grrrrrrrrrrrrr

[Odish16]

grrrrrrrrrrrrr

מחר טיול שנתי לשכבה שלי! מישראל זאת אומרת...(((( כ"כ רציתי להיות שם... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף שונאת את החור הזה!!! למה בכלל עברנו לאן! טוב, בטח לא יעניין אתכם...ביי

 

[Julia16]

אודי'לה....

דווקא מאוד מעניין אותי ואני מבינה אותך.. זה באמת נורא מבאס כזה דבר! רצית להיות שם עם כל החברים ובמקום זה את תקועה בנורבגיה לבדך.. תראי, גם אני שונאת את המקום הדפוק שאני נמצאת בו, את חושבת שלי טוב פה? שאני נהנת? ממש ממש לא! וגם אני הייתי שואלת את עצמי כל הזמן למה בכלל עברנו לפה ולמה זה מגיע לי לעבור כזאת תקופה קשה וכל זה..(תקופה שלא נגמרת, דרך אגב.. אין לזה סוף ושום דבר לא משתנה לטובה..) אבל תשמעי, האמת היא שהיום חשבתי על זה, והגעתי למסקנה שצריך לחשוב על כל המעבר הזה בצורה חיובית. אחרי הכל, את ואני עברנו ועדיין עוברות פה דברים שילדים בישראל בחיים לא יעברו. אנחנו צברנו חוויות, ולמדנו דברים, וזה מה שעושה אותנו- אנחנו. כלומר, ברור שאם את כל השלוש שנים האלה הייתי עושה בישראל, אני בטוחה שהייתי נהנת יותר. גם מבחינה חברתית, וגם הייתי נמצאת ליד כל המשפחה וכל זה,, אבל פה עברתי דברים אחרים. ובגלל זה כיום אני מבינה דברים שילדים בישראל לא ממש יודעים ומבינים. למשל על התרבות הזרה, על אנגליה, על דתות אחרות, על קשיי התאקלמות וכל זה, וזה מה שאני עברתי בחיים שלי, בגיל ההתבגרות שלי, ובגלל זה אני זאת אני. את מבינה?.. חוץ מזה, מי מבטיח לך שאם היית עכשיו בישראל היית נהנת ומבלה? אולי היה קורה איזה משהו שפתאום היית מנתקת קשר עם כל החברות שלך ובעצם לא היה לך עם מי להיות בטיול וכל זה? וסתם היית מרגישה בודדה? ואפילו אם כן היית נהנת, בכל זאת תחשבי שאם לא הייתם עוברים, לא היית יודעת איך זה לחיות במדינה זרה (נכון שזה דפוק ועדיף לא לדעת.. אבל בכל זאת..) ובקיצור, אולי יש סיבה לזה שעברתם. טוב, אני לא יודעת עוד מה להגיד לך... מקווה שעזרתי לך קצת. ב-

ליבי

 

[Odish16]

תודה מותק!!

