אבל אבל אבל....
לא אמרתי שאני עושה STOP... אני עדיין קונה את האלבומים, הסינגלים, הנה - תראי אותי בפראג, וגם בפארק הירקון, רק שהפכתי יותר סלקטיבי. יש שירים שאני באמת לא מסוגל לשמוע כי "זה לא הם", מבינה למה אני מתכוון?.. כאילו... זה לא דפשמוד... זו סתם חבורת רוק אינדי בריטית שמשתעשעת לה בדיסטורשנים שאבד עליהם הקלח בשנות השישים.... יש להם שירים שאני מדמיין לי אותם יושבים באולפן ומשחקים באיזה סינטי, עושים רעש בלתי מובן ואומרים - או, זה סאונד שעוד לא עשינו. טוב, לא טוב, לא עשינו... וזהו... מרטין גור - הקול שלו נהיה רע מאלבום לאלבום. אם באלבומים הישנים הייתי מחכה רק לשיר שהוא ישיר, פה אני פשוט לא יכול לשמוע. זה לא הוא! אולי בגלל זה ערכתי את האוסף האקוסטי שלי. שבו גם השירים החדשים נשמעים פשוטים, בלי מעטפת פלצנית של סאונדים וצלילים לא מובנים. רק דייב והפסנתר, וזה הכי אמיתי שיש.