ABA אבי אבות הטומעה

ayalafree

New member
מה שהסבירו לי הוא

שאם הזמן הילד ירגיש שהוא בעצמו רוצה לעשות את ההתנהגות הרצויה כי יחווה את האהדה של הסביבה גם ללא חיזוקים החיוביים. הוא יחווה ניצחון חברתי וזה ידרבן אותו הלאה. כל היה עם הבן שלי וזה עבד. אני לא מבינה בשיטה והילד שלי מדבר אז אני לא יודעת מה השיטה אומרת אבל זה מה שהסבירו לי לגבי השיטה.
 

dina199

New member
ואם הוא ירגיש שהוא לא רוצה ?


מה יקרה אז ?
 

ayalafree

New member
מה שהסבירו לי הוא

שאם הזמן הילד ירגיש שהוא בעצמו רוצה לעשות את ההתנהגות הרצויה כי יחווה את האהדה של הסביבה גם ללא חיזוקים החיוביים. הוא יחווה ניצחון חברתי וזה ידרבן אותו הלאה. כל היה עם הבן שלי וזה עבד. אני לא מבינה בשיטה והילד שלי מדבר אז אני לא יודעת מה השיטה אומרת אבל זה מה שהסבירו לי לגבי השיטה.
 

ענתנוי

New member
מוטיבציה

מניעים חברתיים הם רק חלק מזערי מכלל המניעים שלנו, במיוחד כשמדובר באוטיסטים.
זו הסיבה שמשתמשים בכלל בשיטה הזו דווקא איתם - כי ילדים שמגיבים בעיקר לחיזוקים חברתיים לא צריכים "שיטה". זה קורה אצלם באופן טבעי.

ולכן, מטרת ה"שיטה" היא לא להקנות ידע או הרגלים, אלא להכריח את הילד להבין שחיזוקים חברתיים חשובים יותר מכל מה שבאמת משמעותי וחשוב עבורו.
 
מה שנותן לילד מוטיבציה ב ABA

זה לא חיזוקים חברתיים, אלא תחושת הצלחה. עובדים עם הילד בצורה כזאת שהוא מתחיל להצליח במשהו שהיה לו קשה לפני זה ואז בגלל תחושת הצלחה ילד כבר לא צריך חיזוקים נוספים.
 
תחושת הצלחה שמישהוא שתל לילד כי חשב שזה הנכון

בשבילו.
הצלחה במושגים הרגילים לא רלוונטית לקשת.
יותר משנה אני מנסה ללמד את הילד את רעיון התחרות בעקבות הסיפור מיץ פטל, אח"כ הבין שיש תחרויות ספורט, למה יש ?
המלה היתחרות משעשעת, אבל למה צריך האמת להתחרות בתחרות, אז מה אם יש למישהוא יותר כוח או יותר מהיר ?
שיעזור למי שצריך לא בתחרות. מה שהיה לי זה לחבק חזק על האבחנה ולזכור שאבא עכשיו בלי לחבק.
בגיל 5.5 כבר אוהדים קבוצות וכועסים על החמצת שער בחוג כדורגל, אני רואה ילדים בשכונה.
המקסימום שהגעתי זה תחרות ריצה יד ביד, שקשה לי הוא עוזר ולהפך.
יש תופסת שבסופה דגדוג/משחק, זה לא תחרות.
אז מה זה הצלחה או מוטיבציה ש- ABA נותן ?
בחירת ההורים/מנחים שצריכה להיות מושכלת מאוד.
אפשר 3 דוגמאות ? (בתקשורת לא תפקוד) להצלחה.
כי נראה לי שיש שפה שונה.
 

dina199

New member
לדעתי 'תחרות' לא נכנסת להגדרות 'חווית הצלחה'.

בתחרויות תמיד יש מישהו שמפסיד. אם זה אחד מול אחד יש מנצח אחד ומפסיד אחד. אם אלה תחרויות גדולות, תמיד יש מנצח אחד וכל השאר מפסידים. אז אולי למנצח יש חווית הצלחה ברגע שהוא מנצח (ואפילו הוא לא ינצח תמיד) , אבל לאף מפסיד לא תהיה חווית הצלחה 'בזכות' ההפסד.
 
