Greetings from Canada

Greetings from Canada ../images/Emo74.gif

סתאאאאאאם.. אתמול בערב חזרתי בשעה טובה לבית שאין שני לו בעולם (עד כמה שזה אולי נראה מוזר). עכשיו אני עדיין עייף מהטיסה, וגם הגרון התחיל קצת לכאוב לי, אבל בזמן הקרוב אחזור לפעילות מלאה בפורום
.
 

B.Shokor

New member
האדם שכח את העברית שלו ../images/Emo6.gif

אהלן יא ראג´ילללל יא עופרר, מה נשמע? (סוף סוף חזרת? ;)? ברגעים הראשונים שלי בפורום זה אחרי האסון של ארה"ב נזכרתי שנסעת לחו"ל לכיוון אמריקה, אך נזכרתי שאתה נוסע לקנדה ולא לניו-יורק (ומזל גדול:). אני כבר מחכה בהתלהבות לשמוע ממך הרבה דברים כמו: > קודם כל איך היה הטיול? יש בנות? חתיכות? כדאיי לנסוע לשם
בשבילן? ;).. > מה הייתה התגובה של האזרח הקנדי על אסון ארה"ב בפרט, ועל העולם המוסלמי בכלל (שכנראה באחוזים גדולים שלא הוא מי שעמד אחרי האסון). > מה היית התגובה שלך? איך הרגשת? ספר ספר, אנחנו אוזן קשבת, אבל קודם כל כל וקבל נוחה ואחר כך תחזור אלנו רענן ;).. ב.שוקור :):)
 
אז ככה (זה הולך להיות ארוך..) ../images/Emo83.gif

את הטיול אפשר לחלק לשני חלקים- חלק א´ - השבוע וחצי שלפני 11 בספטמבר: גם מי שמאד רצה וסחט את כל הערוצים מהטלויזיה המקומית, לא הצליח לשמוע את המילה "ישראל" אף לא ברמז. לא שרון, לא ערפאת, לא פלשתינים.. הנושא העיקרי שדיברו עליו בכל ערוצי החדשות היה מזג האויר, ומדי פעם היה איזה שוד בנק או איזה הומלס שקפא למוות.. בינתיים ניצלנו את הזמן כדי לטייל בפארקים הלאומיים המדהימים שחלקם מתקרבים בשטחם לשטחה של ישראל כולה. בין לבין הסתכלתי קצת על הבנות הקנדיות, ולכל מי שרוצה לדעת, לדעתי לישראל יש הרבה יותר מה להציע. ברור שבהתחלה מתלהבים קצת מהעיניים הכחולות (גם אם מומלץ לבעלותיהן לעבור דיאטה חריפה), אבל אישית אני מעדיף שיער שחור
. דווקא היו כמה שנחרטו בזכרוני, כמו אחת מצרפת, מרי שמה, שעובדת במלון ב- Yellowstone, (שאפילו ידעה מה זה ישראל!), וג´ניפר אחת שעובדת במסעדה בוונקובר (היו לה שיער שחור ועיניים כחולות, שזה השילוב המנצח בעיני). בקנדה התזונה קצת יותר טובה מאשר בארה"ב (אפשר לראות ירקות טריים בכמויות בכל סופר מצוי, לעומת ארה"ב שבה קשה לראות יותר מ-8 עגבניות ביחד..). זה די משפיע על המשקל הממוצע של התושבים (בארה"ב ראיתי שמנים כל כך, שממש קשה אם לא בלתי אפשרי לראות כאלה בארץ) דרך אגב, בקנדה רואים המון(!) אנשים מהמזרח הרחוק, וכבר התרגלתי כל כך לראות אותם, שעכשיו נראה לי מוזר שלא רואים כאן אף ילדה סינית ברחוב.. הופתעתי לטובה מהמסעדות היפניות. מסתבר שגם אם אתה צמחוני, יש להם מספיק מה להציע ובגדול (בניגוד למסעדה אמריקנית/קנדית, שחוץ מ- Bacon&eggs בגריל אין להם שום דבר..). עוד נושא מעניין הוא התחבורה. כולם יודעים שקשה למצוא רכב אמריקאי עם מנוע קטן מ- 3 ליטר (ולפעמים הרבה יותר גדול). תמיד חשבתי שהאמריקאים סתם מפונקים ולא אוהבים להוריד הילוך בעליות. מסתבר שזה ממש לא ככה: הקנדי (והיאנקי) הממוצע אוהב לגרור קרוואן גדול לכל מקום. גדול- הכוונה למשהו כמעט בסדר גודל של אוטובוס. את הקרוואן הם גוררים לאיזה פארק לאומי, והנה סידרו לעצמם חופשה חלומית. צריך לראות את זה כדי להאמין - כל רכב שלישי שנסע שם בכבישים היה טנדר עם מנוע v8 ענק, וקרוואן מאחור. אגב, מי שחושב שבקנדה אפשר להרביץ 150 קמ"ש בכבישים, טועה ובגדול. המקסימום שראיתי היה 110 קמ"ש, ושם מקפידים באמת על החוקים. כמעט אף אחד לא עקף אותי כשקבעתי בקרת שיוט על 115. ברוב הכבישים המהירות מוגבלת ל- 80 קמ"ש, וגם שם אף אחד לא מעז לנסוע יותר מ- 90, למרות שמבחינת התנאים בהחלט אפשר. בארה"ב המצב קצת יותר טוב. בכבישים הראשיים ההגבלה היא בד"כ ל- 75mph, שהם קרוב ל- 130 קמ"ש. לאורך מאות קילומטרים, עם רוחות צד כמו שיש במדבריות של מונטנה, שכמעט מעיפות את האוטו לכל הרוחות (וזה עוד בקיץ. אני לא רוצה לדמיין מה קורה לנהגים המסכנים שם בחורף), באמת שאי אפשר לנסוע מהר יותר. אפילו ברכב מכובד כמו Buick la sabre, כאבו לי הידיים מרוב שהחזקתי חזק את ההגה... To be contuinued...
 
