Genesis - שאלה

[The Cabana Boy]

Genesis - שאלה

שמעתי את ארבעת האלבומים הראשונים שלהם. השני היה נחמד. ולא אהבתי את הראשון, השלישי והרביעי. כדי לי לשמוע את Selling England by the Pound והאלבומים שאחרי? או שחבל לי על הזמן ועדיף לי לעצור פה?

 

[JohnPaul]

כדי להבהיר

ארבעת האלבומים הראשונים של ג'נסיס הם: 1. From Genesis to Revelation. 2. Trespass. 3. Nursery Cryme. 4. Foxtrot. בשניים האחרונים מתוך הארבעה, ג'נסיס בנו את הצליל המוכר שלהם שליווה אותם גם בארבעת האלבומים הבאים, פחות או יותר. באלבום Nursery Cryme הצטרפו המתופף פיל קולינס והגיטריסט סטיב האקט. Foxtrot נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של הפרוג, בין השאר (ובעיקר) בגלל יצירת הנושא בת 22 הדקות, Supper's Ready, שנחשבת עד היום בעיני רבים ליצירה הטובה ביותר של ג'נסיס, ואחת הטובות של הפרוג. אם לא היית שומע את האלבום הנ"ל, היית יכול לתת לג'נסיס עוד צ'אנס. מכיוון ולא אהבת את Foxtrot, כנראה שג'נסיס הם לא הסגנון שלך.

 

[מורנא007]

אם הוא אהב את Trespass

אולי זה בגלל Anthony Phillips? אם כן, אפשר להפנות אותו לאלבום The Geese And The Ghost.

 

[Guy3331]

אתה מוכרח לשמוע את

Selling England By The Pound!!! לדעתי, זה האלבום הטוב ביותר שלהם. ללא ספק יצירת-מופת. תהנה.

 

[שיר דויטש]

למען האמת

אחרי שמיעות רבות, החלטתי שדווקא Nursery Cryme הוא הטוב ביותר בעיני. אולי זה בגלל ששמעתי אותו ראשון, אבל אני פשוט מרגיש שיש שם יותר, גם באיכות וגם בכמות (כלומר, כמות של שירים טובים בהשוואה לSelling שיש כמה נקודות חלשות).

 

[יניבש16]

בדיוק מה שאני חושב ../images/Emo45.gif

 

[alex messing]

../images/Emo45.gif גם אני חושב שהוא הכי טוב...

והוא דווקא האחרון ששמעתי.

 

[jbloo]

../images/Emo2.gif אפילו אני מסכים ../images/Emo13.gif

 

[Nadavcat]

מוזר ביותר...

אהבת את Tresspass אבל את הבאים אחריו לא ? הרי הם ממש אותו סגנון (למרות החלפת הגיטריסט), רק באיכות יותר טובה והפקות יותר טובות..! זה כמו לאהוב את Revolver ולא לאהוב את Rubber Soul... מוזר. בכל מקרה.. לדעתי, לא נתת לשני האחרונים (מהארבעה המדוברים) צ'אנס, עובדה שאהבת את השני... נ.ב. הראשון הוא מאד מאד מאד שונה מהבאים אחריו...

 

[moish of australia]

כדאי לנסות

תשובתי אליך: 1) בעצם, למה לא לנסות? כי זה בזבוז זמן? 2) אף אחד מהאנשים הנפלאים בפורום לא יענה לך כמו ה-40 דק' שתשקיע בלשמוע את התקליט... 3) אפילו אחרי שתשמע פעם אחת: אנחנו מתעסקים כאן בפרוג, והדבר הנפלא בז'אנר הזה הוא שבדיוק כמו במוסיקה קלאסית "מורכבת", יש בכל תקליט מספר רב של רבדים ולא בהכרח "קולטים" אלבום על שמיעה ראשונה. אף אחד למשל, לא מבטיח לך שלא "תגלה מחדש" את Nursery אחרי שתשמע אותו עוד שלוש פעמים. וידוי אישי שלי: קניתי את הדיסק הזה בתיכון, ואהבתי משם את Harlequin וזהו... אחרי כמה שנים טובות ואחרי הרבה פעמים ששמעתי את התקליט פתאום הבנתי את העומק שלו, את יכולות הנגינה של הלהקה, את ההומור, את החוש הדרמטי המבריק של Herald, ומצאתי כמה קטעים מרגשים להחריד ב-Salamics... היום אני טוען שזה אחד מהאלבומים המבריקים ששמעתי, וזה אלבום שכל מוסיקאי, קלאסיקאי או פופיסט, יכול ללמוד ממנו... למרות שאני כרגע מחשיב אותו מעל כל דבר אחר שהם עשו, אני לא פוסל שאני אגלה את FOXTROT בעוד שנה או את SELLING בעוד שלוש... בהצלחה ותהנה... מויש

 

[The Cabana Boy]

באתי לרשום כמה שעות אחרי שכתבתי

את ההודעה שאני צריך לנסות לשמוע אותם שוב, אבל חיכיתי לתשובות שלכם. אני אף פעם לא פסלתי אלבום פרוג בשמיעה הראשונה, ואני אף פעם לא יעשה את זה. תודה לכם.