אני יכולה להבין וכל זה..ומבחינה חברתית אני נמצאת על אפס..אני ממש זקוקה עכשיו לחברה וכל זה..אבל לא משנה מה אני ארגיש שזה לא אמיתי..זה דבר אחד ויש עוד הרבה דברים..שפשוט נמאסים עליי..כמו..השפה, מילא אנגלית..שלומדים קודם לכן, אבל נורבגית? שזו בין השפות הכי קשות? גרר..נשבר לי..אין יום שעובר שאני לא בוכה או לפחות עצובה בגלל שעברנו, היתי מוכנה להתחלף עם הרבה בישראל שרוצים לעבור לארץ אחרת..אבל למה נורווגיה? ארץ קרה עם אנשים קרים, הכל קר..ויקר..ומה לא..וזה נמאס, וחשבתי שאת התקופה הרעה עברתי מזמן..אבל היא פשוט לא נגמרה, ואני הולכת להיות כאן כמה שנים טובות..ועד כמה שאני מנסה לקחת את זה ברוח טובה..אין לי מה לחפש פה..כולם אומרים לי..:אל תקחי הכל שלילי, תסתכלי בצורה חיובית" וכשהסתכלתי על הצורה החיובית. היא לא היתה רחוקה מהשלילית. אני ממש מרגישה שאני בקו האפס, אין לי כלום, אני מתחילה מכלום, ולא רק זה, אני גם אפס. וכן, אם היתי בישראל היתי מבלה והיתי עם חברים ובטח שהיתי נהנת בטיולים אפילו אם היתי בדד..יש דברים שאסור לוותר עליהם..וזה אחד מן הדברים בשבילי. ואני לא היתי מנתקת קשר עם חברות ככה סתם.. ואני יודעת איך זה לחיות במדינה שונה גם בלי להיות בה..ידעתי את זה גם קודם לכן..הרבה מכרים עברו וסיפרו לי חוויות..וזה שזה עובר על בשרי..זה עוד יותר גרוע זה לא שאני חווה כיף בלגאנים למען השם אני דוגרת בבית לא עושה כלום במחשב כל הזמן, זה לא החיים שהיו אמורים להיות..אבל כנראה ציפיתי ליותר מידי מי שקרא את זה עכשיו..וואוו..תודה..צל"ש יגיע אחר כך סורי שבלבצתי...:/

 

[Odish16]

הממ

אנלא מגישה טוב, אני לישון ללכת אם למישהו בא לכתוב משהו, שיכתוב אני אענה מחר בבוקר ביי ביי וליבי- תודה

 

[Flying Camel]

אודישה!

אני יודע איך את מרגישה בדיוק..הרי אני עדיין נמצא בלונדון, כבר שש שנים עוד מעט, ושאני מסתכל אחורה, אני לא מבין איך זה עבר.. פשוט יום אחר יום אחר יום וזה נראה שכל יום הוא חודש, כי את מחכה שהוא כבר יגמר ושיגיע יום חדש כדי שגם הוא יגמר... לא קלה היתה התקופה הזאת והרבה פעמים צרחתי בבכי ובכאבים אבל זה נגמר! עוד חודש וחצי אחרונים!!! ואתן אומרות שזה לעולם לא יגמר.?.ברור שזה יגמר..כמו כל דבר אחר זה יגמר. ואתן תמשיכו כמו גדולות... שנה שעברה בגיל 16-17 אני עזבתי ביצפר, בית, משפחה, אוכל של אמא ועוד יותר מזה עזבתי ארץ..עזבתי את לונדון ל-7 חודשים וחייתי אני והחברים הכי טובים שלי. פשוט היתה תקופה מדהימה. אז זה לא שאין לך אופציות, יש גם פנימיה, יש המון אפשרויות שיוכלו להקל עלייך ולקרב אותך לאנשים שאת אוהבת זה אפילו די פשוט בעולם של היום

!!!

אז מה שאני ממליץ לך זה לשים חיוך דבר ראשון, כי זה הכי חשוב ואז ללכת אחרי הרגש שלך כי רק הוא יציל אותך אהבה לך ולכם!

 

[Julia16]

חח..מתוקה... גם אני ככה...

גם לי אין פה ממש חברים, אני דוגרת כל היום בבית מול המחשב... (בודקת את הפורום כל 5 דקות..חחח... מה לעשות, חסרות חיים שכמותנו..) גם אני בכיתי המון בזמן האחרון, ובקיצור, מה שאני מנסה להגיד- את לא לבד. נכון שזה יישמע אולי קצת פתאטי לכל הישראלים שקוראים את זה עכשיו, שיוצאים ומבלים ולא מבינים למה אנחנו מתלוננות, אבל אני מבינה אותך. גם אני חווה את זה על בשרי, ויודעת שזה לא כיף ובלגנים לגור בארץ שונה. בכלל לא. ואני בטוחה שגם יש פה עוד כמה אנשים שמרגישים כמוני וכמוך. אני יודעת מה זה ארץ קרה עם אנשים קרים..אני יודעת מזה שדברים לא משתנים ונראה שפשוט אין תקווה. אבל חייבים לקוות! למשל אצלי, שנה הבאה אני סוף סוף עוזבת את התיכון הדפוק הזה שאני נמצאת בו ועוברת לקולג'. אני מקווה ששם אני כבר יפגוש אנשים שונים. אנשים בוגרים יותר, חברותיים יותר, חמים יותר. הביעה היחידה היא שזה אנגלים, אז ככה שאני עלולה בהחלט להתאכזב. בכל מקרה, אני מקווה שמחר תרגישי יותר טוב. תשני טוב ותגיד לי מה המצב איתך בבוקר. ואם יש לך בעיה, מה שלא יהיה, תדעי שאני תמיד פה בשבילך!! ב