המשך החלק הראשון.. ../images/Emo96.gif

הדבר הראשון שחושבים עליו כשנמצאים בפארק לאומי בקנדה ורואים את כמות המים המדהימה שנמצאת בכל מקום, הוא "למה שום מפל כזה לא נשפך לכינרת???". כשהגעתי למפלי הניאגרה, קיבלתי מושג חדש על מים ועל כמויות.. בכל אופן, הפסקתי לקרוא למיכל בשירותים "ניאגרה". חבל להעליב את המפל. הדבר השני שחשבתי עליו הוא המרחבים העצומים, שנראה שהקנדים לא יודעים להעריך אותו כמונו. אחרי 5 שעות טיסה מטורונטו לוונקובר, עדיין היינו על אדמת קנדה. אח"כ, אחרי ימים שלמים של נסיעה מזרחה, כשרוב השטחים שעברנו בהם לא היו מאוכלסים כמעט בכלל, בקושי עברנו את רבע הדרך בחזרה. נזכרתי שכדי לחצות את ישראל ממערב למזרח נדרשות כ- 45 דקות נסיעה במקרה הטוב, והרבה הרבה פחות מזה באיזור השרון. ועוד רוצים מאיתנו שטחים... צדק, צדק, אייכה???? מי שחושב לאכול חומוס בקנדה, כדאי שיביא מהבית. פיתות אפשר למצוא בקלות, אבל רוב הקנדים אפילו לא מצליחים לבטא את המילה הזאת. היתה דווקא מסעדה אחת בבעלות ישראלית, שבדיוק באותו יום נגמר להם החומוס..... אה, וכדאי גם לעבוד קצת על המבטא. הן הקנדים והן האמריקנים ממש לא מנסים להבין מישהו שמדבר במבטא זר. אבא שלי אמר "Emily" במבטא ישראלי (או בעצם הונגרי), ואמילי המסכנה בהתה בו בהשתאות וניסתה להבין מה הבנאדם רוצה מהחיים שלה.... בסוף, אחרי שנחלצתי לעזרתו, היא הבינה שמדובר בשם שלה... כנ"ל לגבי Root beer (בירה שחורה, למי שלא יודע). כל מי שביקשתי ממנו, שאל: "Pardon"? ואחרי שחזרתי על המסר פעם שניה ושלישית, באה התגובה: "Ah! root beer" (כל ההבדל היה שהקנדים לא ממש מבטאים את ה- t..). בכלל, האות T לא בלקסיקון שלהם.. במקום זה יש משהו שנשמע כאילו האות הזאת מביישת אותם והם מנסים "להחליק" אותה החוצה כמה שיותר מהר.. עכשיו לך ונסה לבטא Ottawa בלי T.... דרך אגב, מעניין למה לא אימצנו כאן את המנהג הקנדי לחייך בחביבות למשל כשמישהו עובר מולך על המדרכה. המשך יבוא..
 

