DREAM THEATER

ואני לא

אני כתבתי אלבום חדש כל שנה. מבחינת הלייבל, זה לא משנה אם זה חי או לא. זו מדיניות שיווקית - להשאיר את השם של הלהקה בכותרות. אחרת העיתונאים שואלים "לאן הם נעלמו?".
 
אבל זה לא קשור לקצב העבודה שלהם

על מוסיקה חדשה. הם לא צריכים לעשות שום מאמץ מיוחד בשביל להוציא אלבום הופעה. הולכים להופיע פעם אחת, חברת התקליטים שולחת מישהו שיקליט ויצלם ויעשה הכל, וזה לא מערער את היושר האמנותי שלהם או משפיע על היכולתם שלהם לכתוב מוסיקה חדשה בשום צורה.
 
זה משפיע ועוד איך

סיבובי הופעות שנמשכים חודשים ארוכים מונעים מהם לכתוב חומר חדש. אתה לא מכיר את הסיפור של יס? מרוב טחינה של סיבובי הופעות, לא היה להם זמן לעשות מוסיקה אמיתית.
 

epitaph

New member
ומה עם קרימזון?

אם תחשיב את אלבומי ההופעות שצצים להם בפתאומיות הרי שהם עשו משהו כמו עשרה אלבומים כל שנה בממוצע. כמו ששיר כבר אמר אלבום הופעה זה לא בעיה להוציא ורק כדי לענות על התגובה שלך, לא חייבים לטחון סיבובי הופעות כדי להוציא אלבום הופעה אחד, המאמץ באלבום הופעה חיה הוא באמת מינימלי בכל מה שקשור בכתיבה ובהכנה נטו לאלבום.
 
מה עם קרימזון

קרימזון לא חיו בתקופה שבה חברות התקליטים דרשו תקליט אחד כל שנה. החברות היו יותר גמישות אז. וקרימזון באמת עשו הרבה אלבומים, מכיוון שזו היתה תקופה מאוד סוערת בשוק המוסיקה. קרימזון באמת הופיעו המון, וזה הביא את רוברט פריפ לידי התמוטטות עצבים. אני מקווה שזה עונה על השאלה שלך "מה רע בזה?".
 

cut2

New member
אני לא חושב שאלבום אולפן זה מנה חמה

שפשוט "מופיעים" ואז זה "שלושה חודשים ואלבום". יש המון עבודת יחסי ציבור (בטח ללהקה בסדר גודל של דרים) שדרים מוכרחים להיות חלק ממנה, והיא מתישה למדי. כמו כן, גם על אלבום הופעה יש עבודה (כן, כן, זה קצת השתנה משנות השבעים). הרבה פעמים עושים תיקונים אולפניים לאלבומי לייב, וכמובן יש את עניין ההפקה, המיקס והעריכה, שמן הסתם, פורטנוי גורר איתו אל האולפן לפחות את פטרוצ'י ורודס בשביל זה. מכיוון שמיונג ולאברי לא ממש מהווים כח יצירתי משמעותי בדרים ת'יאטר, יכול להיות שזה *כן* מתיש אותם לעשות אלבום הופעה, בדיוק מהסיבות הללו. אגב, ההשוואה לבאך לא קשורה לכלום.
 

orbiti

New member
זה לא כזה מסובך

תיקוני אלבום הופעה עושים לרוב בזריזות, תוך כמה ימים (לפעמים אפילו ביום ההופעה עצמו, לאחר שהקהל עוזב את האולם, כדי לשמור על הסאונד המקורי). אגב, למיטב ידיעתי דרים ת'יאטר לא עושים, מתוך עיקרון, תיקונים לאלבום הופעה. לפחות כך הם טוענים, ואפילו מתבדחים על זה בקריינות לדי וי די של Live scenes אחרי אחד הזיופים של לברי באותה הופעה. הלהקה גם לא עורכת את הדיוידי - יש במאי ועורך שעושים את זה בשבילה. במקרה של פורטנוי חולה השליטה, הוא גם מתעקש להיות בעצמו חלק מזה, ולהגדיר את עצמו כבמאי לפעמים (מה שהביא לכל האפקטים הפסיכדליים המטופשים של Live scenes). מה שכן, מדובר בעבודה מסוימת על כל הצדדים האלה, אבל מצד המוסיקאים לא מדובר ביותר מכמה שבועות. זה לא כמו אלבום אולפן, שדורש זמן כתיבה, חזרות, הקלטות וכד'. חוץ מזה, וזה בעצם העניין העיקרי - דרים ת'יאטר הוציאו אלבום (ווידאו) של הופעה גם בשנה שלפני סינז וסיקס דגריז, כך שזה באמת לא משנה. הלהקה, אגב, התראיינה בעבר, וסיפרה על הכתיבה של Awake, שנכתב בזמן סיבוב ההופעות הארוך במיוחד שקידם את Images and words, ועל סינז, שחלקים גדולים ממנו נכתבו בזמן סיבוב ההופעות של Falling into infinity.
 

