flower kings
- פותח הנושא Torrenzo
- פורסם בתאריך
אני אפילו לא מנסה....
להתווכח איתך אורי - אני מכיר אותך כמה שנים.... אז לגבי TFK הביקורת ה"קולינרית" שלך אומנם מוגזמת, אך יש בה יסודות של אחיזה במציאות, כפי שגם אני ציינתי. פרוג "קל" למדי, בהחלט לא דורשני במידה כלשהי - חלק אם לא חלקלק. לגבי Spocks Beard דעותינו חלוקות במידה רבה. SB הם פשוט אחת מהלהקות הממשיכות את המסורת של GG מאותו מקום ש GG עזבו אותה. כל 5-6 האלבומים הראשונים של SB נהדרים לפי כל קנה מידה, מוסיקלי בוודאי, עם מנגינות מורכבות, שירה בקולול כמו מדריגלים (ראה GG), קטעי נגינה נעניינים וכד, לקראת סוף הדרך (כשל-Morse הסתובב הבורג) הם באמת ירדו באופן משמעותי מגדולתם. ולמה שמבית השמחה? מי שמח כאן בדיוק - סה"כ הוחלפו דיעות (; אדם
להתווכח איתך אורי - אני מכיר אותך כמה שנים.... אז לגבי TFK הביקורת ה"קולינרית" שלך אומנם מוגזמת, אך יש בה יסודות של אחיזה במציאות, כפי שגם אני ציינתי. פרוג "קל" למדי, בהחלט לא דורשני במידה כלשהי - חלק אם לא חלקלק. לגבי Spocks Beard דעותינו חלוקות במידה רבה. SB הם פשוט אחת מהלהקות הממשיכות את המסורת של GG מאותו מקום ש GG עזבו אותה. כל 5-6 האלבומים הראשונים של SB נהדרים לפי כל קנה מידה, מוסיקלי בוודאי, עם מנגינות מורכבות, שירה בקולול כמו מדריגלים (ראה GG), קטעי נגינה נעניינים וכד, לקראת סוף הדרך (כשל-Morse הסתובב הבורג) הם באמת ירדו באופן משמעותי מגדולתם. ולמה שמבית השמחה? מי שמח כאן בדיוק - סה"כ הוחלפו דיעות (; אדם
אורי ברייטמן
New member
אין לנו ויכוח אמיתי
אני רואה שלגבי TFK אנחנו מסכימים.... לגבי ספוק'ס בירד - ייתכן שהם "ממשיכים" את המסורת של ג'נטל ג'ייאנט. ניתוח מוסיקלי גרידא יראה שכבר בשנת 1974, ג'נטל ג'ייאנט הגיעה למורכבת מוסיקלית גבוהה מזו של ספוק'ס בירד, אז אני לא רואה כאן המשך אלא נסיגה. באלבום כמו Power and the glory או glass house להקת ג'נטל ג'ייאנט הגיעה לרמות מורכבות כה גבוהות, עד שקשה לראות איך להקה כמו ספוק'ס בירד מאפילה עליה בדרך כלשהי. גם הטקסטים של ספוק'ס בירד תמיד היו מטופשים למדי.
אני רואה שלגבי TFK אנחנו מסכימים.... לגבי ספוק'ס בירד - ייתכן שהם "ממשיכים" את המסורת של ג'נטל ג'ייאנט. ניתוח מוסיקלי גרידא יראה שכבר בשנת 1974, ג'נטל ג'ייאנט הגיעה למורכבת מוסיקלית גבוהה מזו של ספוק'ס בירד, אז אני לא רואה כאן המשך אלא נסיגה. באלבום כמו Power and the glory או glass house להקת ג'נטל ג'ייאנט הגיעה לרמות מורכבות כה גבוהות, עד שקשה לראות איך להקה כמו ספוק'ס בירד מאפילה עליה בדרך כלשהי. גם הטקסטים של ספוק'ס בירד תמיד היו מטופשים למדי.
תחילה של וויכוח רציני?