גרגר

New member
תגובה בלי הרבה קשר

היי, אני חשדה בפורום הזה, וההודעה שלשמה נכנסתי בכלל בפעם הראשונה תופיע עוד מעט למעלה, והאמת היא שאני בכלל לא גרגר, אלא שאין לי מושג איך לשנות את הכינוי הדבילי הזה! בכל מקרה, כל פעם שאני רואה מישהו כותב על קנדה אני חייבת להגיב. ארץ כזו מדהימה. יש לנו המון מה ללמוד ממנה! ודווקא בעיני שני דברים שהיו יפים שם ואתה דווקט מצאת אותם לשלילה הם: א. הם לא אובססיבים כמונו לדיאטות ורזון. בתור אחת שראתה סביבה מספיק מקרים של הפרעות אכילה, זה ממש מרענן. אז שיהיו שמנים פה ושם. עדיף בעיני... ב. זה שהם נוסעים לאט יחסית וזה בכלל לא מזיז להם. זה יפה בעיני. זה לא שהם מפחדים או משהו. זה פשוט לא משחק אצלהם תפקיד כמו אצלנו! בכל אופן, טוב שנהנת. אני אמשיך לחקור את הפורום הזה...
 

B.Shokor

New member
ברוך הבא!, אתה דומה לי בדבר אחד ../images/Emo8.gif

(לפחות עד עכשיו).. כשמדברים על צרפת אני לא יכול לשבת בשקט. השאלה מי יותר טוב? קנדה או צרפת? בטח שאתה תגיד קנדה ואני אגיד צרפת. אז למה בכלל אני שואל אם יש לי תשובה? זה כמו ששואלים ואומרים מוות לערבים או מוות ליהודים ויודעים שהם סתם מדברים, אבל לך תדע? אלוהים נתן לבני-אדם תכונה לא כל כך טובה, והיא לדבר למען הסתם.
 
גרררררגררר

ב. לא זכור לי שכתבתי שהנושא של המהירות נראה לי שלילי!! פשוט ציינתי את כל מה שנראה לי שונה מכאן, וזה היה אחד הנושאים הבולטים. דווקא די נהניתי שהרמזור מתחלף לירוק ואף אחד לא צופר לי! (דרך אגב, גם בארץ אני בקושי זוכר איפה הכפתור של הצופר) ועוד יותר נהניתי שאפשר לנסוע במהירות המותרת ואף אחד לא מהבהב לי! בכל אופן, האנשים שם כן מפחדים להיתפס, וזאת בשל העובדה הפשוטה שהקנסות הם עצומים (סדר גודל של מאות דולרים!) ואפשר בקלות להיכנס למעצר על מהירות מופרזת. א. לא אמרתי שלא ראיתי קנדים/ות יפים/ות. ראיתי גם ראיתי, ובכל זאת אני חושב שהישראליות (בד"כ!) יפות יותר. עניין של טעם. ובכל הנוגע לדיאטות, אין לך מושג על כמה את טועה!! כמעט כל אחת ואחד שם עשו או עושים דיאטה שלא נפסקת לעולם!! ובכל זאת קשה מאד שלא להשמין כשכל מה שאפשר למצוא הוא אוכל שמן, או אוכל רזה בטעם של פלסטיק. בנושא הזה הם אלה שצריכים ללמוד מאיתנו (וחלקם אכן עושים זאת). ג. בוודאי שיש לנו מה ללמוד מהקנדים, אבל בכל הכנות, ממשששששש לא ראיתי הבדל תרבותי משמעותי: הקניונים והחנויות נראים ב ד י ו ק אותו הדבר, כנ"ל לגבי הסרטים בקולנוע והמוסיקה שמושמעת ברדיו. התמזל מזלם של הקנדים, והם חיים במדינה ענקית ברוכה במשאבים טבעיים. את זה אי אפשר להביא לכאן, רק לבקר שם וליהנות. איך שלא יהיה, גם להם יש לא מעט מה ללמוד מאיתנו.
 