 

[FunkyMonk]

אני חולק על זה

לדעתי כבר מהשמיעה הראשונה ניתן להבחין ביופי של התקליטים. פשוט הרבה אנשים שרק "בתחילת דרכם" עם מוסיקה, לא מנסים לעשות את זה. הם באים להקשיב נטו למוסיקה. אני מדבר עם חברים שלי, ואני פשוט לא מצליח להבין מה הם כל כך מוצאים בכמויות עצומות של דיסטורשיין ושלושה אקורדים שחוזרים על עצמם. כן גם אני אוהב את זה מדי פעם (Foo Fighters) אבל לא בכמויות גדולות.. הם פשוט לא מנסים להקשיב. הם לא מבינים את היופי שמאחורי יצירה אינסטרומנטלית של 20 דקות. אני שמתי שיר אינסטרומנטלי לחבר שלי, והוא עושה לי "יש קטע כלשהו שהזמר מדבר?" אני עושה לו "לא.." אז הוא ישר מנפנף את זה ב"תחליף שיר". אבל מצד שני, גם השירים שהם שומעים, הם לא מסוגלים שלא יהיו מילים, אבל הם לא מקשיבים למילים. אני נותן לחבר שלי לשמוע שיר, שבצורת שירה שלו הוא די גרוע, אבל התוכן שלו כל כך מושלם, ואני אומר לו "תקשיב למילים" והוא סתם מתעצל. זה לא שאי אפשר להבין את היופי של הדיסק מן ההתחלה, זה פשוט שהרבה לא רוצים. לא לכולם יש כוח לשבת ולפענח את המטאפורות המושלמות של ג'נסיס בשיר שאורכו 15 דקות.

 

[WhiteRider]

לא נראה לי שאנו מסונכרנים על הרשימה

אתה בטוח ששמעת את From Genesis To Revelation? נראה לי שהדיסק הראשון שלך זה דווקא Trespass. בכל מקרה, אני מצטרף לחברים פה - לוקח זמן לאהוב את המוזיקה הזאת, דבר ברור לחלוטין למאזין המתקדם המנוסה. לכן ממליץ לך לא לשפוט כל-כך מהר, ובכל מקרה לדאוג שההאזנה שלך תתבסס על מספר מרכיבים: - תאזין למוזיקה כפעילות מרכזית ולא כפעילות משנית, כמו בזמן הנהיגה, דיבור בטלפון, גלישה באינטרנט או ניקיון הבית... למעשה, תשתדל לא לעשות כלום במקביל. - תקשיב לדיסק מההתחלה עד הסוף, בלי להעביר שירים, בלי Program, בלי Random. אם אתה עושה הפסקות ממושכות - תשתדל לחכות לסוף שיר ותעשה pause - תשתדל להקשיב במערכת סטריאו טובה ואיכותית ולא בדיסקמן או עם רמקולים מעפנים דרך המחשב. - תעיין בחוברת תו"כ האזנה - תקשיב מספר פעמים לכל דיסק. בכל מקרה - גם אני ממליץ בחום לשמוע, nevertheless, את Selling. אם לא תאהב גם אותו אתה בבעיית תדמית מוזיקלית מדאיגה

 

[crime zone]

עצה

כדי להבין הגדולה האמיתית בתקליט כמו FOXTROT למשל, אני מציע לך לגלגל לך סיגריה ירוקה ולהיצמד לאוזניות או מערכת שמע טובה ואז כל מה שצריך זה TO SIT BACK AND ENJOY THE RIDE... החוויה מדהימה - לראות צלילים ולשמוע צבעים... אנא לא ליחס להודעה הנ"ל כל נסיון להדחה לשימוש בסמים קלים תודה, ההנהלה.

 

[Rubycon]

דווקא עם ג'נסיס?

להקה סאחית לגמרי. כן אני יודע שהם עשו פירנסו כמה דילרים אבל המוסיקה סאחית לגמרי, למרות שהשירה הגבריאלית יכולה להיתפס כמו תוצר של פטריות הזיה, במיוחד אלה שגדלות בתוך שטיח מגולגל במרפסת שנשתפה בחורף (האירוניה חוגגת, זה לא מהכאוס שאני פולט כדרך קבע אלא משהו בדוק). העצה שלך תופסת לגבי זוהל וקראוטרוק, מה שיכול להסביר: א. את ההזיה הזו. ב. את העובדה שטימותי לירי השתתף באחד האלבומים של אש רה טמפל. ג. מדוע קראוטרוק זה אחד הסגנונות הפחות מוערכים בפרוג, בשילוב עם הביטוי הנפוץ שפירושו לעשן סמים, "לקחת את הזמן".

 

[The Cabana Boy]

איך ידעת? O_O

Trespass באמת היה הדיסק הראשון ששמעתי. From Genesis To Revelation היה השני ששמעתי. תודה.

 

[WhiteRider]

אז רד מGenesis

תחושה... אם אהבת רק את From Genesis To Revelation ואת כל היתר לא - אז אל תבזבז את זמנך. האלבום הזה הוא לא רוק מתקדם לדעתי. קניתי אותו רק אחרי שסיימתי לרכוש את כל האלבומים האחרים של תקופת פיטר גבריאל. זה לא דיסק שהייתי קונה סתם אלמלא הייתי מכיר ואוהב את היתר. כלומר - זה לא דיסק שמייצג את המוזיקה שלהם, כמו שמישהו אמר פה קודם. לכן המלצתי לך היא לוותר על Selling England By The Pound ועל The Lamb.

 

[The Cabana Boy]

מה...

אני אומר לך שלא אהבתי אותו! אהבתי את Trespass ואת Nursery Cryme (אחרי ששמעתי אותו כמה פעמים), אמרתי פשוט שטראפס היה הראשון ששמעתי ואחרי זה שמעתי את FGTR ולא אהבתי אותו.

 

[MajorWinters]

שים לב...

שבהודעה הראשית לא אהבת את NC, ועכשיו אחרי כמה שמיעות אתה אוהב אותו. זה יכול לקרות גם עם האלבומים האחרים.

 

[The Cabana Boy]

נכון מאוד

התכוונתי לשמוע גם ככה את הדיסקים האחרים (Foxtrot ו-NC) שוב בכל מקרה.