אורי, אני לא אמרתי "מאפילה"? אני בכלל לא אוהב את התחרותיות הזו שנפוצה כל כך בין חובבי מוסיקה. שתי להקות כלשהן אינן צריכות להיות האחת טובה מהשניה או להפך? הן יכולות להיות שתיהן טובות (או גרועות) באופן עצמאי. לפי ההנחות שלך לגבי GG, אין כלל טעם להמשיך את הפרוג אחרי 74, כי הדברים המורכבים ביותר נעשו כבר אז? זו דומה במידה רבה לוויכוח הישן נושן בין חובבי הפרוג של שנות ה-70 לבין חובבי הניו-פרוג. הראשונים אומרים: "הכל כבר קרה בעבר" ונאחרים אומרים: "אז מה?" אין ספר שבשנות ה-70 נכבשו מספר רב מאוד של "פסגות מוסיקליות" שלא נכבשו שוב לעולם, אך באותה מידה גם בשנות ה-90 ועד היום נכבשו פסגות אחרות, לא פחות רמות (לדעתי לפחות). הפלורליזם הזו, הוא זה שהופך את עולם המוסיק, ואומנות כולה, לבר קיימה. יש אין-סוף פסגות לכבוש, ואנחנו, אלה שצופים המצד בכיבושים הנפלאים, רק נהנים מרבוי הפסגות. אם להקה כלשהי יוצאת מנקודה כלשהי, שבה הפסיקנ להקה אחרת קודם לכך, אין בדבר זה כל פסול כשלעצמו. מאחר והשיא כבר הושג (לדבריך), צריך לקחת את המוסיקה למקום אחר, בו עדיין אפשר להשיג שיאיים חדשים. הרשה לי גם להעיר כאן דבר מה בקשר לספקנות, בה הנך מביא את דעותיך: על מנת לחוות דעה רצינית על פועלה של להקה כמו SB לדוגמה לעיל, אתה חייב להכיר היטב את כל האלבומים שלהם לעומק - האם יש ברשותך את כל האלבומים שלהם? האם שמעת כל אחד מהם מספר פעמים לפחות? אינני יודע, אך אני מסופק שכך הדבר. שיפוט על סמך היכרות חלקית (ומקרית) היא כמובן בלתי רצינית בעליל? וכרגיל, אני מתנצל מראש אם אינני צודק ואתה אכן מכיר את הלהקה לעומק - במקרה כזה חילוקי הדעות שלונו הם בגדר "הטעם והריח"
בברכה אדם
אורי, אני לא אמרתי "מאפילה"? אני בכלל לא אוהב את התחרותיות הזו שנפוצה כל כך בין חובבי מוסיקה. שתי להקות כלשהן אינן צריכות להיות האחת טובה מהשניה או להפך? הן יכולות להיות שתיהן טובות (או גרועות) באופן עצמאי. לפי ההנחות שלך לגבי GG, אין כלל טעם להמשיך את הפרוג אחרי 74, כי הדברים המורכבים ביותר נעשו כבר אז? זו דומה במידה רבה לוויכוח הישן נושן בין חובבי הפרוג של שנות ה-70 לבין חובבי הניו-פרוג. הראשונים אומרים: "הכל כבר קרה בעבר" ונאחרים אומרים: "אז מה?" אין ספר שבשנות ה-70 נכבשו מספר רב מאוד של "פסגות מוסיקליות" שלא נכבשו שוב לעולם, אך באותה מידה גם בשנות ה-90 ועד היום נכבשו פסגות אחרות, לא פחות רמות (לדעתי לפחות). הפלורליזם הזו, הוא זה שהופך את עולם המוסיק, ואומנות כולה, לבר קיימה. יש אין-סוף פסגות לכבוש, ואנחנו, אלה שצופים המצד בכיבושים הנפלאים, רק נהנים מרבוי הפסגות. אם להקה כלשהי יוצאת מנקודה כלשהי, שבה הפסיקנ להקה אחרת קודם לכך, אין בדבר זה כל פסול כשלעצמו. מאחר והשיא כבר הושג (לדבריך), צריך לקחת את המוסיקה למקום אחר, בו עדיין אפשר להשיג שיאיים חדשים. הרשה לי גם להעיר כאן דבר מה בקשר לספקנות, בה הנך מביא