GPS ו-Wi Fi
- פותח הנושא AYELET1
- פורסם בתאריך
עכבר אופטימי
New member
מטרת כל השרשור הזה היא
להחזיר את איילת למוטב. אחרי שקיבלה "מנה חינם לנסיון" של חומר משובח. חשוב לנו מאוד שהיא לא תחזור לעוד ותקבל במחיר מופע חומר מדולל. ובסוף תהיה מטושטשת מכדי להנות באמת מהחיים.......
להחזיר את איילת למוטב. אחרי שקיבלה "מנה חינם לנסיון" של חומר משובח. חשוב לנו מאוד שהיא לא תחזור לעוד ותקבל במחיר מופע חומר מדולל. ובסוף תהיה מטושטשת מכדי להנות באמת מהחיים.......
חדשות !!!!
האיפק 4700 אמור לצאת ב27 ביולי ומחירו יהיה 650$ (כסף קטן
). לא משנה, נמכור את הקסיופיאה בכמה גרושים ונוריד עלויות (אני עוד צריך לקנות השנה לפ-טופ וכמו שבטח הבנתם אני תמיד הולך על המשוכלל ביותר - זה החיסרון שלי
) בפריק הוסיפו קישור למחירים של שאר האייפקים החדשים: http://www.cdw.com/shop/search/results.aspx?key=ipaq&platform=all
האיפק 4700 אמור לצאת ב27 ביולי ומחירו יהיה 650$ (כסף קטן
הערה וקצת להשכלה נוספת
BOM - Bill Of Material = עלות החומר. בBOM לא מכניסים עלות ייצור שכן זה פקטור של רמת השכר. מה שכן, בפרטי T/K - Turn Key אז משלמים על מכלול מוכן שבדיעבד כולל את עלות הייצור, אך מכיוון שקניית פריט T/K הוא למעשה אותו דבר כמו קניית פריט מדף רגיל, אזי העלות הייצור של קבלן הT/K שקופה כמו שקונים LED, חתיכת ברזל או עדשה ולא מוסיפים לBOM את עלות הייצור שלהם בנפרד מעלות החומר (מה גם, שהקבלן לא יגיד לך כמה זה עולה לו). ואלו היו 60 שניות על BOM...
BOM - Bill Of Material = עלות החומר. בBOM לא מכניסים עלות ייצור שכן זה פקטור של רמת השכר. מה שכן, בפרטי T/K - Turn Key אז משלמים על מכלול מוכן שבדיעבד כולל את עלות הייצור, אך מכיוון שקניית פריט T/K הוא למעשה אותו דבר כמו קניית פריט מדף רגיל, אזי העלות הייצור של קבלן הT/K שקופה כמו שקונים LED, חתיכת ברזל או עדשה ולא מוסיפים לBOM את עלות הייצור שלהם בנפרד מעלות החומר (מה גם, שהקבלן לא יגיד לך כמה זה עולה לו). ואלו היו 60 שניות על BOM...
--> קצת פרקטיקה ופחות תיאוריה
ההבדל בין ה-BOM לעלות ייצור (אשר מכילה בתוכה גם שכר) תלוי בסוג ה-device ובטכנולוגית הייצור. אני יכול להעיד שלחברה בה אני עובד יותר זול לייצר ולהרכיב בארץ מפני שכל תהליך ההרכבה וההלחמה הוא אוטומטי לחלוטין. יש מכונה ועליה בן אדם אחד. עלות השכר של הבן אדם, בין אם זה כאן בארץ ובין אם הוא בסין כבר שולית. (במשמרת אדם יכול לייצר מאות יחידות). לא ראיתי את כל ה-PDAים בעולם. יצא לי לפרק את ה-TC שלי (מה לעשות מהנדס - חייב לראות כל דבר בעיניים) ואיזה סוני אחד או שניים. אני יכול להבטיח לך שלפחות אלה לא מולחמים או מורכבים ידנית אלא בתהליך אוטומטי, כך שה-BOM קרוב מאוד לעלות הייצור. כאשר אני מתמחר את המעגל הבא/ מוצר הבא שלי אני לוקח בחשבון את עלות ה-BOM. אני מזניח את השכר שמקבלים שני עובדי ייצור ושמתחלק על אלפי יחידות בחודש. לכן, כל רכיב זכרון, כל נגד, כל דיודה וכל LED משפיעים. כל גומי, כל בורג, כל שטות הכי קטנה הכל נלקח בחשבון. חברות גדולות (וקטנות) מעסיקות בן אדם במשרה מלאה שכל תפקידו הוא לרכוש רכיבים. אם יש קבל שעולה שני סנט - הוא יחפש אותו בסנט אחד. שוב, פתחתי רק שני סונים ואת הTC, אני בטוח שצוות המהנדסים שם השקיע את מירב מרצו וזמנו בתכנון מודל הרכבה זול.
