64 מעלות.

[gamgam]

64 מעלות.

אני אישית הצלחתי להגיע רק ל-62-63 אבל לדעתי כבר בכוכב יאיר הבא אני אגע ב-64.

 

[omkgu]

זו אמת המידה? חבל שלא הלכתי להתחרות

ב-2003 הגעתי ל-90 מעלות, כשהחלקתי על שמן במחלף שפירים

 

[gamgam]

היתה הצעה לפני כמה ימים בפורום לתת כמה

הסברים בסיסיים בפיזיקה.
אולי זה מקום טוב להחיל. מישהו יכול להסביר איך זה אפשרי להגיע לכזו זוית הטיה?

 

[Vaderom]

כמה פיסיקה צריך פה?

רגליות גבוהות + צמיגים טובים (מאוד! מקדם חיכוך מאוד מאוד גבוה)

 

[gamgam]

אוקיי. אז למה לא 65 מעלות?

 

[avi elbaz]

עניין של מבנה הצמיג אני מאמין.

מה דעתך לארגן מומחה של יבואן ברידגסטון לדבר על זה במפגש הקבבים ?

 

[m e i t u l]

ככל שזווית ההטיה יותר גדולה

המשקל ש"יושב" על הצמיגים בנק' המגע עם המסלול הוא יותר נמוך וככל שהמשקל על הצמיגים יותר נמוך ככה היכולת שלהם לספק את האחיזה יורדת. צמיגים יותר מתוחכמים מצליחים לייצר יותר אחיזה עבור משקל נתון (או לחלופין זווית הטייה) אבל גם לזה יש מגבלות (וגם אותם כנראה ייפרצו בחלוף הזמן).

*ב"משקל שיושב על הצמיג" הכוונה היא לכוח שהצמיג מרגיש כלפי מטה/כלפי הקרקע (בניגוד לכוחות שהצמיג מרגיש בכיוונים המשיקים לקרקע = כוחות הקשורים למה שאנחנו קוראים אחיזה).
** מבחינה פיסיקלית המצב שאנחנו קוראים לו "אחיזה" הוא מצב שבו הכוחות השונים הפועלים על הצמיג בנק' המגע עם הכביש, בכיוונים המשיקים לקרקע, מקזזים זה את זה (לפחות בקירוב).

 

[הבנת הנקרא]

המשקל ש"יושב" על הצמיגים בנק' המגע עם המסלול

הוא אותו משקל.
בכל אופן, הוא בלתי-תלוי בזווית ההטיה, רק בתאוצות מעלה-מטה, או בחלוקת משקל שונה כתוצאה מתזוזה של הרוכב בציר האורך של האופנוע.
מה שמשתנה הוא הכוחות האופקיים, וגם זה לא ישירות בגלל זווית ההטיה, אלא משום שכדי שהכח האופקי (הצנטריפוגלי) שפועל על האופנוע יצליח להחזיק אותו בשיווי משקל בזווית הטיה גדולה יותר, צריך כח אופקי גדול יותר, וזה מושג על ידי מהירות יותר גבוהה ברדיוס מסלול נתון, או רדיוס מסלול קטן יותר במהירות נתונה.

וככל שהמשקל על הצמיגים יותר נמוך (או ליתר דיוק ככל שהלחץ בין הצמיג לקרקע בשטח המגע ביניהם יותר נמוך) ככה היכולת שלהם לספק את האחיזה דווקא עולה. מקדם החיכוך עולה.
זו תופעה לא-לינארית של הגומי, והיא חזקה יותר ככל שהגומי רך יותר.

 

[מיצו]

אותה מסה, לא אותו משקל. לא?

הרי יש פה גם כוחות צנטריפוגלים, וכמו שהם מעמיסים על הבולמים הם גם מעמיסים על הצמיגים והמגע שלהם עם האספלט.

אני טועה לגמרי?

 

[הבנת הנקרא]

אבל תאוצת הכובד היא אותה תאוצת כובד.

אז אותה מסה זה אומר גם אותו משקל (אלא אם כן יש תאוצות מעלה-מטה כתוצאה ממסלול לא מישורי או לא אופקי).

הכוחות הצנטריפוגליים פועלים בניצב למשקל (בהנחה שהמסלול מישורי ואופקי, כלומר אינו משופע), ולכן אינם משפיעים על המשקל.
meitul ציין במפורש שב"משקל שיושב על הצמיג" הוא מתכוון ל"כוח שהצמיג מרגיש כלפי מטה/כלפי הקרקע (בניגוד לכוחות שהצמיג מרגיש בכיוונים המשיקים לקרקע...", ולכן אי אפשר לטעות בכוונתו ובטעותו.

זה דומה לויכוח שהיה לאחרונה עם מני בהקשר לתאונה. בכיוון הניצב לקרקע שום דבר לא משתנה.

 

[הבנת הנקרא]

כמובן שגם תאוצות בציר האורך של האופנוע

(האצה או בלימה) ישפיעו על המשקל שהצמיג מרגיש, כתוצאה מהעברות משקל, אבל אז מה שמתווסף לצמיג אחד יורד מהשני (הסה"כ נשאר קבוע), ולא על זה מדובר כאן.
דובר כאן (להבנתי) על שינוי "המשקל שיושב על הצמיגים" רק כתוצאה משינוי שווית ההטיה.