את דעותיך: על מנת לחוות דעה רצינית על פועלה של להקה כמו SB לדוגמה לעיל, אתה חייב להכיר היטב את כל האלבומים שלהם לעומק - האם יש ברשותך את כל האלבומים שלהם? האם שמעת כל אחד מהם מספר פעמים לפחות? אינני יודע, אך אני מסופק שכך הדבר. שיפוט על סמך היכרות חלקית (ומקרית) היא כמובן בלתי רצינית בעליל? וכרגיל, אני מתנצל מראש אם אינני צודק ואתה אכן מכיר את הלהקה לעומק - במקרה כזה חילוקי הדעות שלונו הם בגדר "הטעם והריח"
בברכה אדםאורי ברייטמן
New member
אפשר לסגור את הדיון כבר כאן
"שתי להקות כלשהן אינן צריכות להיות האחת טובה מהשניה או להפך" מסכים, אבל TFK לא יכולה להיכנס לאותה משבצת של קרימזון, יס, GG וכל השאר. הם פשוט לא עשו שום דבר משמעותי כדי לזכות בכבוד הזה. "לפי ההנחות שלך לגבי GG, אין כלל טעם להמשיך את הפרוג אחרי 74, כי הדברים המורכבים ביותר נעשו כבר אז?" חברי הלהקה עצמם אמרו, שמאז 1975 הם החלו לחזור על עצמם. אתה לא צריך להאמין לי - הם אומרים זאת במו-פיהם. "באותה מידה גם בשנות ה-90 ועד היום נכבשו פסגות אחרות, לא פחות רמות" אין ספק, אבל TFK, שהיא כאמור סוג של "מק-פרוג", איננה פסגה כזאת. "מאחר והשיא כבר הושג (לדבריך)" זה לא מה שאני אומר. שיא מסוים כבר הושג - בשנות השמונים והתשעים הושגו שיאים חדשים, אצל להקות חדשות, רובן אלמוניות: פילהרמוני, אנגלגארד, ת'יקנינג פלייג, יוניברס זירו, אבק וכו'. "האם יש ברשותך את כל האלבומים שלהם?" לא. זו תהיה דרישה מוגזמת - שמעתי שני אלבומים עד כה. המוסיקה טובה, אבל בסופו של דבר ממחזרת את כל קלישאות שנות השבעים, ואין בה חדשנות אמנותית או היגד רציני כלשהו. מצידי אפשר לסיים כאן את הדיון, אנחנו לא מחדשים אחד לשני יותר מדי דברים.
"שתי להקות כלשהן אינן צריכות להיות האחת טובה מהשניה או להפך" מסכים, אבל TFK לא יכולה להיכנס לאותה משבצת של קרימזון, יס, GG וכל השאר. הם פשוט לא עשו שום דבר משמעותי כדי לזכות בכבוד הזה. "לפי ההנחות שלך לגבי GG, אין כלל טעם להמשיך את הפרוג אחרי 74, כי הדברים המורכבים ביותר נעשו כבר אז?" חברי הלהקה עצמם אמרו, שמאז 1975 הם החלו לחזור על עצמם. אתה לא צריך להאמין לי - הם אומרים זאת במו-פיהם. "באותה מידה גם בשנות ה-90 ועד היום נכבשו פסגות אחרות, לא פחות רמות" אין ספק, אבל TFK, שהיא כאמור סוג של "מק-פרוג", איננה פסגה כזאת. "מאחר והשיא כבר הושג (לדבריך)" זה לא מה שאני אומר. שיא מסוים כבר הושג - בשנות השמונים והתשעים הושגו שיאים חדשים, אצל להקות חדשות, רובן אלמוניות: פילהרמוני, אנגלגארד, ת'יקנינג פלייג, יוניברס זירו, אבק וכו'. "האם יש ברשותך את כל האלבומים שלהם?" לא. זו תהיה דרישה מוגזמת - שמעתי שני אלבומים עד כה. המוסיקה טובה, אבל בסופו של דבר ממחזרת את כל קלישאות שנות השבעים, ואין בה חדשנות אמנותית או היגד רציני כלשהו. מצידי אפשר לסיים כאן את הדיון, אנחנו לא מחדשים אחד לשני יותר מדי דברים.
