אני חושבת שאת שלל בעיות השירות אפשר לסכם
תחת התנהגות בעייתית אחת: המאמץ העילאי של המסעדה לחנך אתכם, הסועדים. הם כל כך יודעים, וכל כך טובים, וכל כך צודקים, עד שהם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם, ובטח שאתם לא תבלבלו אותם. ואם תבלבלו אותם - הבעיה שלכם, הפאשלות באשמתכם והטעויות? ניחשתם: על אחריותכם.
קוקטייל מריר? גברת, אני יודע מה טוב בשבילך - חלווה! עזבי את מה שקראת בתפריט, את לא יודעת לקרוא ולא מבינה כלום. מה את יודעת על קוקטייל מעניין? ואת מי זה בכלל מעניין מה את רוצה? אני אומר לך - מתוק זה מעניין. אחר כך אל תתלונני שהקוקטייל המריר שהכנתי לך הוא משעמם. אמרתי לך, את לא מבינה כלום ו...הנה לך.
שלוש צלעות במקום ארבע? נו, אז אמרו לכם, אל תתיחסו, אנחנו יודעים מה טוב בשבילכם. והנה, על הדרך תוכלו לפצח את המתמטיקה וגם את העצמות בנסיון לחלק צלע טלה קטנטנה לשני אנשים.
אויש נו, עכשיו אתם עושים לנו פרצופים? לנו? אז יאללה קחו רביולי כבד אווז. צ'ופר מאיתנו, למרות שאתם לא מבינים כלום, אנחנו רוצים שתצאו מרוצים. צליאק? איזה צליאק? יש לך צליאק? עזוב אותך, אני אומר לך: הרביולי הזה סבבה, יש בו אחלה קמח לחולי צליאק. ומה הקטע שאת לא אוכלת כבד אווז? תגידי, מה את מבינה באוכל בכלל? את יודעת כמה זה יקר?
אז עזבו, לכו. לא רוצים להשאיר תפריט למי שלא יודע כמה אנחנו חכמים ומהממים ומגניבים. אם תחזרו, פעם הבאה תהיו ילדים טובים, תאכלו את מה שאנחנו אומרים לכם לאכול ולשתות ואז תראו שתצאו מרוצים. הפעם? אין לכם להלין אלא על עצמכם.