אולי לא אוי ווי, אבל דיפ פרפל הם לא
גילוי נאות - אני לא מכיר מספיק דרים ת'אטר, אם כי אנשים שאני סומך עליהם אמרו לי שהם מכובדים ביותר. משהו בסאונד של התופים חסר; כביכול הצליל דק מדי וללא מספיק נפח - אפילו ביחס לתופים של איאן פייס. אולי זה איכות הסאונד הלוקה בקליפ, אולי לא. לא הצלחתי להבחין אם הוא משתמש בדאבל-באס, דבר שלא היה קיים (לדעתי) בתקופת דיפ פרפל, ובכל אופן אני מתעב את הכלי הזה, ולא הצלחתי להינות מהדרים ת'אטר שנתנו לי בגלל זה. הקלידים והגיטרה טובים מספיק. לפני שיתנפלו עלי - כן פטרוצ'י גאון, בלה בלה בלה; הוא נותן אינטרפטציה נחמדה, ואני מוכן לקבל קאברים כאלו מקצועיים, אבל זה קצת יותר מדי אינטרפרציה בעיני. כראה גם שבעיני הקהל - משתוללים בקטעים המוכרים ולא בקטעים שהוא מוסיף. הקלידים באמת נגמרים בטובים מספיק - חסר בהם רגש. והשירה - כאן אני מסכים עם אוי ווי. אולי בדרך כלל הוא מפיק מעצמו יכולת כמו של קינג דיאמונד, ואני אמור ליפול שדוד לרגליו, אבל כאן הוא ממש לא עשה לי את זה. כל פעם שהוא עולה גבוה הוא נשמע לי כמו הסולן של AC/DC וזה לא לטעמי. ויש פעמיים )"I'm a highway staaaaaaaar"( שהוא פשוט לא עולה גבוה מספיק. לא יודע אם מבחירה, או חוסר יכולת, אבל זה מקלקל לטעמי. לאיאן גילן היתה יכולת מופלאה לעלות גבוה בלי להשמע כמו עורב ביום רע. לסיכום - לא הייתי מתנגד לראות אותם מבצעים פרפל, אבל בכל זאת זה לא זה. ד.א. - מישהו כאן חוץ ממני מכיר את הביצוע של איירון מיידן לcross eyed mary של ג'תרו טאל? לא גאוני, אבל מפתיע ומשעשע. אם מישהו רוצה, אדאג לשלוח.