ההבדל בין ה-BOM לעלות ייצור (אשר מכילה בתוכה גם שכר) תלוי בסוג ה-device ובטכנולוגית הייצור. אני יכול להעיד שלחברה בה אני עובד יותר זול לייצר ולהרכיב בארץ מפני שכל תהליך ההרכבה וההלחמה הוא אוטומטי לחלוטין. יש מכונה ועליה בן אדם אחד. עלות השכר של הבן אדם, בין אם זה כאן בארץ ובין אם הוא בסין כבר שולית. (במשמרת אדם יכול לייצר מאות יחידות). לא ראיתי את כל ה-PDAים בעולם. יצא לי לפרק את ה-TC שלי (מה לעשות מהנדס - חייב לראות כל דבר בעיניים) ואיזה סוני אחד או שניים. אני יכול להבטיח לך שלפחות אלה לא מולחמים או מורכבים ידנית אלא בתהליך אוטומטי, כך שה-BOM קרוב מאוד לעלות הייצור. כאשר אני מתמחר את המעגל הבא/ מוצר הבא שלי אני לוקח בחשבון את עלות ה-BOM. אני מזניח את השכר שמקבלים שני עובדי ייצור ושמתחלק על אלפי יחידות בחודש. לכן, כל רכיב זכרון, כל נגד, כל דיודה וכל LED משפיעים. כל גומי, כל בורג, כל שטות הכי קטנה הכל נלקח בחשבון. חברות גדולות (וקטנות) מעסיקות בן אדם במשרה מלאה שכל תפקידו הוא לרכוש רכיבים. אם יש קבל שעולה שני סנט - הוא יחפש אותו בסנט אחד. שוב, פתחתי רק שני סונים ואת הTC, אני בטוח שצוות המהנדסים שם השקיע את מירב מרצו וזמנו בתכנון מודל הרכבה זול.
אני לא יודע מה איתך
אבל ניהול BOM זה מה שאני עושה בעבודתי כאשר הBOM הוא בעל אלפי פריטים, מדיודות, נגדים, ברגים ועדשות עד מכלולים ענקיים שעולים כמו בית בסביון. תהליכים שמתבצעים במפעל לא נכנסים לBOM משום שהם משולמים דרך ההנהלת חשבונות של החברה בלי קשר לאיזו מכונה ומה ומי. הם מצויינים בBOM כדי שיהיה אפשר לנהלו אבל הם לא מחושבים בעלות הכללית של המוצר הסופי (עלות הייצור למפעל, ללקוח תמיד מוסיפים את העלויות הנלוות). כלומר פרטי Make הם בעלות אפס דולרים אלא אם כן זה Msc, אבל עזוב, סתם סיבוך מרגיז (אותי אישית). עכשיו, אני כבר הבנתי שאתה מתעסק באלקטרוניקה, ואני אגיד לך, גם במפעל שלנו מהנדסי האלקטרוניקה עושים אותו הדבר, מתכננים ונותנים לחברה אחרת לייצר את הכרטיס (כולן נמצאות בארץ ואני לא אנקוב בשמן) משום שזה יותר זול מאשר לייצר במפעל עצמו. לכן, כל כרטיס זהו פריט T/K שלמעשה כמו שכתבתי העבודה של הקבלן כלולה בתוך עלות הייצור, אך מבחינת המערכת היא שקופה ולא ממש אכפת. בשביל המערכת, קניית כרטיס שתכנן מהנדס בחברה היא אותו הדבר עמו כרטיס שהוא למעשה פריט מדף. עכשיו לגבי עלות הייצור של כרטיסים, לפני מספר שבועות הייתה אצלנו הרצאה ואנשים שאלו כמה עולה כך וכך (די פדיחה, כי זה לא בדיוק המקום והזמן) ומסתבר שיש עלות נוספת די משמעותית לכל הלחמה, תלוי כמה שכבות הPCB, אילו רכיבים - SMT או TH, כמה כרטיסים ועוד כמה. לגבי אדם שיושב ובודק איך להוזיל עלויות של רכיבים בודדים, אין לנו. אבל אדם שבודק כל רכיב ורכיב אם עומד בתקנים ובדרישות