cut2

New member
אתה יודע,

נראה לי שלאברי הוא היחידי שם שאולי צריך תיקוני הופעה. לפחות בהופעות שהם מוציאים, לא שמתי לב לאף "טעות" בנגינה. לאברי, לעומת זאת, עדיף שישאר באולפן, לדעתי. אם בכלל. בכל אופן, אני כן חושב שזה מתיש - כל ריליס (אולי חוץ מבוטלג) הוא מתיש. זה לא כמו סתם להתעורר בבוקר - זה להתעורר בבוקר ולדעת שיש לך עוד אלבום בחנות התקליטים ואתה מן הסתם צריך לדאוג לו. נכון שהלייבל שלך ידאג לו לא משנה מה, אבל אני משוכנע שלדרים עצמם (שוב, לפחות למשולש, "הגרעין הקשה" של דרים) אכפת והם דואגים לכך גם. בקיצור, הבעיה של דרים ת'יאטר זה שפשוט נגמרה להם ההשראה (אני לא מכיר אותם אישית, אבל שמעתי את כל תקליטי האולפן שלהם מלבד הראשון), והם עברו לתבנית של להקת מיינסטריים שעובדת כל הזמן בתאום עם חברת תקליטים ומחוייבת לה ברמה מאוד גבוהה. כאמור, אחרי הברקה כמו סינז קשה לחזור למסלול בקלות. יש כאלה שהצליחו ואף התעלו (הביטלס, רדיוהד, ג'ף באקלי. סתם.). יש כאלה ש...לא.
 
יש קטע בScenes

שרודס עושה את אחד מהסולואים הכי מהירים ומסובכים שלו, ואז בתו הממש ממש אחרון הוא מפקשש, ואז מישהו אומר בקומנטרי "Well, can't win them all". לא שמים לב לזה לבד, אבל כשהם מציינים את זה, אז פתאום זה נהיה ברור.
 

cut2

New member
הגיוני בהחלט

ראיתי את ההופעה הזו פעמיים ולא צפיתי בקומנטרי, אך אני מכיר את הדיסק די טוב, והיחיד שהציק לי באמת בביצוע שלו הוא לאברי - עם המניירות המחרידות (אתה *לא* ברוס דיקינסון, יאללה), והזיופים הקשים מנשוא. אם כי, טוב שאתה אומר את זה - גם רודס לא מושלם (הא הא הא).
 

back again

New member
על זה בדיוק מדובר

על שני האלבומים האחרונים שלהם. כל שאר האלבומים שבאו לפניהם היו מעולים.
 

back again

New member
רק לצורך חידוד הנקודה

שוב אני רוצה להזכיר את TOOL. להקה שאיכשהו דומה בסגנון לדרים ואני חושב שגם מבחינת המעמד יש דימיון בין הלהקות אבל טול כאמור מוציאים אלבום פעם בארבע שנים. כל מי ששמע את אחד מהאלבומים של טול יכול להעיד שזה גם ניכר בהם. כל אבלום הוא וואחד מושקע. ואני מתכוון להכל כולל הכל. מהליריקה ללחנים וזה גם מתבטא בעטיפות של האלבומים. כ"א מהאלמנטים האלה עומד בפני עצמו וזה מה שעושה את כל אחד מהאלבומים שלהם יצירה בפני עצמה ולא עוד איזה דיסק שלהקה מוציאה. בעיניי הדברים האלה מבדילים עוד אלבום לאלבום שבעיניי הוא אלבום מעולה, שלא לומר יצירת מופת (שדא"ג אני ממש חושב ש 10000 DAYS, האלבום האחרון של טול, הוא יצירת מופת של ממש).
 

chuku3

New member
i think that their albums...

are worth so much more than one listening... even the less admired ones as octavarium, tot, or even change of seasons... once in a while i go back and listen to some records of them, and just find how deep their music runs, and how many layers of sound they put into every piece they make. chanoch
 
למעלה