טיפולים בארץ
כמה נקודות מניסיוני (כסבא של ילד בקשת) במהלך בדיקת אפשרויות לטיפול בארץ או בקנדה. הטיפול התמקד בשיטת ABA. סביר שכמה מדברי לא יתקבלו (כרגיל) על ידי כולם ואני מתנצל מראש. 1. השתתפתי בקורס מטפלים (ולא קורס מנחים כפי שכמה ציינו) שהתקיים לפני כשנה בתל אביב. הקורס תאורטי ומהווה בסיס בלבד, הוא לא מתיימר מעבר לכך. כל בוגר קורס כזה חייב לדעתי בהכשרה מעשית ממושכת ומעקב של מנחה מנוסה. 2. ביקרתי בגן אלו"טף באזור המרכז. הטיפול אחד לאחד, טיפול מסור אך לא ממש מקצועי (אני בטוח שזה מקרי בלבד והרמה טובה, אך הטיפול הוא עד מכסימום גיל 4). 3. פעמיים ביקרתי בגן תקשורתי "כללי" באזור הצפון. בתוך הקבוצה של שבעה ילדים כמה נבלעו בשוליים, הולכים לאיבוד בגן ומבזבזים זמן יקר. (ידוע על מספר גנים תקשורתיים שהוכנס בהם טיפול ספציפי לאחר מאבק של הורים ברשויות). 4. הייתי נוכח בטיפול ביתי שניתן ע"י מטפלת/מרכזת טובה ומנוסה (בסביבות 100 שקל לשעה) ומנחה צעירה עם פוטנציאל (כ- 40 שקל) . אולם היות ומדובר בכ- 4 שעות שבועיות (כתגבור לגן תקשורתי) ההתקדמות לא מספקת. ההורים ויתרו משיקולים כספיים על מנחה ויועץ . 5. הובהר לי באלו"ט על המצוקה במטפלים מקצועיים , מרכזים ויועצים. המצב בקנדה, אזור אונטריו הרבה-הרבה יותר טוב. הממשלה נותנת שעות טיפול של מטפלים מטעמה, או שווה ערך כספי להורים (לטיפול במכונים פרטיים כנגד הצגת אישורים). שעות הטיפול הן על פי החומרת בקשת האוטיסטית, ניתנים מ-20 עד 35 שעות שבועיות. בנוסף ישנם כל מיני תמיכות כספיות אחרות לכח עזר, לרכישת ציוד, החזרי מס וכו. לא היה לנו כל ספק מה עדיף לילד. במיוחד כשאני קורא בפורום על המצב בארץ...
