד שלי ייסתגל (יש לו אופי כזה) ולכן זה אפילו יותר מפחיד אותי... אני הייתי מעלה את הדברים יותר גבוה! יש מפקחים ואח"כ יש מעליהם ! ויש עיתונות! אני לא מתאימה לחינוך בייתי (מהמון סיבות) ילדי יזדקקו למערכת חינוך כזו או אחרת , אני עכשו בשלבים ראשונים של בדיקות לאחרת , אבל בשום אופן לא הייתי עוברת על דברים כמו שסיפרת על סדר היום!!!

 

[limori]

fכל מה שאתן אומרות בהחלט מקובל

עלי הענין הוא שהאשמה היא גם בהורים. גיסתי היא מורה והיא חוזרת כל יום הביתה עם סיפור חדש. היא מזועזעת ממערכת החינוך מזועזעת מהרבה מאד מורות שמלמדות יחד איתה ויותר מזה הילדה שלה לא הולכת לגן וקרוב לודאי שגם לא תלך לבית הספר. אחי וגיסתי עושים משמרות אחי עובד בלילות ומטפל בילדתו במשך היום וגיסתי מטפלת בלילה. היא טוענת שהכל מתחיל אצל ההורים, ובדרך כלל הילדים שסובלים בבית הספר הם הילדים ה"טובים". האלימות מתחילה בבית. (נקודה) ו 85 אחוז מהתלמידים נחשפים לאלימות מילולית ואלימות פיסית. הלבוש של הבנות כ"כ פרובוקטיבי שאחר כך מוביל גם לאלימות "מינית"... ושוב הכל מהבית!!!! אז נכון שצריך לשפר את מערכת החינול ונכון שצריך להעביר את המורים סידרת חינוך מחודשת.... אבל גם ההורים צריכים לעבור סידרת חינוך מחודשת. אני לא אומרת שיש לי פתרון אך אני לא חושבת שרק המורים ומערכת החינוך אשמים. לימור

 

[noa_f]

למיקה,

בית ספר נוראי - אין ספק! איזו התייחסות מגעילה! אני הייתי: א. פונה למפקחת, כולל שמות של מורים אלימים, בפירוש, וציטוט של המנהל לגבי הזלזול באלימות. ב. אולי קצת דרסטי, אבל - לפנות לעיתונות. עוד משהו, כל הורה שהילד שלו נפצע / נפגע בבית ספר זכאי לדרוש "דו"ח תאונה" - שבית הספר היה חייב למלא. תבקשי מההורים שילדיהם נפגעו לדרוש את הדוחות ותוסיפו לפנייה (הוכחות...).

 

[michal@gal]

לא רק "דוח תאונה"

כל הילדים מבוטחים בבית הספר, ולילד שנפצע מגיע פיצויים.

 

[אפרת_ח]

אני הייתי נבהלת

מהקטע של התלונה למחלקת ביקור סדיר בעירייה. יש פה עורכות דין, אולי הן תדענה: יש משהו שההורים יכולים לעשות כדי להגן על עצמם? אולי הם צריכים להתלונן במשטרה לצורך תיעוד?

 

[לאה_מ]

זה ממש לא התחום שלי, אבל נדמה לי

שהתפקיד של קצינת ביקור סדיר זה לפקח על קיומו של חוק חינוך חובה (כלומר, לאכוף את שליחת הילדים לבית הספר). מכיוון שמיקה שולחת את בתה לבית הספר, אני לא רואה מה קצינת ביקור סדיר צריכה לעשות אצלה. זה מיטב הבנתי. אני מוכנה לבדוק זאת יותר לעומק מחר, ולחזור אליכן אם התשובה תשתנה.

 

[לאה_מ]

../images/Emo119.gifפינת היעוץ המשפטי - ביקור סד

להלן הסעיף הרלוונטי מתוך חוק לימוד חובה, תש"ט - 1949 ======================================== 4. חובת לימוד סדיר. (א) הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר. (ב) (1) לא למד הילד או הנער באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור; (2) לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים ; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה. (3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958 או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, "קצין ביקור סדיר" - עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה. =================================== ולעניינינו - אם אני לא טועה, החוק הזה הוא לא אחד החוקים הנאכפים ביותר במדינה. כאשר קוראים את החוק במלואו נראה, שכוונת המחוקק היתה להגן על הילדים מפני יציאה בגיל צעיר מדי לעבודה או דברים כגון זה, ולא להגן עליהם מפני הורים, שבעצמם מנסים להגן על הילדים מפני בית הספר... אפשר לשאול הורים המשתתפים כאן שילדיהם לומדים בחינוך ביתי (יונת, צפריר) אם יש איזו בעיה עם קציני ביקור סדיר. מכל מקום, זו לא נראית לי סיבה לדאגה, ודאי לא במקרה של מיקה ועדי.

