Serpent Axis
New member
"Fait Accompli" - סיפור לV:tM
התכוונתי לחבר סיפור Vampire: The Masquerade לשחקנית שלמרבה הצער, מוגבלת בזמן. לכן, אני אשים פה טעימה של מה שהתכוונתי לספר, את הרעיון הבסיסי. תמה: הסיפור נכתב סביב הרעיון של מפלצתיות ומה זה אומר לחקור את האספקטים המפלצתיים של הערפד. הסיפור יעסוק באחד הפנים היותר אזוטריים ופחות נגישים של משחק Vampire - "דרכי ההארה". "עובדה" ידועה לכל שחקן V:tM היא שהערפד נלחם על אנושיותו הדועכת, מה ש"כל" שחקן לא יודע זה שלא כל ערפד באמת שומר על האנושיות שלו. חלקם צוללים למטה, קרוב לחיה שבתוכם. קרוב עד כדי טירוף, אז הם מאמצים אחת מדרכי ההארה האזוטריות. דרכי ההארה הן קוד מוסרי ופילוסופי אלטרנטיבי, הן משחררות את הערפד מנסיון לשמור על אותה השקפת עולם ואתיקה שהייתה לו בחייו, שמספר ערפדים מחשיבים ללא רלוונטית לטורף טפילי בודד. חשוב מכך, הם כלי לשמירה על הזהות והשפיות של הערפד מטפריה של החיה שבתוכם. Mood: אימה. זה מפחיד להביט במראה ולראות מה שוכן בפנים. אורב בכליון עיניים להזדמנות הבאה לזנק ולנגוס בעוד פיסה מהשפיות והזהות שלך. הפחד הזה לא נעלם רק בגלל שערפד מצא את החלופות. הפחד הזה הוא מה שהניע את החלופות מלכתחילה. החיה לא נעלמת רק בגלל שהערפד בחר בדרך הארה במקום בקרב האבוד על האנושיות. הקרב לא משתנה באופן שנדמה לערפד תחילה - מושא הקרב הוא מה שמשתנה. המשחק מתחיל, הכלים מסודרים במקומם
התכוונתי לחבר סיפור Vampire: The Masquerade לשחקנית שלמרבה הצער, מוגבלת בזמן. לכן, אני אשים פה טעימה של מה שהתכוונתי לספר, את הרעיון הבסיסי. תמה: הסיפור נכתב סביב הרעיון של מפלצתיות ומה זה אומר לחקור את האספקטים המפלצתיים של הערפד. הסיפור יעסוק באחד הפנים היותר אזוטריים ופחות נגישים של משחק Vampire - "דרכי ההארה". "עובדה" ידועה לכל שחקן V:tM היא שהערפד נלחם על אנושיותו הדועכת, מה ש"כל" שחקן לא יודע זה שלא כל ערפד באמת שומר על האנושיות שלו. חלקם צוללים למטה, קרוב לחיה שבתוכם. קרוב עד כדי טירוף, אז הם מאמצים אחת מדרכי ההארה האזוטריות. דרכי ההארה הן קוד מוסרי ופילוסופי אלטרנטיבי, הן משחררות את הערפד מנסיון לשמור על אותה השקפת עולם ואתיקה שהייתה לו בחייו, שמספר ערפדים מחשיבים ללא רלוונטית לטורף טפילי בודד. חשוב מכך, הם כלי לשמירה על הזהות והשפיות של הערפד מטפריה של החיה שבתוכם. Mood: אימה. זה מפחיד להביט במראה ולראות מה שוכן בפנים. אורב בכליון עיניים להזדמנות הבאה לזנק ולנגוס בעוד פיסה מהשפיות והזהות שלך. הפחד הזה לא נעלם רק בגלל שערפד מצא את החלופות. הפחד הזה הוא מה שהניע את החלופות מלכתחילה. החיה לא נעלמת רק בגלל שהערפד בחר בדרך הארה במקום בקרב האבוד על האנושיות. הקרב לא משתנה באופן שנדמה לערפד תחילה - מושא הקרב הוא מה שמשתנה. המשחק מתחיל, הכלים מסודרים במקומם
Society is a madhouse whose wardens are officials and police - August Strindberg