ליבי

 

[שירנושקה]

קוקי שלי!!!../images/Emo7.gif

זה הולך להיות מגילה, אז אני מזהירה אתכם כבר מעכשיו. אודיש, אני אומרת לך, הזמן עושה את שלו. מי כמוני יודעת? וכולם פה בטח חושבים שאני מדברת שטויות כי דיברת על דברים אחרים, אבל לא. אני יודעת שאת לא מתגעגעת לארץ רק בגלל הטיול, אלא גם השארת משהו מאחור. ובגלל זה את בוכה כל יום או עצובה שאת לא שם, תאמיני לי שכל החצי שנה הראשונה שהייתי פה, הייתי כמוך, הייתי בוכה לאמא שלי ועם אמא שלי כי כל כך כאב לה לראות אותי במצב כזה שהיא בכלל לא רגילה, היא היתה רגילה לשירן שצוחקת ומחייכת תמיד, שאף פעם לא יושבת לבד בבית ושאף פעם לא בוכה. ובגלל זה היא היתה בוכה. מאז שהגעתי לפה, אני חושבת שהדבר הכי חשוב שהשגתי פה הוא הקשר המצויין עם ההורים שלי. אמא שלי יודעת הכל. על החברים בארץ, על אנשים מסוימים, פשוט הכל. אמא שלי הבינה כמה שהיה קשה לי בלי חברים והיתה מוכנה לעשות הכל. היא אמרה לי:"שירן, את יודעת מה? תני לעצמך חודש. חודש. אם את עדיין תרגישי ככה, אני נוסעת לעיר לברר לך מחירים של כרטיסי טיסה ואני שולחת אותך לישראל לחודש." כל כך רציתי לחזור לישראל ששמחתי מעצם העובדה שאני חוזרת לחודש... ואז בביצפר הכרתי בנות, בנים, הכל נהיה יותר טוב ושכחתי בכלל מישראל... ועכשיו כשאני חושבת על זה, אני לא רוצה לחזור. אני יודעת שלכולם יש חברים וחיים חדשים וכמה שהבטיחו לשמור על קשר, לא ממש איכפת להם, הם התחילו חיים חדשים. אז למה שיהיה איכפת לי מהם? למה שאני אשב ואבכה שאני לא איתם כשבעצם הם בכלל לא חושבים עליי...? בקיצור אודיש, אל תקחי ללב, הכל יעבור, את יודעת שתמיד אבל תמיד אני פה! ותתנחמי בעובדה שאני אראה אותך עוד חודשיים וחצי!!! וגם את שיר!!! תנסי כמה שאת יכולה ללמוד את השפה, ותצאי קצת מהבית. אם זה לקולנוע, או סתם להסתובב בעיר. גם אם זה עם אמא ואבא. שולחת לך את כל האהבה שבעולם ואת יודעת שאת החיים שלי ושאני עצובה כשאת עצובה ושאני אוהבת אותך הכי שבעולם! ואם את לפעמים עצובה את תמיד יכולה לדפדף בדפי הפורום ולהסתכל על התמונה המפחידה ששמת של דניאלה

אז לילה טוב מאמי, אני חייבת ללכת להשתין, שתיתי יותר מידי במסיבה של ידיד שלי ואני ממש גאה בעצמי שאני עדיין מקלידה בהקלדה עיוורת אחרי ששתיתי כמו אלכוהוליסטית!!! דרך אגב היה מה זה קטעים... אח שלי שתה יותר מידי והקיא את הנשמה... היה מצחיק!