B.Shokor

New member
או יא, תודה עופר,

אני אוהב לקרוא "היסטורי" של טיולים וחוויות, כבר עכשיו מאוחר, אבל מחר אני אביא פופקורן ואתחיל לנתח את מה שכתבת, בינתיים עד אז יש לך אפשרות להוסיף עוד, גמר חתימה טובה ;)..
 
ועכשיו רבותי,september the eleventh

זה נראה כמו כל בוקר נורמלי בהחלט: ביום האתמול בדיוק הספקנו לסייר ב- Yellowstone ולראות את הגייזרים המדהימים (בעיקר ה- Old Faithful המפורסם, שהתפרץ בדיוק לכבודנו בשעה שהגענו אליו) שבאים בשילוב עם נוף מהמם, שכמוהו קשה לראות בעולם. בערב אבא שלי הספיק לעשות כביסה, ובדיוק איזה אמריקני אחד גילה התעניינות במצב בישראל. במקרה אבא שלי סיים תואר ראשון במדעי המדינה, ולכן לא היתה לו בעיה להמחיש את העניין: "תאר לך שהאינדיאנים ידרשו את הבתים שלהם בחזרה, ויפוצצו, למשל, את מגדלי התאומים במנהטן? מה תאמרו אם פתאום יתפוצצו פיצריות, בתי קולנוע.. יריות על מכוניות בכבישים.."? האמריקני נראה מזועזע לגמרי מהאבסורדיות שברעיון, ורק צעק: "Oh,my god, no!".. בדיוק ירדנו לאכול ארוחת בוקר בלובי של המלון, ומשום מה נראה היה שההתעניינות של הסועדים בטלויזיה שעמדה שם היתה מעבר למה שהיינו רגילים לראות בכל יום. מהתמונות אפשר היה לראות בבירור את אחד ממגדלי התאומים בוער, כאילו פגע בו טיל. גם לפני שהבנתי שמטוס נחת עליו, היה לי ברור שזה לא מטען נפץ כמו שהחמאס מפעיל אצלנו. מטען כזה לא יוצר כל כך הרבה עשן. מהכתוביות שעל המסך אפשר היה להבין שקרתה תאונת מטוס. עדיין לא ידעתי באיזה מטוס מדובר. אף אחד לא חשב על מטוס נוסעים שנחטף.. אולי שתי דקות אח"כ ראינו בשידור חי את המטוס השני "נכנס" לתוך המגדל השני וגורם לפיצוץ אדיר. לא היה אדם אחד שלא פלט צווחת תדהמה. כדי להיות בטוח, שאלתי מישהו: "מה זה?? זה באמת ABC News או פרומו של סרט"? מהתשובה הבנתי שאף אחד לא יודע בוודאות מה קורה. חשבתי שאם זו מתיחה, הפעם מישהו באמת הגזים.... כמעט מייד אח"כ הכיתוב התחלף מ"Accident" ל- "Attack on twin towers", אבל לא היה אפילו רמז לגבי מי עומד מאחורי ההתקפה. אבא שלי אמר מייד: "רק מדינה יכולה לעמוד מאחורי פעולה כזאת. התיכנון והביצוע הרבה יותר מסובכים ויקרים ממה שנראה לנו. כנראה שתיכננו את זה במשך שנים.". אני דווקא חשבתי שאלה כמה טייסים מטורפים, כנראה חברי תנועת האנטי-גלובליזציה, שפשוט החליטו להפוך לקמיקאזים. עדיין לא היה ברור שהמטוסים נחטפו. במשך היום הקשבנו כל היום לרדיו, ושם גם שמענו על המטוס שהתרסק על הפנטגון, ואח"כ על המטוס שהתרסק בפנסילווניה. כמה שעות אח"כ שמענו על תגובת הרחוב הפלשתיני למה שקרה, כולל תגובתו הרשמית של אחד מראשי החמאס: "סוף סוף האמריקאים חשים בכאב דומה לשלנו". לכל מי שרוצה לדעת מה חשבתי באותם רגעים, אני ממש לא מתבייש לומר שהאחראים לפעולה הזאת הם מבחינתי לא בני אדם רגילים, אלא בני השטן ולא שום דבר אחר. בקטגוריה הזאת אני כולל גם את כל מי שרקד על הגגות כשראה את הזוועה הזו. יאמרו הערבים מה שיאמרו על ישראלים ועל גזענות, עוד לא פגשתי ישראלי אחד שרקד כששמע על ילדה פלשתינית שנהרגה מאש צה"ל (דרך אגב, ברגע שאפגוש, גם מישהו כזה יצטרף לרשימת בני השטן שלי). בערב כבר פורסם שמדובר בחוטפים ממוצא ערבי-מוסלמי. באותו לילה ישנו במלון בסיאטל, ובלילה שמענו צפירות של אמבולנסים. בבוקר הודיעו ששרפו מסגד ברחוב הסמוך. המשך יבוא..
 