המחמירות, יש ויש. אצלנו לא חוסכים בעלויות, רוכשים תמיד מהחברות המובילות שמפקחות ומודיעות על קווי המוצר שלהם (כבר קרה לנו העבר הרחוק, במוצרים אחרים נזקים בסכומים לא מבוטלים כי הוגדרו רכיבים למשל בכרטיס אלקטרוני שפגו מהעולם, אך החברה העלומה לא הודיעה על כך והיו צריכים לתכנן דברים מחדש כי לא היה שום רכיב חילופי - זו היתה טראומה שבגללה איישו תפקיד של מהנדס רכיבים). כנראה בגלל שאתה מהנדס פיתוח אתה לא כל כך מכיר דברים כאלו, כמו מהנדסי הפיתוח בעבודה שלי (אתם רק עושים צרות עם החסכנות שלכם
) אני, בתור מנהל BOM שעובד עם פיתוח, הנדסה וייצור (ולעיתים גם עם הרכש אם יש להם בעיות, אנשים לא הכי חכמים
) ביחד יודע מה כולם עושים ומה ומה הם יודעים ולצערי שאר הגופים לא ממש בקיעים(טוב יש כמה יחידי סגולה אבל רובם בהנדסה) למרות שאני מנסה לדחוף לשלום בין ההנדסה לפיתוח
. לא נורא, אני אוהב אתגרים
.
אבל ניהול BOM זה מה שאני עושה בעבודתי כאשר הBOM הוא בעל אלפי פריטים, מדיודות, נגדים, ברגים ועדשות עד מכלולים ענקיים שעולים כמו בית בסביון. תהליכים שמתבצעים במפעל לא נכנסים לBOM משום שהם משולמים דרך ההנהלת חשבונות של החברה בלי קשר לאיזו מכונה ומה ומי. הם מצויינים בBOM כדי שיהיה אפשר לנהלו אבל הם לא מחושבים בעלות הכללית של המוצר הסופי (עלות הייצור למפעל, ללקוח תמיד מוסיפים את העלויות הנלוות). כלומר פרטי Make הם בעלות אפס דולרים אלא אם כן זה Msc, אבל עזוב, סתם סיבוך מרגיז (אותי אישית). עכשיו, אני כבר הבנתי שאתה מתעסק באלקטרוניקה, ואני אגיד לך, גם במפעל שלנו מהנדסי האלקטרוניקה עושים אותו הדבר, מתכננים ונותנים לחברה אחרת לייצר את הכרטיס (כולן נמצאות בארץ ואני לא אנקוב בשמן) משום שזה יותר זול מאשר לייצר במפעל עצמו. לכן, כל כרטיס זהו פריט T/K שלמעשה כמו שכתבתי העבודה של הקבלן כלולה בתוך עלות הייצור, אך מבחינת המערכת היא שקופה ולא ממש אכפת. בשביל המערכת, קניית כרטיס שתכנן מהנדס בחברה היא אותו הדבר עמו כרטיס שהוא למעשה פריט מדף. עכשיו לגבי עלות הייצור של כרטיסים, לפני מספר שבועות הייתה אצלנו הרצאה ואנשים שאלו כמה עולה כך וכך (די פדיחה, כי זה לא בדיוק המקום והזמן) ומסתבר שיש עלות נוספת די משמעותית לכל הלחמה, תלוי כמה שכבות הPCB, אילו רכיבים - SMT או TH, כמה כרטיסים ועוד כמה. לגבי אדם שיושב ובודק איך להוזיל עלויות של רכיבים בודדים, אין לנו. אבל אדם שבודק כל רכיב ורכיב אם עומד בתקנים ובדרישות המחמירות, יש ויש. אצלנו לא חוסכים בעלויות, רוכשים תמיד מהחברות המובילות שמפקחות ומודיעות על קווי המוצר שלהם (כבר קרה לנו העבר הרחוק, במוצרים אחרים נזקים בסכומים לא מבוטלים כי הוגדרו רכיבים למשל בכרטיס אלקטרוני שפגו מהעולם, אך החברה העלומה לא הודיעה על כך והיו צריכים לתכנן דברים מחדש כי לא היה שום רכיב חילופי - זו היתה טראומה שבגללה איישו תפקיד של מהנדס רכיבים). כנראה בגלל שאתה מהנדס פיתוח אתה לא כל כך מכיר דברים כאלו, כמו מהנדסי הפיתוח בעבודה שלי (אתם רק עושים צרות עם החסכנות שלכם