 

[יונת ש.]

תודה, לאה! ../images/Emo32.gif

ושאלה: בהנחה שאני מתעצלת לנסוע לעיר גדולה עם ספריה משפטית, איפה אני יכולה להשיג את הטקסט המלא של חוק לימוד חובה ושל התיקונים שיצאו לו? (יש לי כל מיני קטעים, אבל לא את החוק המלא.)

 

[לאה_מ]

../images/Emo32.gifיונת

אם תשלחי לי מסר עם המייל שלך, אני אשלח לך באי מייל, ואחסוך לך נסיעה לעיר. איך אני בשבילך?!

 

[tullana]

לגבי חינוך ביתי,

אחרי שבתי היתה איתי בבית עד גיל מופלג של כמעט ארבע אני נאלצת להכניס אןתה למסגרת. חשבתי שהיא תתלהב ותרצה ללכת לגן ולהכיר הרבה חברים אבל היא ממש קורעת את ליבי בערב כשאנחנו משוחחות לפני השינה ואחרי התקפת הבכי (התפרצויות הזעם הפכו לבכי לא מוסבר, היא בעצמה אומרת שהיא לא יודעת למה היא בוכה, בא לה אז היא בוכה) בכל אופן אני נוטה להשבר שוב אבל הסביבה פשוט לא נותנת לי, כולם בהיסטריה מזה שאני חושבת שגן לא מתאים לכל אחד, חושבים שאני זו שמסרבת לתת לילדה לללכת ומשדרת לה את זה והאאוטסיידרות כביכול שלי מזעזעת את שומרי המסגרת למיניהם. אני יודעת שהעצה הכי מקובלת היא לזרום עם האינטואיציה שלי אבל אני לא ממש במעמד של הורה שקול כרגע מה גם שאני כנראה חד הורית לפרק זמן לא ברור אם לא לתמיד, השאלה אם אני באמת לא מספיק מודעת לעצמי ועושה מה שנוח לי ולא מתמודדת עם הקושי של הפרידה או שיש לי לגיטימציה לחשוב שילדה בת ארבע סובלת מהסיטואציה ( אחת ההערות שקיבלתי היא שילדה בת ארבע לא בעלת אישיות מעוצבת במידה שאפשר להגיד עליה שהיא אוהבת חברה או בית, דבר שנאמר ע"י פסיכולוגית בחיתולים ונראה לי קצת מופרך, הרי אישיות היא דבר כל כך ראשוני, ברור שיש השפעות חיצוניות אבל להגיד שאין לה אישיות משל עצמה?) טוב, הלכתי קצת לאיבוד, סליחה. אשמח לתגובה.

 

[יונת ש.]