אורי ברייטמן
New member
אין תקציב לשמוע הכל
כפי שאתה יודע (גם משיחות טלפוניות מסוימות), לאנשים אין תקציב כדי להגיע למסקנה ש"כל האלבומים של TFK לא שווים קנייה - כי קניתי ושמעתי". אתה יודע, יש הסכמה היום שהמזון של מקדולנדס איננו בריא. כנ"ל גם מק-פרוג. טוב, מיצינו, לא?
כפי שאתה יודע (גם משיחות טלפוניות מסוימות), לאנשים אין תקציב כדי להגיע למסקנה ש"כל האלבומים של TFK לא שווים קנייה - כי קניתי ושמעתי". אתה יודע, יש הסכמה היום שהמזון של מקדולנדס איננו בריא. כנ"ל גם מק-פרוג. טוב, מיצינו, לא?
CallMeCavanaugh
New member
כלומר
טענתך היא "ספוקס בירד גרועים, ואני לא צריך יותר מהאזנה או שתיים לאלבום או שניים שלהם בשביל לקבוע את זה".
טענתך היא "ספוקס בירד גרועים, ואני לא צריך יותר מהאזנה או שתיים לאלבום או שניים שלהם בשביל לקבוע את זה".
אורי ברייטמן
New member
זו לא הטענה שלי
הטענה שלי, כמובן, יותר מורכבת: אני הולך לכל מיני מגזינים ואתרים, ושם כתוב על האלבומים הטובים ביותר של הלהקה הזאת. בדרך כלל יש שניים-שלושה כאלה. אני הולך, שומע את השניים-שלושה הזה, ומזה מסיק מסקנות. אני לא חושב שיש מישהו בעולם הזה שהסיק מסקנות על אמן רק לאחר שהוא השיג את כל הדיסקוגרפיה שלו. זה בלתי אפשרי לעבוד ככה. ספוקס בירד - שני אלבומים הספיקו לי. TFK - כנ"ל. וקראתי עליהם באמת המון, ממש המון. גם הורדתי סאמפלים מהאתר שלהם לפני ואחרי ששמעתי את האלבומים. יש גבול לכל תעלול.
הטענה שלי, כמובן, יותר מורכבת: אני הולך לכל מיני מגזינים ואתרים, ושם כתוב על האלבומים הטובים ביותר של הלהקה הזאת. בדרך כלל יש שניים-שלושה כאלה. אני הולך, שומע את השניים-שלושה הזה, ומזה מסיק מסקנות. אני לא חושב שיש מישהו בעולם הזה שהסיק מסקנות על אמן רק לאחר שהוא השיג את כל הדיסקוגרפיה שלו. זה בלתי אפשרי לעבוד ככה. ספוקס בירד - שני אלבומים הספיקו לי. TFK - כנ"ל. וקראתי עליהם באמת המון, ממש המון. גם הורדתי סאמפלים מהאתר שלהם לפני ואחרי ששמעתי את האלבומים. יש גבול לכל תעלול.
CallMeCavanaugh
New member
מה רע בלהתפרנס ממוזיקה?
אני לא יודע אם אתה מתכוון לזה או לא, אבל לפי ההודעות שלך בתקופה האחרונה נראה כאילו לדעתך איכות המוזיקה נקבעת בראש ובראשונה על פי גודל הקהל. בריטני ספירס זה רע כי היא שרה להמונים, ספוקס בירד זה רע כי הם מוכרים, אבק זה הכי טוב שיש, כי הם מוכרים קצת (אין לי נתונים לגבי המכירות של אבק, אני מקווה שאף אחד מחברי ההרכב לא נעלב, כי ממש לא לזה הייתה הכוונה). לפי הנוסחה הזאת, אני המוזיקאי הכי טוב בעולם. אני יושב בחדר, מנגן לעצמי ומפסיד על זה כסף שאני משלם על חשמל, מיתרים חדשים וסטאפ פעם בכמה חודשים. באמת לא ברור לי, מה הופך מוזיקאי שחייב להחזיק משרה נוספת כדי להמשיך לחיות ולכן לא יכול להשקיע את כל זמנו ומרצו במוזיקה בלבד, וגם לא יכול לצאת לסיבוב הופעות רציני, למוזיקאי טוב יותר מזה שמשקיע במוזיקה את כל חייו, שאוכל, שותה ונושם מוזיקה.