---> ../images/Emo45.gif
אנחנו פשוט לא נמצאים באותה נקודת עבודה. לכן רואים דברים קצת שונה. אתם הוצאתם את הייצור ל-TK (ואם מדובר במפעל בנצרת אזי אנחנו אפילו שכנים בפס הייצור). אנחנו לא. במוצר שלנו ספציפית, מרכיב העבודה הוא זניח, לכן השיקול העיקרי ב-design to cost נמצא מתרכז בהקטנת ה-BOM. אותי לא מעניין תחת איזה סעיף נרשמת איזו הוצאה. אני מתעניין ב"כמה עולה לי המוצר" כדי שאני אדע בכמה לתמחר אותו. אני לא יודע איפה אתה עובד, אבל אם יצא לך לעבור בסטראט אפ כזה או אחר אתה בטח יודע שבחברה כזו כל אחד טועם מהכל, ומתעסק ביותר מתחום אחד. השיקולים של אנשי השיווק, אנשי הכספים ו"מחלקת הייצור" אינם זרים לי. את העלויות של כל הלחמה, כמה שכבות PCB סוגי רכיבים ואריזות אני מכיר מגוף ראשון. כמו שאמרתי, אצלנו: כל תהליך האסמבלי הוא אוטומטי לחלוטין. בן אדם אחד על מכונה שדופקת כרטיסים כמו שעון. העלית עוד נקודה כואבת: הסתמכות על רכיבים שפס ייצור שלהם נגמר. זאת אחת הסיבות שבגללה אנחנו תמיד מסתמכים על "יתירות" רכיבים. כלומר: רכיבים שיש יותר מיצרן אחד שמייצר אותם. ובכל מקרה נערכים גם למקרה של- EOL. אתם שמתם מהנדס רכיבים, אצלנו עושה את זה אחד ממהנדסי הפיתוח... למה? כמו שכתבתי קודם: בגלל אופי החברה ונקודת העבודה הנוכחית שלה.
אנחנו פשוט לא נמצאים באותה נקודת עבודה. לכן רואים דברים קצת שונה. אתם הוצאתם את הייצור ל-TK (ואם מדובר במפעל בנצרת אזי אנחנו אפילו שכנים בפס הייצור). אנחנו לא. במוצר שלנו ספציפית, מרכיב העבודה הוא זניח, לכן השיקול העיקרי ב-design to cost נמצא מתרכז בהקטנת ה-BOM. אותי לא מעניין תחת איזה סעיף נרשמת איזו הוצאה. אני מתעניין ב"כמה עולה לי המוצר" כדי שאני אדע בכמה לתמחר אותו. אני לא יודע איפה אתה עובד, אבל אם יצא לך לעבור בסטראט אפ כזה או אחר אתה בטח יודע שבחברה כזו כל אחד טועם מהכל, ומתעסק ביותר מתחום אחד. השיקולים של אנשי השיווק, אנשי הכספים ו"מחלקת הייצור" אינם זרים לי. את העלויות של כל הלחמה, כמה שכבות PCB סוגי רכיבים ואריזות אני מכיר מגוף ראשון. כמו שאמרתי, אצלנו: כל תהליך האסמבלי הוא אוטומטי לחלוטין. בן אדם אחד על מכונה שדופקת כרטיסים כמו שעון. העלית עוד נקודה כואבת: הסתמכות על רכיבים שפס ייצור שלהם נגמר. זאת אחת הסיבות שבגללה אנחנו תמיד מסתמכים על "יתירות" רכיבים. כלומר: רכיבים שיש יותר מיצרן אחד שמייצר אותם. ובכל מקרה נערכים גם למקרה של- EOL. אתם שמתם מהנדס רכיבים, אצלנו עושה את זה אחד ממהנדסי הפיתוח... למה? כמו שכתבתי קודם: בגלל אופי החברה ונקודת העבודה הנוכחית שלה.
