אל תמותי לי עכשיו
New member
Groove Armada - Soundboy Rock
חצי ביקורת ועוד כשאני שפוך אז ככה. גרוב ארמדה כבר לא גרוב ארמדה - תשכחו מכל מה ששמעתם, הדאנסהול סחף אותם לכיוונים חדשים. הם התחילו לגעת בזה בסופרסטיילין ומבחינתי השלימו את התהליך בקטע Lightsonic, אם תשמעו רק קטע אחד מכל האלבום הזה תבחרו בזה. כבר בקטע השני הם נותנים את הסינגל שלהם Get Down שזכה לקליפ נהדר בכיכוב שפנים תלת מימדיים. ללא ספק קטע לרחבה שחבל שלא מנגנים בשום מקום (שאני יוצא אליו בכל מקום, ואני יוצא למקומות שהשם ירחם). קטע גרובי לגמרי שנע בין דאנסהול עם באס שיזיז אתכם למקומות לא ברורים לבין לידים פאנקיים ביותר - פשוט נהדר. אחריו מגיע עוד קטע טוב (The Things That We Could Share) שמציג לנו פאנק שגובל באר אנ בי ומלודיות אלקטרו, אם פעם גרוב ארמדה באו לתת לכם מוזיקת רקע לשתות צ'אי, היום הם רוצים להרקיד אתכם או לפחות להנעים לכם נסיעות בין עירוניות. אחלה. אחריו מגיע Save My Soul שממש מחזיר אותנו לימים שאלקטרו היה אלקטרו ואנשים רקדו על קרטונים, ולא הופמנים, קרטונים שאורזים בהם מקררים. בלה בלה אחריו שלושה קטעים משעממים, דאון טמפו עם ווקאלים נשכחים, שהיה. The Girls Say שוב מציג לנו באסים בלתי מתפשרים וגרוב קשה למדי (לפחות כשמדובר בגרוב ארמדה), בתים של ראפ שלאחריהם מגיע הוק ממש נחמד וללא ספק קטע טוב לנהוג בו בדרך למסיבה-אחרי המסיבה. Soundboy Rock כבר מגיש לנו אווירה דאבית שאין לטעות בה, ועושה את זה טוב מאד. זמן טוב לשרוף משהו, ריזלה ותאי מוח. Drop That Thing מחזיר אותנו לאווירת הדאנסהול-אלקטרו, שילוב שקשה לי לחשוב עליו אבל להם קל לתכנת. וטוב אין לי כוח ככה זה נמשך עד סוף האלבום, נרגע למדי ומשחרר אותך לשינה. בכמה מילים - אם תהיתם איך נשמע אלקטרו דאנסהול, אז ככה הוא נשמע. ללא ספק תוצר מוזר קצת מבית היוצר של גרוב ארמדה, אבל כפרה עליהם גם אם הם יעשו דיסק קאנטרי-אינדסטריאל זה בטוח יצא טוב. מומלץ ביותר לרחבות ואפילו עוד יותר לאוטו.
חצי ביקורת ועוד כשאני שפוך אז ככה. גרוב ארמדה כבר לא גרוב ארמדה - תשכחו מכל מה ששמעתם, הדאנסהול סחף אותם לכיוונים חדשים. הם התחילו לגעת בזה בסופרסטיילין ומבחינתי השלימו את התהליך בקטע Lightsonic, אם תשמעו רק קטע אחד מכל האלבום הזה תבחרו בזה. כבר בקטע השני הם נותנים את הסינגל שלהם Get Down שזכה לקליפ נהדר בכיכוב שפנים תלת מימדיים. ללא ספק קטע לרחבה שחבל שלא מנגנים בשום מקום (שאני יוצא אליו בכל מקום, ואני יוצא למקומות שהשם ירחם). קטע גרובי לגמרי שנע בין דאנסהול עם באס שיזיז אתכם למקומות לא ברורים לבין לידים פאנקיים ביותר - פשוט נהדר. אחריו מגיע עוד קטע טוב (The Things That We Could Share) שמציג לנו פאנק שגובל באר אנ בי ומלודיות אלקטרו, אם פעם גרוב ארמדה באו לתת לכם מוזיקת רקע לשתות צ'אי, היום הם רוצים להרקיד אתכם או לפחות להנעים לכם נסיעות בין עירוניות. אחלה. אחריו מגיע Save My Soul שממש מחזיר אותנו לימים שאלקטרו היה אלקטרו ואנשים רקדו על קרטונים, ולא הופמנים, קרטונים שאורזים בהם מקררים. בלה בלה אחריו שלושה קטעים משעממים, דאון טמפו עם ווקאלים נשכחים, שהיה. The Girls Say שוב מציג לנו באסים בלתי מתפשרים וגרוב קשה למדי (לפחות כשמדובר בגרוב ארמדה), בתים של ראפ שלאחריהם מגיע הוק ממש נחמד וללא ספק קטע טוב לנהוג בו בדרך למסיבה-אחרי המסיבה. Soundboy Rock כבר מגיש לנו אווירה דאבית שאין לטעות בה, ועושה את זה טוב מאד. זמן טוב לשרוף משהו, ריזלה ותאי מוח. Drop That Thing מחזיר אותנו לאווירת הדאנסהול-אלקטרו, שילוב שקשה לי לחשוב עליו אבל להם קל לתכנת. וטוב אין לי כוח ככה זה נמשך עד סוף האלבום, נרגע למדי ומשחרר אותך לשינה. בכמה מילים - אם תהיתם איך נשמע אלקטרו דאנסהול, אז ככה הוא נשמע. ללא ספק תוצר מוזר קצת מבית היוצר של גרוב ארמדה, אבל כפרה עליהם גם אם הם יעשו דיסק קאנטרי-אינדסטריאל זה בטוח יצא טוב. מומלץ ביותר לרחבות ואפילו עוד יותר לאוטו.