מפיך, נשמע כאילו זה רע
היה פעם חכם יווני שאמר "חמורים יבחרו בגבבה על פני זהב". > שמשפר את היכול המחשבתית של המשתתתפים .... לא, אבל בהחלט יוצא מהנחה שיש להם כזאת. משחק תפקידים מפעיל את הראש והדמיון. > מה נראה לך ? שזה בית ספר ? כעיקרון, אני משחק עם אנשים שסיימו כבר בית ספר. זה חוסך לי את הנסיונות שלהם לפרוק תסכולים עלובים של מתבגרים דרך המשחק. > המטרה להנות .... לא להחכים ליצור עולם מרתק .... האם יצירת עולם מרתק וסיפור מעניין לא נראית לך כמו הנאה? אם כן, מה כן? להוריד נקפי"ם של מפלצות דמיוניות לאפס ללא שום מטרה ומשמעות? לקבל נקודות? בשביל זה אפשר לשחק בדיאבלו. > זה כדי לעשות כיף ... מה לעשות, שעם הזמן, הגיל והנסיון, ההגדרה ל"כיף" מבשילה ומשתבחת. ו"חדר, אורק, אוצר" זה לא כיף, זה בזבוז זמן. מעניין מה ההגדרה שלך לכיף? > אולי אתה מעדיף עולם מורכב .... די לי שיהיה מעניין ומתקבל על הדעת. מה לעשות, כשאני רואה ערימת זהב, מסקרן אותי לדעת למה היא שם, ולא סתם להוסיף מספרים לדף הדמות. האם אתה מעדיף עולם "פשוט" כי אתה לא מסוגל להתמודד עם אחד "מורכב"? > ואתה יכול לעשות את זה אם גזעים רגילים ... מה רגיל כל כך בבני אדם? מיצית כבר את כל המגוון שאתה צריך להביא טיפוסים עם תחפושות מצחיקות? > אז אולי או צריך קצת דחיפה מגזע קצת פחות מוכר .... ונשאלת השאלה - האם זה הכרחי? האם אני לא מסוגל ליצור דמות או יריב אנושי משכנעים שאני חייב לדחוף יצורים משונים בכל חור? > אתה מותח ביקורת בלי גבול ! ביקורת מוצדקת. חוץ מזה, מביקורת לומדים. לפחות זה מה שאנשים מבוגרים עושים. ילדים בדרך כלל מתחילים לבכות ולירוק. > תספר לנו קצת על המשחק שלך .... אני עושה את זה כל הזמן. כל מה שאני אומר אני לא אומר כי נדמה לי, או כי שה"מ שכיר ומשועמם באיזה חוג במקלט המתנ"ס אמר לי, או סתם כי כתוב בספר. אני אומר את זה כי ניסיתי ובדקתי את זה במשחק. אגב, לך אין בכלל קבוצה, ולא הייתה לך, נכון? > אז תספר .... גם רקע בבקשה .... הרצתי בחיי שני קמפיינים די ארוכים (שלוש שנים וכמעט שנה), ועוד כמה משחקים קצרים. בקמפיין האחרון שהרצתי כמנחה, המשחק התחיל כאשר פטרונן של הדמויות, אציל זוטר שהן גדלו והתחנכו כנאמניו ובני ביתו (ולא מישהו ש"שכר אותן בפאב") שלח אותן למשימה חשאית ומסוכנת - להסתנן לאחוזתו של ברון מטעם עצמו שהחזיק שלא בצדק בנפת-ספר קטנה, במטרה לאסוף מידע חיוני לקרא מתקפה קרבה. שחקן אחר שיחק את מפקד המשמר של אותו ברון עוין, ובזמן שהדמויות עסקו בריגול, הוא ניסה לחטט ולרחרח כי הן נראו לו חשודות. הדמויות עצמן גילו שיש לו משבר נאמנות מסויים עם הברון "הרע" שהרג את אחיו, והפלילו אותו בריגול, על ידי השתלת טבעת חותם גנובה בכליו בדיוק לפני שנערך חיפוש. הדמויות נחשפו, נאלצו לברוח, די נכשלו במשימה, אך מפקד המשמר שנחשד אף הוא נאלץ לברוח איתן. הן חזרו בבושת פנים לפטרון שלהם, שנאלץ לפעול על סמך מידע חלקי בלבד. כדי שהמתקפה תצליח, הדמויות, כולל מפקד המשמר לשעבר, שעבורו זו הייתה משימה לבחינת נאמנותו החדשה, נשלחו לחסל את המכשף של הברון, שעל ראשו התנוסס צו חיסול באשמת הטלת קסם אסור (לחשי תאובה וקרב). בסופו של דבר, הנפה החליפה בעלים, והדמויות מצאו את עצמן טרודות בחקירת פרשות ובפתירת בעיות. כמו למשל, מי מחלל את הקברים העתיקים ולמה, מה פירוש הסימנים המוזרים במערה, מה מתרחש בחורבות המשונות של הצריח והאם זה יעורר בעיות, האם השמועות על מזקקת וויסקי בלתי חוקית בכפר הדייגים נכונות, מה משמעות כל הסימנים לכך שפעם חי באזור מכשף בלתי סימפטי והאם הוא באמת מת, ועוד. בינתיים,בלי שידעו הדמויות, התבשלה בקרע "מלחמת העולם הראשונה" כאשר מלכים זממו זה כנגד זה, הגובלינים בצפון גייסו צבאות, ומישהו שהיה אמור להיות מת מזמן תכנן לחדור לעולם בראש לגיונות התוהו ולדפוק לכולם את התוכניות. את החלק ה"גדול" של המערכה לא הספקנו לשחק עקב סיבות של עבודה ולימודים, וחבל. לא נורא, עוד נריץ את זה מתישהו.