את נשמעת לי מותקפת

נשמע לי כאילו אנשים חשובים לך לא מעריכים את שיקול הדעת שלך, לא מוכנים להודות במה שאת רואה, לא מקבלים את מה שאת מרגישה. כאילו שהם מתייחסים אליך באותה דרך שהם אומרים שאת צריכה להתייחס לבת שלך. אפילו כתבת: אני לא ממש במעמד של הורה שקול כרגע למה את חושבת ככה? וגם אם נראה לך שיש בטענה הזאת אמת, האם יש מישהו אחר שמסוגל לשקול את הדברים האלה יותר טוב ממך? מישהו שהאינטרסים שלו יותר קרובים לאלה של בתך? מישהו שיש לו פחות בעיות ותסביכים משל עצמו שהוא משליך על החיים שלה? מישהו שמחוייב לה יותר ממך? חשוב להבין שברגע שאנחנו עושים משהו שונה מהמקובל, יש אנשים שירגישו מאויימים מזה וישליכו את הפחדים שלהם עלינו בצורת ביקורת. הרבה פעמים אלה דווקא האנשים שבעמקי לבם משתוקקים לעשות דברים דומים, או שבעברם מנעו מהם דברים דומים. זה כמו להתנשק מול מישהו שבדיוק עבר פרידה. ואחד הכאבים הכי נפוצים בתרבות שלנו זה ניכור, ריחוק, פרידה. כולנו הסתגלנו לזה במידה זו או אחרת כילדים, ורוב ההורים גם היום טורחים להחדיר את זה לילדים שלהם: שלא יתרגלו להיות על הידיים, שלא יהיו יותר מדי "תלותיים", שילמדו להפרד בלי להפגין את כאבם, ועוד ועוד ועוד. בתור חיה חברתית, ההסתגלות לניכור מכאיבה לנו. וכשאת מפגינה קשר וקרבה לבתך, יש אנשים שזה כואב להם מספיק בשביל לתקוף אותך. מה שאני מציעה לך לעשות זה לקחת בערבון מוגבל מה שאומרים אנשים אחרים - הם באים ממקום אחר שלאו דווקא רלוונטי לך ולבתך. אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לשקול את הדברים כראוי עכשיו - תנסי לחשוב מה יעזור לך לשיקול הדעת, או אם באמת יש מישהו אחר שאת יכולה לסמוך עליו לעשות את השיקולים האלה במקומך. אם יש בעיות לוגיסטיות לעשות את מה שאת חושבת הכי טוב - תנסי לחשוב על דרכים אחרות, או דברים אחרים שרק קצת פחות טובים. ןאם את רוצה לפגוש באופן אישי אנשים שמחנכים את ילדיהם בבית כדי לראות מה זה ואיך זה וכדי לשמוע דעות מאזנות למה שאומרים לך, אני יכולה לנסות לקשר אותך עם משפחות חינוך ביתי מהאזור שלך (השאירי לי מסר עם כתובת ומיקוד ודואל).

 

[מיקה אמא של עדי]

שוב תודה על התגובות. אני לא מחוברת

בכל יום ולא תמיד יכולה להגיב מהר (סליחה). לאה_מ יקרה : תודה על בירור חוק ביקור סדיר. האמת - לא פחדתי ... מקסימום ישלחו אלי קצין ביקור סדיר. מה הוא יעשה? הרי הילדה לא עובדת בשוק הכרמל בסחיבת ארגזי עגבניות. יש לה פינת לימודים אהובה בבית וחומרים חינוכיים ויצירתיים הרבה הרבה יותר מאשר בבית הספר. וגם יותר תשומת לב (חינוכית וכמובן אימהית). שלא לדבר על תוכנית הלימודים ... אבל - כמובן שכשהרשויות (אני סומכת על סרת החינוך (לא שגיאת כתיב

) רוצות ´ללמד לקח´ את האזרח הקטן ו´לא ליצור תקדימים´ - הכל עלול להיות. בעיקר קיבלתי את העצה לעבור לשלבים הבאים : פניה למפקח/ת ולעיתונות. והשאלה : איך פונים למפקח/ת? מי זה? ואיך למצוא את הפרטים שלו (אני מניחה שבית הספר לא יספק תמיכה בעניין לפי תגובת המנהל לבעיות שהועלו אז אל תגידו לי לשאול במזכירות

). ותשובה ללימור במיוחד - אני אענה תיכף במקום. ומשהו ליונת : אני (קצת) שונה ממך בקשר לגישה לחינוך הביתי (כלומר אני לא בעקרון לא שולחת לבית הספר כי המסגרת לא לטעמי, אלא משום שדה-פקטו לא הצלחתי למצוא מסגרת שעונה על דרישותי (המוגזמות ???) אני שוקלת זאת (ואני ממילא בבית עם תינוק) - אך בגישה לילד וברוח הכבוד והאמון אליו, שאת מציגה - אני אתך לגמרי. ילדים (גם לדעתי) אכן לומדים בלי ש"רודפים" אחריהם - אם כי לימוד ´מסודר´ ומאורגן - כמו למשל באוניברסיטה אכן מוביל להשיגים . אולי צריך לנסות לבד, עם השנים , לכוון את ההתלהבות ללימוד העצמי של הילד לכיוון גם ´פורמלי´. מה דעתכם?

 

[מירי,]

להגיע למפקחת?

כשאני רציתי להגיע אליה... (בנושא לגמרי אחר) פשוט התקשרתי למשרד ל 144 וביקשתי את מס´ הטל של משרד החינוך באזור שלנו ומשם הימשכתי... במשרד ביקשתי את מיש אחראית על הגנים והלאה... (במיקרה שלך אחרי שיחה הייתי מעלה הכל על הכתב בדואר רשום) אחרי המפקחת המחוזית יש עוד מפקחת...