אני לא יודע אם אתה מתכוון לזה או לא, אבל לפי ההודעות שלך בתקופה האחרונה נראה כאילו לדעתך איכות המוזיקה נקבעת בראש ובראשונה על פי גודל הקהל. בריטני ספירס זה רע כי היא שרה להמונים, ספוקס בירד זה רע כי הם מוכרים, אבק זה הכי טוב שיש, כי הם מוכרים קצת (אין לי נתונים לגבי המכירות של אבק, אני מקווה שאף אחד מחברי ההרכב לא נעלב, כי ממש לא לזה הייתה הכוונה). לפי הנוסחה הזאת, אני המוזיקאי הכי טוב בעולם. אני יושב בחדר, מנגן לעצמי ומפסיד על זה כסף שאני משלם על חשמל, מיתרים חדשים וסטאפ פעם בכמה חודשים. באמת לא ברור לי, מה הופך מוזיקאי שחייב להחזיק משרה נוספת כדי להמשיך לחיות ולכן לא יכול להשקיע את כל זמנו ומרצו במוזיקה בלבד, וגם לא יכול לצאת לסיבוב הופעות רציני, למוזיקאי טוב יותר מזה שמשקיע במוזיקה את כל חייו, שאוכל, שותה ונושם מוזיקה.
אני כאורי....(;
אני בטוח שאורי לא התכוון למה שאתה אומר. אורי אדם רציני - לא קל - אבל רציני - לפעמים רציני מדי. לוקח לזמן להתרגל אליו ולהבין אותו. לא חייבים כמובן להסכים, אבל כדאי לשמוע (לרקא), כי הבחור אומר דברי טעם ויש לו ידע, שלא נדבר על יכולת בטוי. לצערי, קיימת קו-רלציה (יחס ישר) בין טיב המוסיקה וכמות המכירות. נכון יותר יחס הפוך כמובן. לא תמיד, לא בכל המקרים, אך לרוב. מוסיקה, כאומנות, מיועדת לקהל "צרכנים". הגרשיים מסמלים, כי אין מדובר על צרכנות במובן הישיר של כסף ומכירות - כל אדם המאזין למוסיקה הוא "צרכן", אך לא כל אדם המאזין לאותה מוסיקה יהיה גם מוכן לשלם כסף עבור הזכות לשמוע אותה. ברגע שאנו מדברים על הפן המסחרי של המוסיק נוצרת כמעט תמיד אותה קו-רלציה הפוכה - מוסיקה שלקהל גדול יותר נעים לשמוע ולכן גן קיים סיכוי שהוא ישלם תמורתה - גורפת רוח גדול יותר. ואיזו מוסיקה נעים יותר לשמוע לקהל רחב? מוסיק הפונה לרבדים החיצוניים ביותר של הפסיכואקוסטיקה - או בלשון העם - מוסיקה "פשוטה". זה נושא מורכב ביותר וראוי למחקר ולניתוח רציני, אך התוצאות נראות בשטח יום יום ולא קשה להבחין בהן. מצד שני אין כמובן להסיק מכך, שמוסיקה אשר איננה נמכרת היא בהכרח טובה - כלל וכלל לא. למעשה אין קשר בין ה"מכירה" והטיב - הכל עניין של שווק. לדוגמא, אם נקח אלבום פרוג מורכב כמו Red של KC ונשקיע בו 5 מיליון דולר בפרסום, יחסי ציבור, פוסטרים, קליפים ןשידורים מהבוקר ועד הלילה ב-MTV, הוא ימכור המון עותקים. מצחיק, אבל נכון. אבל הוא עדיין ימכור פחות עותקים מאלבום של Petshop Boys עם אותו תקציב יחסי ציבור. נו אז למה להשקיע כסף בראשון, אם אפשר בשני? קפיש? אדם