הצלחה לא קשורה לתחרות

הצלחה זה למשל "אני הצלחתי להכין כריך לבד", זה "אני הצלחתי להתלבש לבד", זה "אני מצליח לקרוא וזה כיף", זה "אני מצליח לרכב על אופניים". הצלחה תמיד נמדדת רק במה ש"אני" מצליח לעשות. דברים שקל לנו ואנחנו מצליחים לעשות אותם אנחנו גם נהנים לעשות ונעשה אותם הרבה. ככה עובד העולם.
 
את מתארת תפקוד לא תקשורת

בדיוק מה שאני מתכוון. גם ענתנוי. ABA לא מתאים ללימוד תקשורת.
 

arana1

New member
דוגמה מעולה

כי היא ממחישה בצורה הכי נפלאה והכי מחרידה מה כל כך מתועב בכל התפישות הצרות שנחשבות בטעות למדעי התנהגות

כי התפישות האלה נמנעות מלשאול את השאלה הכי חשובה
מהי התנהגות בכלל
מהי משרתת
איזה ערכים היא מסמלת ומיישמת

עד שכבר נולד אדם שהוא לא תחרותי,אדם עם תפישת זהות לא עימותית,כזאת שחווה את העולם ואת האחרים בצורה שיוויונית,דרך החכמה האין סופית שבה הדברים מתחברים בשורשם לשלמות אמיתית,אז דופקים לו בראש בנחרצות בבונית ,שמושתתת על פסווד מדע רצחני,שאם לא מעניין אותו להצליח,להיות יותר טוב מאחרים,לרמוס אחרים למען תועלתנות רדודה,להראות כל הזמן לכולם שהוא הכי טוב בעולם,שזו הרי המטרה היחידה שהנ"ט באמת מוקירים ומקדשים בחיים(כל היתר זה ככה על הדרך) אז כנראה שהוא פגום

למה ללמד ילדים את רעיון התחרות ?
הרי מי שלא מבין את הרעיון זה פתוח להבנה כל כך הרבה יותר עמוקה של הקיום ושל האנשים
אולי לשם שינוי תנסה,תנסו ללמוד את הקסם האין סופי והיופי המדהים של חכמת ההדדיות,של ההבנה שהקשר לאחר,לא הנצחון עליו,הוא תכלית החיים ויופיים

עד שכבר נולדים אנשים עם האפשרות הזאת,עם הנטייה הזאת,לאהוב במקום לרצוח,להרגיש אחרים באהבה במקום לשנוא אותם,לחוש חוכמה לא כמשהו להתפאר בו אלא כמשהו שמשרת את האהבה,אז כל "דורשי טובתם",ממשפחתם ועד אנשי הרפואה מתגייסים בכל מאודם בשביל למנוע את התפתחותם התקינה ?

למה עצם קיומם כאנשים לא מתחרים,כאנשים שרוצים ויודעים וזקוקים לאהוב,מהווה הפרעה כל כך גדול לקיומכם ?
לדעתי לא כדאי לכם אפילו להתחיל לשאול את עצמכם את השאלה הזאת
תתסתפקו בהתנשאות על מי שאולי יודעים מה שאתם לעולם לא תדעו
 
ואם אני כהורה לא אפגיש אותו עם זה

הוא לא יראה את זה בדרך הרבה יותר אכזרית ?
אז יש משהוא לא ברור ורוצים להבין אבל לא יודעים מהו.
לא נתן לזה סיכוי ?
או שלא הבנתי אותך טוב.
כי בסה"כ אני מסכים עם דבריך, עכשיו לא הבנתי למה למנוע חשיפה.
וזה קשור לדיון על דיכאון.
 

arana1

New member
השאלה איך אתה מציג לו את זה

ומתגובתך נשמע שאתה מציג לו את זה כדבר שהוא אינו יודע במקום להציג לו את זה כדבר הוא יודע בצורה אחרת
במקום לשבח אותו על כך שהוא אינו תחרותי ואינו עימותי אתה מנסה ללמד אותו להיות כזה

אצלי למשל זיהוי מהר מאוד שאני אדם לא תחרותי
כמובן שזה מייד פורש כהתנשאות
כאילו אני טוב מדי בשביל להתחרות עם אחרים
זיהוי נכון של משמעות הדבר תאפשר התפתחות דרך האפשרויות שהוא מקנה
וברגע שזה קורה אז בלווא הכי החשיפה לצדדים האכזריים והמטומטמים של התחרות מתייתרת מעצמה
כי אתה פשוט לומד לא להתעסק ולא להתקרב לאנשים כאלה ולעסוק בשלך
כי אתה פשוט לומד לזהות מי שיותר קרוב נפשית ומנטלית לתפישת עולמך

