close to the edge

[orbiti]

אתה טועה רק בפואנטה

אנדרסון לא הוציא לאור ספר שירה, הוא היה חלק מהרכב בשם 'יס' שחיבר ביחד יצירות מוזיקליות שבהן אנשים, בין היתר, גם שרים טקסטים. ליצירות יש משמעות משותפת, שכוללת את משמעות הטקסט, משמעות המוזיקה (שהיא דבר מופשט לחלוטין), והמשמעות המשותפת שלהן. ייתכן שמשמעות הטקסטים של אנדרסון היא בפונטיקה של המילים ובמצלול שלהם, ואין שום סיבה להניח שהמשמעות של זה פחות חשובה ממשמעות הרצף של המילים בקריאה טקסטואלית (ושוב, חשוב לזכור שביצירה מוזיקלית הטקסטים לא מוקראים ברצף, אלא נמצאים בתוך קונטקסט מסוים).

 

[cut2]

טוב, אני פשוט לא מסכים.

אם נשפך לי כתם דיו על הרצפה והוא יוצר -בטעות- משהו מעניין - אז כן, זה ציור, ויש לו משמעות. 'משמעות' היא לא מקבילה ל'כוונה'. גם לא ל'מקריות'. היא עומדת בפני עצמה, לא משנה מה הנסיבות שהביאו להיווצרותה - מקריות או מכוונות. אתה בוחר בדרך שמסרסת לך חצי מהדברים היפים והמשמעותיים בעולם, לדעתי. אם הוא אומר שבעבודות שלו אין משמעות, אולי הוא פשוט לא מודע אליה? כל עוד הפרשנות החדשה היא קוהרנטית ובעלת אמת פנימית מגובשת משלה, הכל בסדר, בשבילי.

 

[avivs]

זה נראה לך הגיוני שהוא כתב שיר

ולא ידע מה המשמעות שלו, אם בכלל יש לו משמעות?

 

[cut2]

התשובה לשאלה שלך היא

כן, אבל זה לא העניין. אתה שואל כבר על תת מודע (האם אנחנו מכניסים אלמנטים אישיים ליצירה שלנו באופן לא מודע? אני מאמין שבהחלט כן, ויש סיבה למה הצירוף season witch נשמע לג'ון כל כך טוב) אבל זה לא הנושא. אני טוען משהו מאוד בסיסי - אין שום רע במציאת משמעות שהיוצר לא כיוון אליה מלכתחילה, כל עוד הפרשנות שלך קוהרנטית ועומדת בפני ביקורת. קרה לי לא אחת שכתבתי שיר, והוא עסק בנושא מסויים. אחרי שנה, ברטרוספקטיבה, הבנתי שהרבה דברים שעברו עלי אז, הוכנסו לכתיבה שלי, בעיקר מאספקטים כמו סמנטיקה ואסתטיקה, אבל הם בהחלט יצרו משמעות מסויימת, או יותר נכון, חידדו את המשעות הקיימת. קיצוני מכך, פעם חיפשתי טקסט שיתאים לאיזה לחן שכתבתי. כיוון שלא מצאתי כלום, החלטתי ל'חרבש' מילים, סתם, כfiller. לא היתה להן שום משמעות מלכתחילה, אך בקריאה מחודשת מצאתי כיוון מסויים, והצלחתי בהחלט ליצור מערכת מסויימת של לוגיקה והגיון בתוך השיר, בדיעבד. אני לא רואה בזה שום פסול - כל עוד זה מחזיק יפה, ויש לזה בסיס.

 

[HelterSkelter1]

מה שאתה לא מבין

הוא שברגע שהאמן מפרסם שיר\יצירה לאור, היא כבר לא שלו, והוא נתון לפרשנות ציבורית, ואין לו שליטה על ההבנה של היצירה שלו בציבור הרחב. ברגע שהשיר מתפרסם, הפרשנות של האמן טובה בדיוק כמו זו של זה שגר שמול הדלת שלך.

