למען האמת המגבת בספר מסמלת
את שריד המוכר, הביתי, במסע אל הבלתי ידוע. הטרמפיסט בגלקסיה לוקח איתו מגבת, והיא מה שמחבר אותו למקום שממנו בא. האירוניה היא שגיבור הספר, ארתור דנט, מגלה כל פעם שהתחלפה לו המגבת במיסתוריות, וזה כמובן מסמל את זה שמבחינתו אין עבר, אין מקום שממנו הוא בא, הגורל מתעתע בו ולוקח ממנו את עברו, שאולי לא היה קיים מעולם. כך שהמגבת המשתנה במיסתוריות היא סמל לתלישות המוחלטת מהעבר, אולי לזיכרון הדועך והלא ברור, לעומת מגבת שאינה משתנה שהיא סמל לעבר שאתה נושא איתך, לזיכרון שאתה נוצר איתך, למרכז נפשי. די דומה להיסטוריה המפוברקת שכתובה בתנ"ך שאותה אתה לומד בישיבה, היא מחברת אותך ל"מורשת ישראל", מעניקה לך מרכז שיקרי, ובסך הכל היא לא ממשית במיוחד וניתנת לעירעור שוב ושוב.