שלום ושבוע טוב הגר. ותודה שבאת
מבחינה קונבנציונאלית יש על התופעה הזו כל מיני סברות ומרביתן אינן ברורות. התופעה מכונה "סינדרום" משום שמדובר בתמונה כללית ולא סימפטום אחד בודד. יש למחלה הזו ביטוי אקוטי = מהיר וחריף יחסית, ו/או ביטוי כרוני מתמשך ומעיק. התפרצות אקוטית מלווה בחום, עייפות רבה, התנפחות קשריות לימפה וכאבי גרון. לעיתים ישנה הגדלה של הטחול ו/או הכבד. יתכנו שינויים בהרכב ומבנה תאי הדם השונים. הסברה היא שהמחלה נגרמת מהדבקות בנגיף על שם מגלהו "אפשטיין באר", שמה האחר הוא "מחלת הנשיקה" שכן ישנה סברה שההדבקה נעשית באמצעותה. שם נוסף למחלה "מונונוקלאוזיס". בדרך כלל המצב חוזר לעצמו ללא טיפול. האפשרות הכרונית היא שלאחר ההתפרצות וירלית כנ"ל או כהתפתחות הדרגתית ללא אבחנה וירלית, האדם מוצא עצמו במצב ירוד ונטול אנרגיה למרות שישן דיו. יתכנו הפרעות בריכוז, חום נמוך מתמשך או לסירוגין, יתכנו גם צמרמורות וכן הלאה. אן מענה כימי רציני לבעיה זו. והריפוי הוא הזמן והחוסן האישי. זה קופת חולים. הומיאופת קלאסי ינסה להבין את תמונת המחלה שמולו וינסה להבין איך קרה שהגוף פיתח מצב שהוציא לו את הרוח מהמפרשים. בעצם המצב הזה כופה על האדם החולה שינויים גדולים שאחרת לא היו קורים. פעמים רבות מצאתי שהמחלה מתאימה לוורקוהוליים, שאפתניים, הישגיים, אנשים שחיים במירוץ עם הזמן וכו'. זו אחת התופעות המייצגות את חולי העולם המערבי. בחירה של רמדי הומיאופתית במיוחד עבורך עשוייה להשיב את הסדר על כנו, והטיפ הוא שינויים פנימיים ונסיבתיים שקודם לכן לא עלו על הפרק או שפשוט לא נעשו מכל מיני סיבות. נקודה חשובה להפנמה - אין שני חולי CFS דומים. ברכות ושפע מכל טוב. אלישוע.