 

[m e i t u l]

הבנת את כוונתי נכון, מודה לך על התיקון...

...ומתנצל על כך שאני מאלץ אותך לעשות אותו כאן כבר בפעם המי יודע כמה

כנראה שככה זה בפיסיקה, יש בורות שכדי להתחמק מהם צריך ליפול לתוכם כמה פעמים לפני זה.

 

[הבנת הנקרא]

 

[Aricc]

האם זה תמיד נכון שבנקודת ההחלקה החיכוך קטן

מהכוחות האופקיים ?

 

[הבנת הנקרא]

לא הבנתי. למה אתה קורא "החיכוך" כשאתה אומר ש

"החיכוך קטן"?

כח החיכוך בין הצמיג לקרקע מוגבל.
בנקודת ההחלקה הכח האופקי (הצנטריפוגלי או הצנטריפטלי) גדול יותר מכח החיכוך.

 

[Aricc]

תודה, זה תמיד צנטרפוגלי

 

[הבנת הנקרא]

גם את זה לא הבנתי. מה תמיד צנטריפוגלי?

אתה שואל אם זה תמיד צנטריפוגלי, או קובע שזה תמיד צנטריפוגלי?

אם לדייק את התשובה הקודמת שלי קצת יותר, אז בנק' ההחלקה הכח הכולל (השקול, המורכב מהכח הצנטריפוגלי ומכח הדחף או הבלימה שפועל באותו זמן) הוא שגדול יותר מכח החיכוך.

 

[gamgam]

כתבת שמהירות גבוהה יותר תאפשר זוית הטיה

גדולה יותר (הבנתי נכון?)

קיים חישוב שיכול להצביע באיזו מהירות צריך אופנוע להיות בשביל להצליח להגיע לזוית הטיה מסויימת?
נניח את ה-64 מעלות אפשר להטות רק אם רוכבים במהירות שהיא לא פחותה מ- XXX?

ועוד שאלה - בסרטון הפרידו בין אופנועי נייקד ואופנועי סופר ספורט עם קביעה של זוית ההטיה המקסימלית שלהם. (50 ו-55 בהתאמה)
מה באופנוע "נייקד" מונע ממנו להגיע לאותן הזויות כמו באופנוע ספורט (בהנחה שהצמיגים הם אותם הצמיגים)?

 

[הבנת הנקרא]

תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה.

אפשר להגיד שבשביל להימצא בזווית הטיה מסויימת ולהישאר בשיווי משקל נדרשת מהירות מסויימת, או שבשביל להימצא במהירות מסויימת בשיווי משקל נדרשת זווית הטיה מסויימת. כל זאת עבור רדיוס פניה נתון. אפשר להגיד אותו דבר על כל זוג משלושת הגדלים: מהירות, רדיוס פניה וזווית הטיה, בתנאי שהשלישי נתון (קבוע).

קיים חישוב, אבל זה לא תלוי רק במהירות, אלא גם ברדיוס המסלול.
המהירות שווה בקירוב רב לשורש ריבועי של מכפלת קבוע הגרביטציה, רדיוס הפניה וטנגנס זווית ההטיה האפקטיבית*.
אם את מציבה את הרדיוס במטרים ורוצה את המהירות ב-קמ"ש, אז צריך לכפול את רדיוס הפניה בטנגנס זווית ההטיה וב-127, ולהוציא שורש.
למשל, אם רדיוס הפניה הוא 40 מטר, וזווית ההטיה היא 64 מעלות (שהטנגנס שלה הוא 2.05) אז המהירות הנדרשת בכדי להימצא בשיווי משקל בתנאים אלו היא שורש של 40x2.05x127, שהם 102 קמ"ש.

* זווית אפקטיבית - הכוונה לזווית של הקו העובר דרך קו המגע של הצמיגים עם הקרקע ומרכז הכובד המשותף של האופנוע והרוכב(ים). כלומר אם הרוכב מכניס/מוציא את הגוף - צריך לקחת את זה בחשבון.

 

[מיצו]

אבל מי שרוכב טוב יודע שכדי להשיג זוויות

הטיה לאו דווקא צריך מהירות גבוהה, אלא יותר העמסה נכונה על הבולמים. לדוגמה, אפשר להגיע לזוויות הטעה מכובדות מאוד גם באימון מגרש במהירויות מאוד נמוכות, כל עוד אתה עושה סיבוב כזה שגורם להעמסה שווה של הבולמים. אחרת אתה סתם תיפול על הצד.

ולכן מה שכתבת למעלה לגבי ה"משקל" שחשים הצמיגים לא כל כך ברור לי, או שלא הבנתי או שלא יודע מה. לי ברור לחלוטין שיש הבדל בין המשקל ש"חשים" הצמיגים (או נניח החלק שלהם שנמצא במגע עם האספלט) בין אופנוע שעומד, לבין אחד שנוסע במהירות קבועה, לבין אחד שנמצא בהטיה תוך כדי סיבוב.