אני לא שתיתי כל כך הרבה כמוהו.... ואתם בטח שואלים על ההורים שלי...? סיפרנו להם ובהתחלה הם כעסו ועכשיו הם צוחקים עליו...

ביי אנשים, לוב יו אול ובמיוחד אותך אודיש!

 

[Odish16]

תודה לכולכם!!!!../images/Emo24.gif

אני לא מתגעגעת לארץ רק בגלל הטיול או בגלל מה שמו...אני מתגעגעת להכל! אפילו לבית ספר..! ואני לא ביחסים טובים עם ההורים...ועוד יומיים אני אהיה בדיוק 4 חודשים..בלעעעע כמעט עד לפני כמה ימים לא חשבתי על ישראל בכלל...זתומרת חשבתי, אבל לא על לחזור. אבל כשחושבים יותר לעומק..מגיעים למה שבאמת רוצים...וזה מה שאני רוצה. וזה שלכולם יש חברים חדשים ובלה בלה בלה...זה לא הכי נכון, כי ביננו שירן, אם הית חוזרת היית מכירה גם פוווול אנשים וגם חלק מהחברים הקודמים שלך היו נשארים איתך למרות שיש להם חברים חדשים. ואני מחכה לעוד חודשיים וחצי האלה!!! בעעע..! ואני שמחה שנהנת במסיבה קוקי..ד"ש לאחיך ולהורים. ובקשר אליכם- תודה על כל מה שכתבתם זה באמת עזר, מעריכה את זה מאוד. ליבי- עכשיו בוקר, מצבי..המממ יותר טוב, תודה.

 

[שירנושקה]

אז אולי...

תפסיקי לחשוב לעומק על ישראל? גם אני חשבתי שאני רוצה לחזור אבל ככל שעובר הזמן אני כל כך לא רוצה. מתוקה, לא נעים לי להגיד לך, אבל... כולם שם ערסים ופרחות!!! אין לך מה לחפש שם!!! את יודעת שזה מתאים למישהי (מתחיל בנ') כי היא וואנבי פרחה... אבל לך ממש לא! להכיר חברים והכל בסבבה... אבל כמו שאני מכירה את הקריות כבר לא נשארו הרבה ילדים "טובים"... כאילו לך אולי זה לא משנה, כי את מסתובבת עם קבוצות אנשים ששומעים רוק וכאלה וזה גם משו שאני לא אוהבת... אז אולי את מתכוונת לחברים חדשים כאלה.. טוב כנראה שלא הבנתי, את מוזמנת להסביר...

 

[Odish16]

המממממ...

לא קשור ערסים ופרחות..תאמיני...אבל כן כן...היו לי כמה חברות פרחות...סוו..וואט? אפילו ידידים ערסים..אבל לא הרבה..פחחח. אני לא חובבת ערסים ופרחות...צודקת. וצודקת...הקריות הדרדרו..אין מה לעשות..אך אך..הנוער של היום ואת הבנת בערך...אבל תמיד אני ארצה לחזור לישראל...כמו שא' אמר לי לפני שסגרו לו תאינטרנט..."אני לא חושב שתרגישי אי פעם בבית"..הכוונה חוץ מישראל..וזה כל כך נכון ואני יודעת שגם להרבה מכם זה נכון. כשאני ארגיש בבית אתם יודעים איפה זה יהיה.. ואני אחזור לישראל! לא מעניין אותי!!! אולי לא היום לא מחר...אבל אולי בעוד שנה שנתיים..אם זה לעשות צבא בישראל או סתם לבקר! איי וויל בי באק!!

 

[sivani]

אודיש אין לי זמן להגיב,אני עייפה

אני מבטיחה שאני אגיב לך תגובה ארוכה מחר.