אני בטוח שאורי לא התכוון למה שאתה אומר. אורי אדם רציני - לא קל - אבל רציני - לפעמים רציני מדי. לוקח לזמן להתרגל אליו ולהבין אותו. לא חייבים כמובן להסכים, אבל כדאי לשמוע (לרקא), כי הבחור אומר דברי טעם ויש לו ידע, שלא נדבר על יכולת בטוי. לצערי, קיימת קו-רלציה (יחס ישר) בין טיב המוסיקה וכמות המכירות. נכון יותר יחס הפוך כמובן. לא תמיד, לא בכל המקרים, אך לרוב. מוסיקה, כאומנות, מיועדת לקהל "צרכנים". הגרשיים מסמלים, כי אין מדובר על צרכנות במובן הישיר של כסף ומכירות - כל אדם המאזין למוסיקה הוא "צרכן", אך לא כל אדם המאזין לאותה מוסיקה יהיה גם מוכן לשלם כסף עבור הזכות לשמוע אותה. ברגע שאנו מדברים על הפן המסחרי של המוסיק נוצרת כמעט תמיד אותה קו-רלציה הפוכה - מוסיקה שלקהל גדול יותר נעים לשמוע ולכן גן קיים סיכוי שהוא ישלם תמורתה - גורפת רוח גדול יותר. ואיזו מוסיקה נעים יותר לשמוע לקהל רחב? מוסיק הפונה לרבדים החיצוניים ביותר של הפסיכואקוסטיקה - או בלשון העם - מוסיקה "פשוטה". זה נושא מורכב ביותר וראוי למחקר ולניתוח רציני, אך התוצאות נראות בשטח יום יום ולא קשה להבחין בהן. מצד שני אין כמובן להסיק מכך, שמוסיקה אשר איננה נמכרת היא בהכרח טובה - כלל וכלל לא. למעשה אין קשר בין ה"מכירה" והטיב - הכל עניין של שווק. לדוגמא, אם נקח אלבום פרוג מורכב כמו Red של KC ונשקיע בו 5 מיליון דולר בפרסום, יחסי ציבור, פוסטרים, קליפים ןשידורים מהבוקר ועד הלילה ב-MTV, הוא ימכור המון עותקים. מצחיק, אבל נכון. אבל הוא עדיין ימכור פחות עותקים מאלבום של Petshop Boys עם אותו תקציב יחסי ציבור. נו אז למה להשקיע כסף בראשון, אם אפשר בשני? קפיש? אדם
אורי ברייטמן
New member
זה לא רע, זה פשוט בעייתי
אם אתה מנסה להתפרנס ממוסיקה - אתה בעצם מכפיף את עצמך לטעם הקהל. אם הקהל אוהב אותך - אתה מקבל כסף. אם הקהל לא אוהב אותך - אתה תהיה מחוץ לעסק. לכן אתה תמיד תכוון את עצמך לטעם הקהל כדי לשרוד. אמנות, לפחות בהגדרתה הקלאסית האירופאית, איננה מבוססת על מהלך חד-צדדי של "מה שקהל יגיד - זה מה שאני אעשה". אמנות אומרת משהו כזה: אתה תעשה מה שאתה רוצה כאמן - אם הקהל יעריך את זה, יצאת גדול. אם הקהל לא יעריך את זה - אין מה לעשות. אין כאן משחקים של רייטינג, או שיווק, או נסיון למצוא חן בכל מחיר. בידור, לעומת זאת - זה כבר עניין אחר. כאן באמת עושים כל מה שהקהל רוצה, מפני שהקהל הוא המלך, הוא משלם והוא מחליט. אם אתה רוצה להיות בדרן, תהיה בדרן - אבל זה אומר שאתה לא אמן, אתה בסך הכל מענג צרכנים וגוזר קופון.
אם אתה מנסה להתפרנס ממוסיקה - אתה בעצם מכפיף את עצמך לטעם הקהל. אם הקהל אוהב אותך - אתה מקבל כסף. אם הקהל לא אוהב אותך - אתה תהיה מחוץ לעסק. לכן אתה תמיד תכוון את עצמך לטעם הקהל כדי לשרוד. אמנות, לפחות בהגדרתה הקלאסית האירופאית, איננה מבוססת על מהלך חד-צדדי של "מה שקהל יגיד - זה מה שאני אעשה". אמנות אומרת משהו כזה: אתה תעשה מה שאתה רוצה כאמן - אם הקהל יעריך את זה, יצאת גדול. אם הקהל לא יעריך את זה - אין מה לעשות. אין כאן משחקים של רייטינג, או שיווק, או נסיון למצוא חן בכל מחיר. בידור, לעומת זאת - זה כבר עניין אחר. כאן באמת עושים כל מה שהקהל רוצה, מפני שהקהל הוא המלך, הוא משלם והוא מחליט. אם אתה רוצה להיות בדרן, תהיה בדרן - אבל זה אומר שאתה לא אמן, אתה בסך הכל מענג צרכנים וגוזר קופון.