 

[אורי ברייטמן]

בוא נגיד ככה

כשמר אנדרסון כתב ליריקס בעלי משמעות קונקרטית (אל תהרגו את הלוויתן, למשל), כל מעריצי יס צעקו לו: תחזור לכתוב ליריקס בלי משמעות, זה פחות כואב לאוזניים. אגב, זה מאוד פשטני לומר ש*כל* הליריקס של אנדרסון חסרי משמעות. יש הרבה ליריקס חסרי משמעות, יש כמה חלקים סימבוליים, יש כמה חלקים קונקרטיים סבירים, ויש כמה ליריקס קונקרטיים מביכים באמת.

 

[RamiSun]

עכשיו אתה צודק.

אולי במידתיות לא... אבל בעיקרון Now you Talk

 

[dpascal2]

מסכים

 

[חלילנית סוררת]

על משמעות ושאר ירקות

משמעות טקסטואלית כפי שאנו מכירים אותה היא אמנוץ הרכבת משפטים, שיוצרים רצף הגיוני. זה מה ש"לוחץ" לנו על כפתורי הרגש.. אבל אסור לשכוח שלכל מילה יש מטען רחב משל עצמה שמשתנה מאדם לאדם, מכאן נובעת הפרשנות השונה שאנו נותנים לדברים שונים. אני חושבת שזה מאוד מענין להסתכל על מילים בתור כלי בפני עצמו, כדרך חדשה ליצירת משמעות. כפי שאני רואה את זה, אמנות משמעותה לסדר מחדש. לקחת דברים שניתנו לנו באופן טבעי ולסדר אותם על מנת שתהיה להם- משמעות. ככה אנחנו משתמשים בצלילים שהם תופעה אקוסטית, ובונים חוקים שלמים סביבם, ומשתמשים בצבעים שהם עובדה פיסית כדי ליצור ציורים שמתארים מה שאנחנו רוצים. אם כך, כתם הדיו על הרצפה הוא לא אמנות, אבל האדם שמסתכל עליו ורואה בפנים את דיוקן הפרופיל של סבתו המנוחה, הוא אמן. יו דיג מי?

 

[orbiti]

אני בהחלט מסכים../images/Emo45.gif

 

[avivs]

אם אתם רואים ב"קרוב לקצה"

משמעויות כול שהם, זכותכם, כמו שאמרו, היצירה הזו עכשיו היא שלכם כמו של יאס (חוץ מהעובדה שאם תגידו את זה בציבור יאס יתבעו לכם את הצורה), אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שזה גיבוב מילים חסר משמעות, אתם יכולים לראות בזה כול דבר, אבל תחלס, זה חסר משמעות. כמו שכתבתי מקודם את המשפט שלי "חצילים מפרפרים בשמיים של גיר הילוכים של סוזוקי בלאנו", אתם יכולים לראות בזה כול משמעות שאתם רק יכולים לחשוב עליה, וזאת זכותם, אבל זה לא נכון כי אני, האיש שכתב את המשפט, אומר שאין לזה משמעות (אני לא מתכוון שיש משמעות כול שהיא ואתם פירשתם אותה לא נכון, אני אומר שאין משמעות נקודה. סתם גיבובי מילים). אם תיקחו איזה מכונה שמוציאה סדרות של מילים של קשורות, אולי בעינכם היא תוציא את הפואמה העמוקה והמשמעותית בשבילכם בעולם, ולפעמים כמו שאמו מקודם, זאת דרך יפה להסתכל על זה, אבל זה דעיין לא נכון, זה עדיין סתם סדרה של מילים אקראיות.

 

[שיר דויטש]

תגיד, מה לגבי שלמה ארצי?

שלמה היקר משוכנע שלשירים שלו יש משמעות, אבל אף אחד בעולם לא מסוגל להבין אותה! אז יש משמעות, או אין? כי הוא באמת כותב "חצילים מפרפרים בשמיים של גיר הילוכים של סוזוקי בלאנו", והוא מתכוון לזה.

 

[avivs]

אבל אני דיברתי על איאן אנדרסון

שמודה שוב ושוב שאין משמעות ודיברתי על המשפט שלי, שאני אומר לך שאין לו משמעות.