כנראה זה ההבדל
אני עובד בחברה שהיא לא סטארט-אפ אלא מפעל גדול שגם מפתח וגם מייצר את המוצרים. בגלל שכל הכרטיסים שתכננו המהנדסים הם T/K, אז האחריות לכך שלקבלן יהיה מלאי מספיק של רכיבים, תלויה בו ולמעשה נחתמת עם החוזה לפי צפי המכירות, אצלנו לא מנהלים מלאי של רכיבים כאלו, אבל בגלל שאתה עובד בפיתוח, זה שונה. שם הרכש נעשה באופן שונה, הערכת עלויות שונה וכו... לא קורה פעם שמהנדס פיתוח חוטף שוק כאשר הוא רואה שכרטיס שהוא תחשב בX כסף עולה למעשה X+, בגלל שהוא לא לקח בחשבון דברים שאנשי הנדסה מתוקף תפקידם כן לוקחים, כמו צפי מכירות שמחשבים אנשי השווק והרכש ותנאים נוקשים שנועדו באמת לגרום לזה שלא יהיו בעיות בהספקות הפריט. אני בטוח שברגע שגם אתם תגדלו למפעל גדול שמפעיל מחלקות רכש, הנדסה וייצור, גם אתם תתחילו לעבוד באותה שיטה. אני רק רוצה להעיר הערה קטנה שאולי תעזור להבין יותר טוב. המפעל שבו אני עובד מתכנן כרטיסי אלקטרוניקה עבור המכונות שאותן הוא מייצר. כלומר, המוצר הסופי הוא לא כרטיס בלבד, אלא מכלול ענק שכולל עשרות כרטיסים, אופטיקה ומכניקה ולכן גם בגלל זה יכול להיות הבדל בצורת הניהול. בכל אופן, צורת הניהול שאתה הזכרת הייתה באמת אותה צורת הניהול כשהמפעל היה קטן יותר בו המהנדסים היו צריכים לדאוג להכל. בכל מקרה, נראה ששוב אנו מתדיינים על נושא ששנינו מסכימים עליו
.
אני עובד בחברה שהיא לא סטארט-אפ אלא מפעל גדול שגם מפתח וגם מייצר את המוצרים. בגלל שכל הכרטיסים שתכננו המהנדסים הם T/K, אז האחריות לכך שלקבלן יהיה מלאי מספיק של רכיבים, תלויה בו ולמעשה נחתמת עם החוזה לפי צפי המכירות, אצלנו לא מנהלים מלאי של רכיבים כאלו, אבל בגלל שאתה עובד בפיתוח, זה שונה. שם הרכש נעשה באופן שונה, הערכת עלויות שונה וכו... לא קורה פעם שמהנדס פיתוח חוטף שוק כאשר הוא רואה שכרטיס שהוא תחשב בX כסף עולה למעשה X+, בגלל שהוא לא לקח בחשבון דברים שאנשי הנדסה מתוקף תפקידם כן לוקחים, כמו צפי מכירות שמחשבים אנשי השווק והרכש ותנאים נוקשים שנועדו באמת לגרום לזה שלא יהיו בעיות בהספקות הפריט. אני בטוח שברגע שגם אתם תגדלו למפעל גדול שמפעיל מחלקות רכש, הנדסה וייצור, גם אתם תתחילו לעבוד באותה שיטה. אני רק רוצה להעיר הערה קטנה שאולי תעזור להבין יותר טוב. המפעל שבו אני עובד מתכנן כרטיסי אלקטרוניקה עבור המכונות שאותן הוא מייצר. כלומר, המוצר הסופי הוא לא כרטיס בלבד, אלא מכלול ענק שכולל עשרות כרטיסים, אופטיקה ומכניקה ולכן גם בגלל זה יכול להיות הבדל בצורת הניהול. בכל אופן, צורת הניהול שאתה הזכרת הייתה באמת אותה צורת הניהול כשהמפעל היה קטן יותר בו המהנדסים היו צריכים לדאוג להכל. בכל מקרה, נראה ששוב אנו מתדיינים על נושא ששנינו מסכימים עליו
