איזה לילה מחלקתי היה לי...
ידידה מהמחלקה עשתה אתמול בערב ארוחה אצל בבית והזמינה את כל המחלקה (מהקורס), רק חבל שרק 20 בנות במקום 50 הגיעו.. וחברה שלי, שהכי רציתי תראות אותה, גםלא הגיעה.. אבל לא נורא.. כמה אכלנו.. לא יאומן.. דיאטה לכל החיים.. כמויות אדירות של בשר, אורז, תפוחי אדמה, פיתות, סלטים, ולקינוח 2 עוגות וסלט פירות טעים טעים! כולנו החלפנו טלפונים מטכ"ליים שנדבר כל היום אחת עם השנייה.. אבל לכולן כמעט יש מערכת אוה"ב ולי לא.. לא פייר.. הן יכולות להתכתב במסרים.. ואני פאילו אי מייל לא יכולה לרשום להן.. אבל חפיף, הן ממש התלהבו כשסיפרתי להן איזה תפקיד אני עושה ואילו תנאים יש לי... גם הסמ"חית והמפקדת הכי חמודה קפצו לביקור והיו ממש ממש מתוקות כרגיל, הסמ"חית הבטיחה להשיג לי דברים מסוימים שנחוצים לי והמפקדת שלי ממש התעניינה במה שאני עושה ואמרה לי שהיא ידעה כל הזמן שאני אקבל משהו הרבה יותר מצפ"טית.. חמודה.. בקיצור, אתמול נהנהתי, היום אני בוכה, אני צריכה לשבת וללמוד.. ואני יודעת שהחלק הכי קשה בכל העניין זה להתחיל, אחרי זה אני סתם יצחק על עצמי שהתבכיינתי על זה, אבל עד עכשיו, זה מאיים עליי מאוד.. נתגבר.. וויש מי פאן ולאק..