העיר נמצאת במצב גרוע מתמיד. הנסיך המושחת עשה את הדבר המגוחך ביותר בהיסטוריה של הקמרילה - אסר על הערפדים להזין את עצמם מהאוכלוסיה המקומית. כל ערפד שנתפס... בהיותו ערפד, נכנס לצרות. בהתחלה, הערפדים הצעירים שמרכיבים את "רוב" (מספרים קטנים, בקושי תריסר ערפדים) האוכלוסייה הערפדית של העיר חשבו שמדובר בהלצה כלשהי, אך כאשר מספריהם הידללו כתוצאה מהוצאות להורג אכזריות מצד הנסיך, הם הבינו באיזו צרה הם נמצאים. המחסור בדם גרם לערפדים רבים להיחלש (באופן משונה, הנסיך וערפדיו לא נראים מושפעים במיוחד מהמצב), לערפדים הצעירים אין מושג של ממש לגבי הקמרילה ואיך שהיא עובדת, הם לא יודעים, למשל, שהם יכולים לפנות לערפדים זקנים וחזקים יותר שעומדים גבוה יותר בשרשרת המזון של הקמרילה ולהפיל את הנסיך. קונספירציה נסתרת של הנסיך סירסה את כוחם של שלושת הערפדים היותר זקנים ומנוסים (שנעלמו מהמפה באופן משונה). הערפדים המורעבים מוצאים את עצמם במצב קשה, במיוחד כי הם בקושי מסוגלים לשלוט בעצמם מול הפיתוי כאשר הוא צץ, דבר שמסתיים בשבירה של מסורת ההתחזות (הערפדים מתקיימים בסתר בקרב בני האנוש, זוכרים?), כאשר החיה משתלטת עליהם מרוב רעב והם מוצאים את עצמם עומדים במרכזו של טבח שהם גרמו לו תחת השפעת החיה - וכמה עדים שכרגע רצים לכיוון השני של העיר. בשלב זה או אחר, גם הדמות של השחקנית עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה הזו. עזיבת העיר היא כמעט בלתי אפשרית - עקב החורף הקשה שדה התעופה הקרוב והרכבות מושבתים. נסיעה ברכב מחוץ לעיר פירושה סיכון עצום להיכנס לטריטוריה של אנשי הזאב (ולעשות את זה לבד או עם חבורה קטנה וחלשה, זה לא מומלץ). דמם של בני השמורה האינדיאנית השכנה הוא מפתה, אך הגישה אליו כרוכה במעבר לא בטוח דרך אותה טריטוריה של אנשי זאב, המצב נראה אבוד, אחד הערפדים כבר שקע לשנת המוות שלו ולא עושה רושם שהוא יתעורר בעתיד הקרוב ללא דם... אז דמות השחקנית נתקלת במשהו מוזר, אחד הערפדים היותר ערמומיים בסביבה לא נראה חלש כמו שאר הערפדים. הוא מגלה לה שערפד אחר מספק לו מנות דם ומקום בטוח להנות מהן. הערפד האחר אינו מקומי, הוא חדש באזור. אף אחד לא מכיר אותו, אף אחד לא יודע שום דבר עליו ואף אחד (כולל הערפד הראשון) אף פעם לא פגש אותו. הערפד הראשון עשה איזושהי עסקה וכעת הוא מוכן לחלוק את הדם שהוא מקבל עם שאר הערפדים הצעירים באזור (בשביל השוק, הוא אף פעם לא יודע באיזו צורה הוא יקבל את הדם הזה - הוא עלול לקבל כמה מנות דם בשקית... כמו שהוא עלול לקבל איש\אישה כפותים). המחיר למנות הדם הללו מתגלה מאוחר מדי, המקום הבטוח ביותר בעיר - אליזיום - מוחרב על ידי ערפדים חדשים. הם לא דומים לשום דבר שהערפדים הצעירים ראו בעבר והם מעוררים מהפכה, מפילים את הנסיך ומוציאים אותו להורג לעיני כל (הערפדים, לא בני התמותה). הערפדים החדשים לוקחים את הצעירים - שעוד לא הספיקו