המשך september the eleventh

החל מאותו יום, כל הערוצים הפכו לערוצי חדשות, והעבירו כל הזמן תמונות וידיעות ממקום האסון. בערוץ cbc news הקנדי, נערכו הרבה תוכניות בסגנון "פופוליטיקה" שלנו. בין היתר הגיעו לשם גם ערבים-אמריקנים. מכל מה שראיתי ושמעתי מהם, אני חייב לומר שלערבים בישראל יש המון מה ללמוד מהערבים אזרחי ארה"ב, בכל הנוגע לסולידריות כלפי המדינה שלהם. כולם בלי יוצא מהכלל הציגו את עצמם כאמריקנים לכל דבר, ואמרו שהם המומים ממה שקרה בדיוק כמו כל אחד אחר. אף לא ערבי אחד האשים את ממשלת ארה"ב או הביע ביקורת על מדיניותה כלפי מדינות מוסלמיות (בניגוד, למשל, ליו"ר איגוד הסטודנטים הערבים בישראל, שבשידור חי הטילה את האחריות לפיגוע ב"סבארו" על ממשלת ישראל). כולם הסכימו על כך שהם מקווים שעם האמריקני לא יסיק מסקנות שגויות לגבי ערבים. גם האמריקנים האחרים שהופיעו בתוכניות האלה לא נראו כמי שעומדים לבצע לינץ´ בכל ערבי שיקרה בדרכם. כולם נראו, במילה אחת - בהלם טוטאלי. אחרי שבוע בערך, האנשים התחילו לצאת מההלם והתחלתי לראות תגובות שקצת יותר מזכירות את האיזור שלנו: בשירותים ברכבת התחתית ראיתי כתובת גרפיטי גדולה שזו לשונה: "Kill all muslims".. די מזכיר את ה"מוות לערבים" הישראלי.. הערבים שהמשיכו להופיע בטלויזיה התחילו לרמוז על כך שלמדיניות ארה"ב במזה"ת אכן יש חלק בשנאה האיומה שממנה נושם הטרור המוסלמי, וידיעות שונות דיווחו על ערבים-אמריקנים שלא הורשו לעלות למטוסים "מפני שצוות האויר/ הנוסעים חששו מהם". חילול מסגדים וחבלה ברכוש ערבי כבר הפכו לעניין שבשגרה, ומפעם לפעם היו גם נפגעים בנפש. בכתבות טלויזיה שתיארו את המצב במזה"ת, אפשר היה מדי פעם לשמוע גם את המילה "ישראל". בחלק מהכתבות הופיעו תמונות מפיגועי התאבדות בישראל, ובחלק מהמקרים נראו חיילי צה"ל כשהם מפזרים הפגנות בכוח. רוב כתבי החדשות שאלו שאלות בסגנון: "האם עכשיו אנו מבינים יותר טוב את מה שעובר על ישראל"? חלק גדול מהתשובות היה, שגם אילו ישראל לא היתה קיימת, הדבר לא היה משנה את השנאה המוסלמית לארה"ב. כשהתחילו לדבר על נוהלי האבטחה המצחיקים של שדות התעופה בארה"ב, הזכירו את "על אל" בתוך מי שאפשר ללמוד ממנה לגבי אבטחה. בכל מקרה, משיבי התשובות טענו שארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה להגיע לאותה רמה של אבטחה, לפחות לא כרגע, מפני שאל על היא חברה קטנה מאד, ובישראל יש רק שדה תעופה אחד, לעומת מאות שדות תעופה בארה"ב. הם גם הזכירו את העניין שבישראל קל הרבה יותר למצוא אנשי אבטחה (כל מי שסיים יחידה קרבית בצבא) מאשר בארה"ב. בכל אופן, בטיסה חזרה לישראל (שחיכינו שעות כדי לעלות עליה), המטוס היה כמעט ריק. לסיכום, היה וטוב שהיה.... אין כמו בבית!!
 

