Foxtrot

FunkyMonk

New member
ובכן...

את כל האלבומים שציינת יש לי... =/ ואני דווקא מאד אהבתי את האלבום של קרימסון. במיוחד Cat Food שמשעשע למדי. אבל כל אחד וטעמו האישי. :)
 

Papillion

New member
אם כך...

לדעתי האישית, ניתן לסגור את באסטת פינק פלויד עם האלבומים שכבר יש לך. יחד עם זאת, יש לא מעט שימליצו לך על אלבומים מהתקופה הפסיכדלית או אפילו המאוחרת שלהם. אני לא אוהב אף אחת מהתקופות הנ"ל, אבל כל אחד ודעתו האישית...
 

FunkyMonk

New member
אחרי The Wall הם רק המשיכו להדרדר,

לא? דבר נוסף - האם האלבום של סיד בארט שווה משהו?
 

RedCherry

New member
האלבום של סיד

לדעתי לא מדובר בכלל בפינק פלויד שאתה מכיר. זהוי מוזיקה שונה בתכלית. מדובר בפסיכודליה בריטית במיטבה עם טיבול של ספייס ואקספרמנטליות. אני אישית מאוד אוהב אותו, אבל אין טעם להשוות אותו לאלבומים האחרים של הפלויד, פשוט בגלל שמדובר בלהקה שונה וסגנון אחר לגמרי.
 

FunkyMonk

New member
אין מדובר בלהשוות

התכוונתי האם, תכלס, הוא שווה משו. האם תוכל להאיר את עייני ולהסביר לי מה זה פפיסכדלי? שמעתי על זה אבל אף פעם לא שמעתי את זה...
 

Nadavcat

New member
אם אתה מדבר על -

The Madcap Laughs אז... זה אלבום פשוט פשוט יחסית... של סיד לבד ברובו עם גיטרה אקוסטית, שהוא מנגן בצורה לא רגילה בכלל. זה אלבום נחמד מאד. טוב להכיר אותו. לא יותר...
 

מורנא007

New member
פסיכדליה

זרם באומנות שהתפתח בשנות ה- 60. בניגוד לזרם פופ רגיל השירים שבו הינם בעלי משמעות ומחשבות עמוקות (דילן), ניכר בו שימוש בכלי נגינה לא שגרתיים כמו סיטר הודי (האריסון), כינור (מובי גרייפ), והשירים לפעמים ארוכים ולא בסדר של בית פזמון בית הרגיל בפופ (דילן). בהרבה מקרים המוסיקה נכתבה או אולטרה תחת השפעת סמים. דוגמא לאלבום פסיכדלי טוב (לטעמי): LOVE – FOREVER CHANGES
 

ofekkehila

New member
זה לא אלבום טוב

זה אלבום ענק. קלאסיקה אמיתית. מומלץ בחום לפסיכדלון המתחיל.
 
לגבי סיד בארט - אז ככה

לי יש בבית את הבוקס שלו הכולל את שלושת אלבומי הסולו שלו שנקראים BARRETT OPEL THE MADCAP LAUGHS שלושת האלבומים מתאפיינים באותו סגנון פחות או יותר:פסיכדליה מוטרפת או שירים מלודיים שקטים עם גיטרה אקוסטית בעיקר וגם כלים חיים אחרים(חשמלית,תופים וכו').אני אישית מאוד אוהב אותו אך המלצתי אלייך היא שתשמע מה שאתה יכול לפני שאתה קונה כיוון שצריך לאהוב את הסגנון שלו.אין טעם להסביר לך במילים מהי פסיכדליה(למרות שמישהו כאן הסביר לך פחות או יותר ומיכוון שאתה יכול לקרוא על סגנון זה באינטרנט),מכיוון שזה לא ייתן לך כלום(יש המון סוגי פסיכדליה,למשל,הפסיכדליה של להקת LOVE שונה משמעותית מהפסיכדליה של PINK FLOYD או של H.P.LOVEKRAFT ),לכן אתה חייב לשמוע בעצמך ולהחליט אם זה מתאים לך. לדעתי סיד בארט שווה קנייה(אך זו רק דעתי). דרך אגב,נגן החשמלית שלו היה בין היתר גילמור,המתופף רוברט וויאט.
 

RedCherry

New member
חברה

הוא התכוון לPiper ar the gates of dawn. האלבום הוא בעיקרון שירים קצרים ופסכודליים, כמו שנאמר, רוק שמושפע מסמי הזיות ולרוב גם שומעים את זה במוזיקה. הרוק הפסיכודלי מנסה לשבור את מסגרת הרוק הרגיל אבל הוא כמו הפרוג מכיוון שהוא מאופיין כן בשירים קצרים עם מלודיה ברורה ובדרך כלל לא מורכב מדי. הפסיכודליה מחולקת לשני זרמים: פסיכודליה בריטית ופסכידליה אמרקאית. Pink Floyd, עם אלבומם הנ"ל היו ממובילי הזרם הפסיכדלי בבריטניה (יחד עם Soft Machine וכאלו...). מה שעוד חשוב לציין באלבום זהו השיר Installer Overdrive, שהוא פשוט שיא המסוממות, 9 דקות של LSD טהור.
 

FunkyMonk

New member
דווקא לא,

התכוונתי לאלבומי הסולו של סיד, למרות שאני גם מתלבט את אותו לבט לגבי האלבום הראשון של הפינק פלויד (זה מה שמנע ממני לקנות אותו במקום את הלאבום של Foo Fighters)
 

מורנא007

New member
אורך השירים...

כפי שכתבתי, בעקבות קריאת מאמרים והאזנה למוסיקה, אין איפיון לאורך השירים בפסיכדליה, היו שם שירים קצרים ושירים ארוכים. לדוגמא להל"ן רשימת השירים באלבום Jefferson Airplane - Volunteers: We Can Be Together Kantner 5:48 Good Shepherd Kaukonen, Traditional 4:21 The Farm Blackman, Kantner 3:15 Hey Fredrick Slick 8:26 Turn My Life Down Kaukonen 2:54 Wooden Ships Crosby, Kantner, Stills 6:24 Eskimo Blue Day Kantner, Slick 6:31 A Song for All Seasons Dryden 3:28 Meadowlands Traditional 1:04 Volunteers Balin, Kantner 2:02 האלבום נחשב לפסיכדליה, ומכיל שירים קצרים באורך של דקה- 3 דקות ושירים ארוכים יותר מ- 5 דקות וגם הוא מומלץ להאזנה. לדעתי הפרוג התפתח מהפסיכדליה והיה מושפע מאותם יוצרים בשני צידי האוקינוס עליהם דיברת. הפסיכדליה התפתחה במקומות רבים בנוסף לארה"ב ובריטניה, כמו מקסיקו, ארגנטינה, צרפת וגם ישראל (להקת הצ'רצ'ילים).
 
למעלה