להתאושש כראוי מהמכה שהנסיך הנחית עליהם בצו המגוחך שלו - ומראים להם מה זה אומר להיות ערפד... את יכולה לשמור על שפיותך וזהותך... המצב האחרון היה אמור להדגים לדמות השחקנית את סכנות החיה, את חוסר הרלוונטיות של האתיקה האנושית למצב שלה ואת הטירוף שבכל העניין. זה צריך להיות מפחיד לדעת שיש טפיל בראשיתי בתוכך שגורר אותך אל השכחון והאבדון תוך כדי שאתה נחבט בכל אבן בדרך. שעם כל הכוח שאתה מקבל בתור ערפד, יש מפלצת אחת שלעולם לא תהיה מסוגל להביס או לשלוט בה והיא מכרסמת לאיטה בשפיות שלך. הפלת הנסיך היא אירוע משמח שהחגיגה שלו נעשית סביב הדמות, אבל לדמות יש דאגות נוספות - ללא ספק, המצב האחרון גרר אותה אל הקצה (לפחות, זה מה שאמור היה לקרות) והעובדה הפשוטה שהנסיך איננו, לא מספיקה כדי להסיר את הדאגה מהמפלצת שישנה. ערפד אחר (מהערפדים החדשים) אמור להבחין בצרתה של הדמות ולהציג בפניה את החלופה. את דרכי ההארה. להפגיש אותה עם ערפדים שנטשו את האנושיות שלהם לטובת הקודים המפלצתיים הללו וללמד אותה איך לעשות כמוהם. גם אם היא לא מסוגלת לעשות את הצעד האדיר ולנטוש את אנושיותה כליל - הערפדים מלמדים אותה לקבל את הטבע המפלצתי שלה ולהתקיים איתו. סוף טוב - הכל טוב! ... נכון? ...במחיר הקטן של נשמתך לא בעולם האפלה. לא בVampire: The Masquerade. שום דבר לא ניתן בחינם. השיעורים השטניים של הערפדים החדשים כרוכים בהבנה שעל מנת לשמר את זהותך ואת שפיותך למול מלכודות החיה יש לוותר על כמה הנחות יסוד, לוותר על כמה דברים שמרכיבים את החוויה האנושית. ככל שהערפדית תאבד או תקריב מהאנושיות שלה, היא תקריב את הקיבולת שלה לרגשות ולחוויות המוכרות לה. אהבה, חיבה, הנאה, ישועה, כל אלו הופכים לקורבן (והערפדים החדשים מלמדים שאלו בסך הכל... נטל, קורבן נחוץ). מחיר השפיות הוא נשמתך, הוא האידיאליזם שלך, הוא הקיבולת שלך לחוויות ולדרכי חשיבה חדשות. אימוץ דרך ההארה היא הודאה בתבוסה בקרב מול החיה. היא מדיניות "האדמה החרוכה", הערפד לא ייתן לחיה לקחת ממנו את הדברים עליהם הוא נלחם - הוא מעדיף לשרוף אותם מאחוריו בעצמו על מנת לשמר את מה שנראה כחשוב ביותר על מנת להמשיך להתקיים... ואיזה מין קיום מצופה למפלצת שמאמצת את המפלצתיות שלה עצמה? זה, יהיה נושאו של הסיפור הבא... ככלות הכל, בעולם האפלה, כל צל מסתיר צללים נוספים. כל תשובה מובילה לשאלות נוספות. הערות: זה רק הרעיון הבסיסי. הסיפור זקוק לעוד תשומת לב לפרטים, לעלילה ולדמויות שיעזרו לפתח ולכוון אותה. הרעיון הוא לא לשקוע לדכאונות ולהתבוסס בהן, אלא לחקור את הצד היותר אפל של אחת הסוגיות המוסריות (והקיומיות) של Vampire: The Masquerade. הרבה פרטים יאלצו להשתנות בהתאם לשחקנים ולקבוצה - אין חוק אצבע, אני איאלץ לשנות דברים כדי להתאים את הסיפור לשחקנית. יש שחקנים שהציפיות שלהם מהמשחק הן קצת שונות. סיפורי ההמשך יכולים להוביל לעוד סגנונות משחק ולעוד רעיונות שניתן לחקור.