אתה מציג את מיקרסופט
כשטן, תאמין לי שאם PPC לא היתה מוצלחת כמו שאתה טוען גם המערכת מכירות הטובה ביותר בעולם לא היתה מצליחה לשווק אותה כמו שקרה בWIN CE 1 ו2. בכל מקרה - כמו שטענתי למעלה, לא אמרתי שאי אפשר להוסיף WIFI וBT לפאלם, טענתי פשוט שאין מכשירים כאלה בשוק ואם יש אז הם זניחים ויקרים ביותר - לכן פה התיאוריה של אפשר\אי אפשר לא תופסת, בוא תופס אם זה קיים או לא קיים, בפאלם זה לא קיים ובPPC זה קיים - זה כל ההבדל. שפאלם תוציא מכשירים חדשים שיתחרו בPPC נוכל לדבר על ההתאמה למערכת ההפעלה וכו', שאין כאלה אין מה לדבר בכלל.
כשטן, תאמין לי שאם PPC לא היתה מוצלחת כמו שאתה טוען גם המערכת מכירות הטובה ביותר בעולם לא היתה מצליחה לשווק אותה כמו שקרה בWIN CE 1 ו2. בכל מקרה - כמו שטענתי למעלה, לא אמרתי שאי אפשר להוסיף WIFI וBT לפאלם, טענתי פשוט שאין מכשירים כאלה בשוק ואם יש אז הם זניחים ויקרים ביותר - לכן פה התיאוריה של אפשר\אי אפשר לא תופסת, בוא תופס אם זה קיים או לא קיים, בפאלם זה לא קיים ובPPC זה קיים - זה כל ההבדל. שפאלם תוציא מכשירים חדשים שיתחרו בPPC נוכל לדבר על ההתאמה למערכת ההפעלה וכו', שאין כאלה אין מה לדבר בכלל.
להיפך אני מציג את מיקרוסופט
והעומד בראשה, ביל גייטס, כגאון, ואמרתי את זה לא פעם אחת. לא זה המקום לתת הרצאות שלמות בכלכלה ושיווק. אני אקפוץ ישר לשורה התחתונה: חברה בסדר גודל של מיקרוסופט לעולם לא תיפול - אלא אם היא תבצע טעות אסטרטגית חמורה, ולא משנה מה יעשו המתחרים שלה. אין פה בכלל שום סימן שאלה או מקום לתהות על עליונות טכנולוגית. יכול להיות שיהיו פתרונות פי מליון טובים יותר טכנולוגית - עדיין: אם מיקרוסופט לא תעשה טעות - הפתרונות האלה ינחלו כשלון או ייעלמו מהעולם. לזכותו של ביל גייטס אני יכול להגיד שהוא לא טעה, ולא נראה שהוא מתכוון להתחיל לטעות בזמן הקרוב. יש הרבה מה ללמוד מצורת הניהול והחשיבה שלו.
והעומד בראשה, ביל גייטס, כגאון, ואמרתי את זה לא פעם אחת. לא זה המקום לתת הרצאות שלמות בכלכלה ושיווק. אני אקפוץ ישר לשורה התחתונה: חברה בסדר גודל של מיקרוסופט לעולם לא תיפול - אלא אם היא תבצע טעות אסטרטגית חמורה, ולא משנה מה יעשו המתחרים שלה. אין פה בכלל שום סימן שאלה או מקום לתהות על עליונות טכנולוגית. יכול להיות שיהיו פתרונות פי מליון טובים יותר טכנולוגית - עדיין: אם מיקרוסופט לא תעשה טעות - הפתרונות האלה ינחלו כשלון או ייעלמו מהעולם. לזכותו של ביל גייטס אני יכול להגיד שהוא לא טעה, ולא נראה שהוא מתכוון להתחיל לטעות בזמן הקרוב. יש הרבה מה ללמוד מצורת הניהול והחשיבה שלו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.