Ardbog
במהלך הפסקת הצהריים, נכנסתי לשגרירות ארדבג הקרובה למקום מגורי.
לאחר שיטוטים והתבוננויות על הסיילים העדכניים, פנה אלי אחד הבחורים שעובדים שם.
- "אפשר לעזור לך?", שאל המוכר בנימוס אמריקני אופייני.
- "כן, אני צריך שני בקבוקי Ardbog."
- "אתה מתכוון לארדבג." תיקן המוכר בהטעמה.
לכחצי שניה שקלתי אם לפתוח בויכוח. החלטתי בשלילה.
-"כן, את הארדבג החדש", עניתי.
המוכר פנה לאחד המוכרים האחרים. "איך קוראים לארדבג החדש ?" הוא שאל.
- "Ardbog" ענה לו המוכר השני.
המוכר הסתכל עלי במבט מוזר "אוקיי, תן לי רגע לבדוק אם מותר לי למכור לך יותר מאחד. זו מהדורה מיוחדת" הודיע לי חגיגית.
הנהנתי בידענות מעצבנת וחיכיתי בסבלנות.
התברר שלא. אסור. רק בקבוק אחד לאדם. לאחר שכנועים, איומים בהבאת אנשים מהרחוב לחנות ושליפת מוכר אחר שזיהה אותי מביקורים אחרים, ניאותה החנות בטובה למכור לי שני בקבוקים. 99$ לבקבוק.
כמו עם Ardbeg Day החלטתי שאחד אני שותה ואחד שומר לימים קשים. אני רק לא בטוח שבמקרה של ה- Ardbog אוכל לעמוד בכך ולא לסיים את הבקבוק הראשון. כן, זה כזה טוב.
אף : כבולי (אלא מה), פרחוני , עלים, ים וזיתים ירוקים דפוקים.
פה : שומניות קטיפתית, מרירות (שוקולד מריר אולי?). אין פרי בכלל, קפה, פלפלים ארדבגיים טיפוסיים, סלמון מעושן.
סיום : שוב פלפלים ארדבגיים, גבינת צ'דר, אספרסו.
בניגוד לאכזבה שהיתה לי מגליליאו, היום אני לא מאוכזב. אם אני לא מפספס משהו, אז ניסיתי כל ארדבג מאז איירי נאם בשט מלבד סופרנובה, הארדבגים האהובים עלי עד היום היו קוריברקן וארדבג דיי הארדבוג הצליח להשתחל ביניהם כשרק קורי נשאר מוביל. הארדבוג הוא מאוזן יותר,עדין יותר, מזכיר גירסה מרירה יותר ומתוקה פחות מאוגידייל. למרות החוזק האלכוהולי (52.1%) ניתן לשתותו בלי מים (אולי טיפונת אבל באמת לא יותר מזה). ממליץ.
במהלך הפסקת הצהריים, נכנסתי לשגרירות ארדבג הקרובה למקום מגורי.
לאחר שיטוטים והתבוננויות על הסיילים העדכניים, פנה אלי אחד הבחורים שעובדים שם.
- "אפשר לעזור לך?", שאל המוכר בנימוס אמריקני אופייני.
- "כן, אני צריך שני בקבוקי Ardbog."
- "אתה מתכוון לארדבג." תיקן המוכר בהטעמה.
לכחצי שניה שקלתי אם לפתוח בויכוח. החלטתי בשלילה.
-"כן, את הארדבג החדש", עניתי.
המוכר פנה לאחד המוכרים האחרים. "איך קוראים לארדבג החדש ?" הוא שאל.
- "Ardbog" ענה לו המוכר השני.
המוכר הסתכל עלי במבט מוזר "אוקיי, תן לי רגע לבדוק אם מותר לי למכור לך יותר מאחד. זו מהדורה מיוחדת" הודיע לי חגיגית.
הנהנתי בידענות מעצבנת וחיכיתי בסבלנות.
התברר שלא. אסור. רק בקבוק אחד לאדם. לאחר שכנועים, איומים בהבאת אנשים מהרחוב לחנות ושליפת מוכר אחר שזיהה אותי מביקורים אחרים, ניאותה החנות בטובה למכור לי שני בקבוקים. 99$ לבקבוק.
כמו עם Ardbeg Day החלטתי שאחד אני שותה ואחד שומר לימים קשים. אני רק לא בטוח שבמקרה של ה- Ardbog אוכל לעמוד בכך ולא לסיים את הבקבוק הראשון. כן, זה כזה טוב.
אף : כבולי (אלא מה), פרחוני , עלים, ים וזיתים ירוקים דפוקים.
פה : שומניות קטיפתית, מרירות (שוקולד מריר אולי?). אין פרי בכלל, קפה, פלפלים ארדבגיים טיפוסיים, סלמון מעושן.
סיום : שוב פלפלים ארדבגיים, גבינת צ'דר, אספרסו.
בניגוד לאכזבה שהיתה לי מגליליאו, היום אני לא מאוכזב. אם אני לא מפספס משהו, אז ניסיתי כל ארדבג מאז איירי נאם בשט מלבד סופרנובה, הארדבגים האהובים עלי עד היום היו קוריברקן וארדבג דיי הארדבוג הצליח להשתחל ביניהם כשרק קורי נשאר מוביל. הארדבוג הוא מאוזן יותר,עדין יותר, מזכיר גירסה מרירה יותר ומתוקה פחות מאוגידייל. למרות החוזק האלכוהולי (52.1%) ניתן לשתותו בלי מים (אולי טיפונת אבל באמת לא יותר מזה). ממליץ.
