כבד על הבוקר...
מה עוצר אתכם? או ההגיון או רגשות האשם הלא קשורים שיש לי מדי פעם... -עושים דברים כדי לֶרַצוֹת אחרים? לא בגלוי ובאופן ממש מובהק, אבל במבט לאחור עשיתי לא מעט כדי לרצות הרבה אנשים סביבי. לאחרונה לדעתי השתפרתי קצת. מקווה שזה לא סתם איזה עיוורון זמני ושבמבט לאחור אני אראה שלא היה שום הבדל. -עוצרים את עצמכם לפעמים מלדבר? רוב הזמן לא, אלא אם כן אני יודעת שזה חסר סיכוי. שזה מישהו שנעול בדעה שלו ולא יעזור מה אני אגיד, הוא לא יבין. -מה הייתם רוצים להגיד למישהו בפנים ואף פעם לא העזתם? הרבה דברים, בעיקר בגלל שאני, כמו מזוכיסטית טובה, מעדיפה הרבה פעמים להיפגע מלפגוע באחרים. -יוצא לכם להכאיב לאחרים בכוונה? בכוונה? לא -איזה עולם הייתם רוצים לעזוב? עולם קצת יותר טוב. שמנצל את הקדמה קודם כל לטובה, ואז לשטויות כמו פצצות אטום, אם בכלל. רק אז עולה השאלה- אם הכל יהיה טוב, על מה לעזאזל טורי תכתוב?! -ואת מי הייתם רוצים להציל בכל הכוח? את אלה שכבר ויתרו לגמרי ולא מוצאים את הכוחות האלה בעצמם. -חושבים שאפשר למצוא תחליף לאנשים? לא, בגלל שתמיד גם נשאר הזכרון, ובגלל שכל אחד שונה בכמה וכמה דברים... קיצר לא. רק להיות איזה ממלא מקום לקצת זמן, אבל ברגע שקשר נהיה עמוק, ההבדלים צפים ועולים. -את האמת . יצא לכם להתפש לקאובוי? חחחח לא! אח שלי התחפש איזה 3 שנים רצוף. אני גיוונתי. -אילו הרגלים הייתם רוצים לעזוב? את המחשבה שאני צריכה לעמוד בסולם ערכים וציפיות מאוד גבוה מעצמי. הרבה יותר ממה שאני מצפה מאחרים. זו שיחה סטייל דוגוויל, רק בלי הסוף...