אורי ברייטמן
New member
שום דבר?
אפנה אותך למאמר - בין אמנות לבידור. הפרוג, כמו אמנים רבים כיום, נמצא בין האמנות והבידור. הבדרנים הקיצוניים משודרים כיום במצעדי MTV, והאמנים הקיצוניים בקושי מוכרים דיסקים. לגבי TFK - אני יכול להביא לך מספיק מבקרי פרוג רציניים שמבטלים את כל יצירתם וטוענים שזה מק-פרוג. וזה קהל - כמו כל קהל. דעתי בעניין הזה לא שונה באופן מהותי ממי שמכיר הרבה פרוג. ברור שלהקת TFK פונה לפרוגרים קלילים, ובעניין הזה אין ספק שהם תפסו אותך בחכתם.
אפנה אותך למאמר - בין אמנות לבידור. הפרוג, כמו אמנים רבים כיום, נמצא בין האמנות והבידור. הבדרנים הקיצוניים משודרים כיום במצעדי MTV, והאמנים הקיצוניים בקושי מוכרים דיסקים. לגבי TFK - אני יכול להביא לך מספיק מבקרי פרוג רציניים שמבטלים את כל יצירתם וטוענים שזה מק-פרוג. וזה קהל - כמו כל קהל. דעתי בעניין הזה לא שונה באופן מהותי ממי שמכיר הרבה פרוג. ברור שלהקת TFK פונה לפרוגרים קלילים, ובעניין הזה אין ספק שהם תפסו אותך בחכתם.
אתה מפנה אותי למשהו שאתה כתבת
על מנת להוכיח את מה שאתה אומר? אני יכול להביא לך מספיק מבקרי פרוג רציניים שטוענים שהפלאוור קינגז הם הלהקה של הפרוג בשנות האלפיים, אז מה? "ברור שלהקת TFK פונה לפרוגרים קלילים" לא נכון. תכניס פה טיעון ארוך ומוסיקלי, ותחזור על כל הדברים שאמרתי על הלהקה מתחילת השרשור הזה ולפני כן. כשתתייחס אליהם, נדבר. בינתיים, אין לי שום דבר להוסיף מלבד שאתה טועה, וזהו. מבחינת רמת מורכבות, ג'נסיס לא יותר טובים מTFK, אפילו לא קצת. לעומת Thinking Plauge, הם נדחקים הצידה, אבל לפי הדיבור שלך, ג'נסיס וקינג קרימזון הם כנראה גם להקות מק-פרוג. "ספק שהם תפסו אותך בחכתם." מה לעשות, אני מעדיף להקשיב למוסיקה מלודיות מורכבת ומתפתחת, ולא לסימפוניה של שואבי אבק.
על מנת להוכיח את מה שאתה אומר? אני יכול להביא לך מספיק מבקרי פרוג רציניים שטוענים שהפלאוור קינגז הם הלהקה של הפרוג בשנות האלפיים, אז מה? "ברור שלהקת TFK פונה לפרוגרים קלילים" לא נכון. תכניס פה טיעון ארוך ומוסיקלי, ותחזור על כל הדברים שאמרתי על הלהקה מתחילת השרשור הזה ולפני כן. כשתתייחס אליהם, נדבר. בינתיים, אין לי שום דבר להוסיף מלבד שאתה טועה, וזהו. מבחינת רמת מורכבות, ג'נסיס לא יותר טובים מTFK, אפילו לא קצת. לעומת Thinking Plauge, הם נדחקים הצידה, אבל לפי הדיבור שלך, ג'נסיס וקינג קרימזון הם כנראה גם להקות מק-פרוג. "ספק שהם תפסו אותך בחכתם." מה לעשות, אני מעדיף להקשיב למוסיקה מלודיות מורכבת ומתפתחת, ולא לסימפוניה של שואבי אבק.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.