Blood roses

Shame in you

New member
לירון, כפרעלייך

את יפה כשאת חופרת. סתם, ניתוח באמת יפה, למרות שאני לא בטוחה שאני מסכימה עם הכוונה. (תמשיכי להנות)
 

Shame in you

New member
לא יודעת, זה מוזר

זה תמיד נראה לי כאילו השיר מחולק לכמה חלקים. לפעמים זה נשמע כמו אונס, לפעמים פרידה, ולפעמים זה נראה לי בכלל שהיא מדברת על מישהי אחרת, לא עליה. בקיצור, לא ברור
 
את בוודאי מתלוצצת ../images/Emo11.gif

|עטחפירתעל| סתם, וול, תודה
 
המשכתי לחשוב על זה אח"כ

ואולי ה"וון צ'יקנז גט אה טייסט" וכו' זה דווקא עליה. ועל זה היא חושבת בזמן שהיא עם אחרים אח"כ. כשהיא עם אחרים אבל עוד מדממת מהמניאק ולא מצליחה לגמרי להוציא אותו מהראש. והסומטיימז של הסוף, כאילו, בהנחה שזה מה שזה, היא עם אחרים ועדיין [או אולי דווקא כש היא עם אחרים] הוא שואב אותה, ואיך זה שכל זה היה וככה נגמר, כנראה שאם זה יכול ככה להתמוסס וללכת, היא [הם, כולנו?] באמת שומדבר מעבר לבשר... אווצ' [בלה בלה].
 
ואולי ה-chickens זה משהו אחר...

אולי ה-chickens מתייחס לבחורות שיוצאות איתו עכשיו. ש"טועמות מבשרו", כלומר : לומדות להכיר אותו ואולי הן מפחדות = chickens לקלוט שהוא חרא ולא עוזבות אותו. בוקר טוב שיהיה לכם. ליבי.
 
זה בערך מה שהתכוונתי רק בלי ההברקה על

זה שהפחד הוא לקלוט שהוא אדיוט ולעזוב
או שהצ'יקנז הוא הבחורים שטועמים ממנה
אין לדעת..? בוקר טוב בהחלט, אצלי לפחות
 
יש לי הרבה הערות

אבל אני לא במצברוח עכשיו. בכל מקרה, לטעמי את נותנת פה לחבוב חלק יותר פעיל מזה שיש לו באמת, כשמה שנשאר ממנו לא באמת מוחשי (Im trying not to move, it's just your ghost passing through). מה שכן חשוב לי להעיר לגביו כרגע זה ה: can't forget the things you never said אני לא יודעת אם התכוונת למה שאגיד, אולי סתם נפלתי איפשהו בניסוח שלך, אבל מבחינתי זה שהוא לא אמר לה דברים שהיא רצתה/ היתה צריכה שהוא יגיד והיא פשוט לא מסוגלת להרפות מזה. לא מסוגלת שלא לחשוב על כל מה שלא היה. זה כמו שאת כל כך רוצה שמישהו יגיד שהוא אוהב אותך, והוא לא אומר את זה, ואת לא מסוגלת להוציא את זה ממך- את ה"למה הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי". זה לאו דוקא הלתאמץ לשכוח, הלתעסק בעוד דברים ממנו שצריך למחוק (כמו שהיא עושה בהמשך), אלא ההחמצה הזו.
 
יאפ... that ../images/Emo9.gif

וכן, לא יודעת עד כמה התאמצתי לנסח
ודווקא, היי [!] כל הקטע של הI'm trying not to move it's just your ghost וכו' הוא החלק האדיררר שיש להם למרות שהיינו רוצים שלא יהיה או לחשוב שאין, גם כשהם כבר לא שם, סעמק. אז... אפילו במן שיר כזה כשהיא כבר מסננת מבין השיניים את הכעס וכל מה שהיא מתריסה, יש חלק, נכבד, הייתי אומרת....
 
שהאיימ טריינג נוט טו מוב

וג-ם [ לדעתי] הבחור בבלאד רוזז דווקא כן ראויים לקרדיט שנתתי להם ודווקא כן תופסים את המקום הארור הזה אצלה עדיין. לדוג'... היא מנסה לא לזוז, אבל זה מאוד קשה.
אחרת היא לא היתה חופרת עליו כמעט כל השיר אם לא כולו או חלק נכבד ממנו בבלאד רוזז.. אם לא היה לו כזה חלק, עכשיו או לפחות קודם, מה שבטוח... הבנתוס?
[אני מנסה להתנסח, באמת שאני מנסה!
]
 
כשכתבתי את זה,

התכוונתי לזה שמה שנשאר מנו זה ה-ghost. הוא כבר מזמן לא שם, באופן מוחשי, ומה שהיא חופרת עליו זה על מה שנשאר אצלה, לא מה שהוא עושה באופן פעיל.
 
למעלה