 

[RamiSun]

תגידו

מישהו כאן יכול לשלוח לינק לאיזה מקום שבו ג'ון אנדרסון אומר את מה שאתם טוענים? כי לדעתי כדאי לקרוא מה הוא אמר בדיוק ובאיזה הקשר לפני שאנחנו מגיעם למסקנות, ואגב שלמה ארצי זאת דוגמא מעולה לכתיבה אסוציאטיבית.

 

[avivs]

ואם שלמה יקרינו יכתוב

את המשפט הזה, הוא יכול לצפות ממני לתביעה חצילית (סתם פאנץ' ליין שחשבתי עליה- לא לקחת ברצינות...)

 

[orbiti]

קצת הבנת הנקרא

שים לב להודעה שלי ולהודעה של החלילנית. אתה מתייחס לטקסט של קרוב לקצה כאילו יצא בפני עצמו, כספר, אבל הוא לא. קרוב לקצה יצא כדיסק עם מוזיקה (שבה יש גם שירה). כאשר אתה מאזין למוזיקה, הטקסט מקבל משמעות אחרת. אתה באמת יכול להגיד לי שהרגשת חוסר משמעות בקטעי השירה כאשר הקשבת לאלבום בלי לקרוא את הטקסטים? אגב, אתה אומר שביס המילים אקראיות, וזה לא נכון. אמנם אנדרסון עצמו אמר שהוא כתב את הטקסטים רק כי 'הם נשמעו יפה', אבל זה לא אומר שהמילים נבחרו באקראי - הן נבחרו מתוך חשיבה על מצלול, סאונד והקשר שירתי, בדיוק באותה דרך בה נבחר סאונד הקלידים או מצילת התופים. שים לב לעניין. כשכתבת "חצילים מפרפרים בשמיים של גיר הילוכים של סוזוקי בלאנו" לא היתה לזה משמעות רבה בתור משפט הגיוני (זה גם קצת בעייתי מבחינה תחבירית), אבל אם היית שר את זה (אפילו לבד, ללא ליווי), היית מוסיף לזה משמעות אדירה (צלילים, מקצב, דינמיקה, ארטיקולציה, מצלול, טמפו ועוד) שאי אפשר להוציא אותה ולהפוך אותה למשפט כפי שהוא כתוב בהודעה בפורום בלבד.

 

[avivs]

לא נראה שבמושג "משמעות"

אתה ואני מתכוונים לאותו דבר...

 

[orbiti]

בוא נעבור על זה שוב

כשאתה קורא טקסט כתוב יש לו לרוב משמעות שנובעת מהמילים והצירוף התחבירי שלהם בתוך המשפטים. בנוסף, יש לפעמים גם משמעויות נוספות שאפשר לגלות כשבוחנים את הטקסט באספקטים אחרים מעבר לזה המילולי. למיטב הבנתי, הטענה שלך היא שבטקסטים של ג'ון אנדרסון אין משמעות ברבדים האלו, הרבדים הטקסטואלים. אני טוען שהטקסטים של אנדרסון הם חלק מיצירה מורכבת ועשירה יותר מסתם טקסט (שלא כולה נכתבה ע"י אנדרסון), והתייחסות אליהם כטקסט נטו תהיה טעות, זה הכל.

 

[avivs]

אהה, אז זה פה

אני התכוונתי רק לטקסטים של אנדרסון כיצירה נפרדת, מילולית. ואתה התכוונת לטסקטים כחלק מוזיקלי ממחלול של מוזיקה.. בגלל זה לא דיברנו על אותו דבר... אבל תראה, מה שאני אומר ומה שאתה אומר זאת לא סתירה אחד של השני.

 

[orbiti]

שוב

כשאנדרסון יוציא ספר שירה (או ילחין יצירה לגמרי לבד, ואז ידבר על הטקסטים שלה ויגיד את אותו דבר), תוכל להתייחס לטקסטים כיצירה נפרדת. כשאתה מתייחס כך לטקסטים, זה דומה למצב בו היית בוחר לשמוע רק את תפקיד הבס באלבום ומחליט שהאלבום לא מעניין.