כדי להבהיר (ללא ספוילרים. כמעט)
תקופת דיפס-וויאג'ר במס"ב היתה שיא של עידן-הזהב במד"ב העולמי, ולמרות ששתי הסדרות היו מוצלחות כל אחת בדרכה, הן נשענו על מוטיבים שנשתלו בעיקר בתקופת הדור הבא. אל תבין אותי לא נכון, אני חולה על דיפס ואני מאוד אוהב ויאג'ר. העניין הוא שהן לא *חידשו* הרבה מבחינת היסודות שעולם הטרק נשען עליהם (וויאג'ר בעיקר יצרה בעיות בדמותם של מסעות בזמן, אינסוף מעבורות והרבה יותר מידי זמן הולודק). העונה הרביעית של אנטרפרייז - אחרי שכל הקצוות הפתוחים נסגרו - בינתיים, ואני מאוד זהיר בעניין הזה כי היתה בדיוק אותה תחושה בתחילת הסדרה לפני שהיא איבדה כיוון, עושה רושם שהיא מיבאת מחדש עקרונות טרקיים שנשכחו מאז מהדרה המקורית אפילו. וזה מאוד חיובי בעיני. פרק 7 במיוחד הוא לדעתי אחד הפרקים החשובים ביותר בכל הסטורית הטרק. היחסים בין הוולקנים לבני אדם מזכירים לי מאוד את היחסים עם Q בדור הבא וקצת בוויאג'ר.