יום הולדת,ל,ל,ל,ל,לה.בידיים כף כף כ
ברגליים,כף כף כף,לה לה לה.אבל בשקט בשקט,כשמבוגרים כזה כבר,אני לא אוהב את תאריכי ימי ההולדת,,,לא רוצה לעלות יותר,,,,תשאירו אותי ככה.. אבל,להתעשת ולהמשיך ולספר,וככה יהיה יותר קל.5.6.67 אני יושב על הרציף הצבאי בנמל חיפה.בשעת בוקר מוקדמת כבר מכינים פה את הצוללת להפלגה,ה´רהב´ לא היתה כשירה לצלילות בעת ההיא,ואפילו לא כל קני הטורפדו שלה שימשו אותה,רק שני קני השיגור התחתונים שהיו טבולים במים.אבל על חלק הירכתיים הרכיבו במספנות מתקן מיוחד להחלקת פצצות עומק אל המים.על גשר הפיקוד מאחור,היה מורכב מקלע רציני,ארליקון 20/70 .יצאנו באותו הבוקר את הנמל,כשמאחורינו שובל לבן מהמדחפים,ככה היינו,כמו יאכטה בצבע שחור.אני על הגשרון הקטן של התותח האחורי,ועוד חבורת חברים יושבים שם..לקראת הצהרים פנינו לכיוון קפריסין,אמרו לנו על איזה ליווי לאנייה הנקראת ´פלמח´ המביאה ציוד צבאי כלשהו..לפתע ממול שני כלי שייט קטנים,שאין זיהוי עליהם[היתה דממת אלחוט]נו,אני מתיישב על מכתופי התותח,והסמל שלי דוחף אותי משם,ולמה.עליו הטילו להיות באגף הטורפדו למטה..אבל הוא פחד נורא שם למטה,והוא אמר לי קודם למקרה,שאם קורה משהו בהפלגה הזו,הוא רוצה להיות למעלה כדי להספיק לקפוץ למים,העיקר הוא יורד,ואני מוכן כאן למעלה,על הגשרון,אל מול השמש של יוני,אל מול הסכנה...אבל כשהתקרבו אלה השניים,וכבר ראינו אותם מקרוב,אלה היו ה´סט´רים הקטנים שלנו[סירת טורפדו]הראשונות היו בנויות עץ..עבר היום הראשון 5.6.67 .וביום השני עוד בדרך אל מפגש עם ה´פלמח´,וכשהחשיך,והופיעה צלליתה המרשימה של האנייה,ראיתי מהסיפון את קני התותחים וכלי השריון המובאים ארצה.האנייה השיגה אותנו,כי בכל זאת היינו כבר גרוטאה אמיתית,ובדרך חזרה לחופי הארץ,,נראו איזה מטרות על מסך ה´אסדיק´[מכ´ם].וכמו בסרטים,על המים שטות להן ארבעה סירות לוויתניות עם תלמידי מכמורת צעירים,ניפנופי ידיים לשלום מגלות פתאום את יוסלה דרור ממעגן מיכאל[היה המש´ט הראשון של היחידה][מפקד שייטת]וביום השני כבר היתה עליצות ושמחה,אין חיל אויר מצרי!