גרגר

New member
קנדה וכו´

הי שוב! טוב, האמת שאני טיילתי רק במערב קנדה והבנתי מאחרים שבמזרח האנשים פחות נחמדים ויותר "נורמלים" כלומר עם החולשות ומהגרעות שלנו, של האמריקאים וכו´. בכל אופן האנשים שאני נתקלתי והכרתי היו מדהימים, סבלניים מתענינים וכו´ - נכון שהם הולכים לאותם סרטים, שומעים את אותה מוזיקה וכו´ אבל להתרשמותי האישית ביותר הם פחות "רדודים",בכלל לא "אמריקאים" (הם נעלבים שמשווים ביניהם...) מאד מאד מפותחים בתחום הספורט והטיולים וזה מאד מצא חן בעיני. בכל אופן זו הרי התרשמות אישית לחלוטין... ממחר אני אבדוק למשך שבוע וקצת את הספרדים... להתראות בינתיים!
 
אני ממש לא זוכר שהבחנתי בהבדל כלשהו

בין תושבי וונקובר (מערב) לטורונטו (מזרח). מבחינת איכות החיים, נראה שתושבי קנדה נהנים מרמת חיים גבוהה יותר מאשר רוב תושבי ארה"ב. בנושא הטיולים - גם אני הבחנתי בכך שהקנדים אוהבים לטייל, ונדמה לי שכתבתי על זה. יש משהו בדברייך על כך שהתרבות הקנדית היא כמו הכלאה בין ארה"ב לאירופה, אבל אחרי שראיתי גם חלק גדול מאירופה, אני בהחלט יכול לומר שקנדה קרובה יותר לארה"ב מאשר לאירופה (ולא רק פיזית).. בקשר לאנשים מדהימים, סבלנים ומתעניינים: גם אני פגשתי כאלה, אבל כבר מזמן הגעתי למסקנה שאנשים מדהימים הם לא פונקציה של לאום ומדינה. אפשר לפגוש או שלא לפגוש אותם כמעט בכל מקום - זה פשוט עניין של מזל (או חוסר מזל..).
 
למעלה