חוץ מזה
בלווא הכי עם הזמן
האפשרות של קיום לא תחרותי והיתרונות של שיתוף פעולה לא עימותי הולכים ומתבררים
גם לתחומים שנחשבים הכי תחרותיים כמו מחקר וטכנולוגיה ואפילו מסחר

בעולם שנעשה מגוון ורב ערוצי וכמויות המידע שבו מתבררות כמשהו שמעבר לכל נסיון לשליטה דווקא מאפיינים שקשורים לתפישה לא תחרותית אלא הדדית יותר יכולים להתברר כהרבה יותר מהותיים לקיום
שוב
חבל שאנשים מספספסים בדיוק את כל מה שהכי טוב בילדים שלהם רק בשביל להכין אותם לאתמול
 
גם אם ארצה ממש להתחרות בבני לא אצליח

הגיל עושה את שלו

ויתכן וצורת כתיבתי לא תמיד ברורה.
אחרי הסיפור מיץ פטל שאל מה זה תחרות, הסברתי.
אח"כ שאל שוב, הדגמתי, מאז משתעשעים בלהיות ביחד ולהתחרות יד ביד שכמו שאמרתי לו, זה רעיון גאוני ומקסים לדעתי.
אבל לא כולם יחשבו כך.
 

arana1

New member
מניעים חברתיים נ"ט

לאוטיסטים יכולים להיות מניעים חברתיים חזקים מאוד
אבל הם שונים מהותית ממניעים חברתיים נ"ט
וכיוון שתפישה חברתית זה לא משהו שבכלל עולה לדיון בנושא האוטיסטי(למה שתעלה ,הרי ברור שהם לקויים)
אז אין מי שיתן ליבו לכך
ולכן אין מי ישים ליבו לקיומם של האוטיסטים
 

dina199

New member
כשמורה שואלת ילד א"ס

והוא לא עונה כי הוא יודע את התשובה והוא יודע שהיא יודעת, איזו מוטיווציה תהיה לו לענות ?
מבחינתו עצם השאלה זו פעולה חסרת משמעות.
 
הצחקת אותי

אין באפשרות אף שיטה וגם לא שום דבר אחר לבטל הטיות אישיות. הכל תלוי במורה. ככה זה תמיד היה וככה זה תמיד יהיה.
אני שנאתי ללמוד כימיה בחטיבה כי הייתה לי מורה גרועה. בתיכון עם מורה מעולה אני התאהבתי במקצוע הזה.
בני אדם הם לא רובוטים והם לא דומים אחד לשני (גם אם הם נ"טים). יישום של כל שיטה תלוי אך ורק בבני אדם ובאישיותם. כל הרופאים לומדים אותה רפואה, אבל אחד הופך לרופא מעולה ואכפתי ושני עושה עבודה גרועה עם הרבה רשלנות.
 

arana1

New member
אבל לטענתך ABA זה בכלל לא שיטה

ולנקודה הזאת התייחסתי

כי יכול להיות מורה גרוע לכימיה או רופא רע אבל כימיה ורפואה הן "שיטה" ,ויעילותן וערכן נובעות מכך שבתהליך ארוך וקפדני הן ניפו,ועדיין מנפות,את מרכיב ההטייה האישית על מנת לייצג מודל אובייקטיבי

הבעייה עם ABA, שבניגוד לכימיה למשל,כולו מבוסס על הטייה אישית,סובייקיטיבית,שמתחזה לאובייקטיביות,וככזה הוא מסמל בדיוק את כל מה שכל כך נבזי ומחליא ביחס לאוטיסטים
כי זה לא מקרי שרק כלפיה אפשר להפעיל תועבה,מדעית,רפואית,מוסרית,אתית.. מסוג זה

אדם הגון לא ילמד ABA וגם לא ינסה ליישם אותה על אף אחד
ובוודאי שלא על אוטיסטים
 
לטענתי: ABA זאת רק שיטה

אין לי מושג למה אתה אומר שאני טוענת להפך.
וכל אחד עושה שימוש בשיטה לפי היכולות והאופי שלו.
ללמוד אפשר וצריך כמה שיותר. ידע זה כוח. אחרי שלמדת אתה יכול לבחור מה לעשות עם הידע הזה.
 

arana1

New member
את כתבת בדיוק ההפך

שABA זה לא שיטה וזה יכול להיות הכל
שגם ללכת עם ילד לסרט זה ABA
 
למעלה