42.

[llljn]

מה? התקווה לא יכולה לעוור.

הבעיה שלו היא העצלות.

 

[אריסטובולס]

שטויות.

גלוי וברור שטיעונך שאין סמלים בספר הנ"ל חסר כל ביסוס. אני לא צריך שום ביסוס כדי להוכיח שאין סמלים בספר הזה. בדיוק כמו שאני לא צריך להוכיח שאין שם פילים אפריקאיים או חרוזים בספר. אם לך יש טענה שיש שם משהו- אתה צריך להוכיח אותה. אחרת אתה מדבר שטויות. היות וז'אנר המדע הבדיוני כולו משמש (ואני מניח שפשוט אינך יודע זאת בבורותך ועוורונך) כמייצג סימלי בפני עצמו ולאו דווקא כתחזית עתידנית כפי שעשוי להשתמע מדבריך השיטחיים. שטויות. אף אחד לא חושב שמדע בדיוני זה ספר תחזית. אבל, זה שספר הוא לא רק תחזית עתידנית, זה עדיין לא הופך אותו לסמלי. ספרי מדע בדיוני עוסקים בשורה של שאלות, בצורה ישירה או פחות ישירה. הם מין מרחב לניסויים בשאלות קיומיות שונות. הם שפה ועולם שבו מתלבשים רעיונות. זה עדיין לא הופך את זה לסמלי. מימי קדם היתה מוזת האסטרונומיה, שגילגולה הנוכחי הוא בספרות מדע בדיוני העוסקת בחלל, שטויות. רק אדיוט יטען שהמוקד של ספרי מדע בדיוני הוא החלל. החלל הוא אלמנט מקרי לגמרי בספרי מדע בדיוני. יש הרבה ספרי מדע בדיוני שלא קשורים בכלל לחלל. הטענה שלך היא שקולה לטענה שספרי מדע בדיוני עוסקים ברובוטים. זה נכון שבהרבה ספרי מדע בדיוני יש רובוטים, אבל זה לא הופך את זה לנושאם. לכן מה שאמרת זה שטויות. ולגבי טיעונך שהחיים משעממים ובכך מצדיק כביכול את ההשתעממות מהתנ"ך קוראים לטענה כזאת הומור. מעצבן להסביר בדיחות.

 

[אריסטובולס]

הקובץ המצורף..

אני רואה שלא רואים את התיאור של הקובץ המצורף.. אז אני אכתוב את זה כאן. זה מאמרו של הרב עדין שטיינזלץ (זה מהגמרות), אחד מאותם אנשי הדת ה'משעממים' שמלעיטים אותי ב'שטויות' בישיבה שכוחת האל שלי. המאמר הוא על ספרות המדע בדיוני. והוא נכתב לפני איזה ארבעים שנה, כשהוא היה בן עשרים בערך.

 

[רועי החושב]

הבליך מייגעים ועקשניים לריק

אבל אני מניח שאין זו אשמתך שהרי הגעת עד שפל המדרגה ולמדת בישיבה, לכן אטרח ואסביר. באשר להאם יש או אין סמלים בספר- אתן דוגמה לסמלים כאלו- ספינת אי ההסתברות. ספינה זו המונעת על ידי מנוע אי ההסתברות הלא היא סמל לחוקר הדברים הלא מסתברים, לאיש ההגות החוקר את מה שלא מסתבר, למסעו אל הלא נודע, אל הלא סביר, רק משום שהוא לא סביר. ובכלל- ספינות חלל הלא הן סמלים למחקר של הלא נודע "החלל". הספינה המרחפת לה בחלל הלא היא מייצגת של חשיבה מתמדת של מה שאינו קשור לחיי היום יום, של "הקליל", ה"מרחף" ה"פורש כנפיו" היא מייצגת של הפילוסופיה בכבודה ובעצמה! ולתשומת ליבך- גם ה"מרכבה" בקבלה היא סמל לפילוסופיה. ובכלל- כל הדת היא סימלית לחלוטין, ואנשים כמוך, שעינם אטומה לסמלים כסמלים, הם קורבנותיה של מערכת סמלים זאת ומבלים את חייהם בדמיונות שוא שצומחים מהמיתוסים ומהסמלים של הדת. מוטב שתודה "אני לא מבין סמלים!" מאשר שתדבוק בפשט הגס פרי פחדיך הקמאיים- הן בדת והן בספרות.

 

[אריסטובולס]

שטויות.

אתה מבלבל בשכל. יש דברים שהם סמלים, ואת זה אני יודע יותר טוב ממך. אבל רק מטומטם יראה בכל דבר סמל. הרי באותה המידה יכולת לדבר על סמליותה של המגבת. כך למשל: המגבת מסמלת את החבר הפסיבי. יש בחיים חבר אקטיבי, שמזמין אותך למסיבות, ואילו המגבת, במשנתו העיונית של דוגלאס אדאמס, מסמלת את החבר מהסוג האחר- החבר הפסיבי. כמו שיש מגבות לבנות ושחורות, כך בתור החבר הפסיבי יש אנשים שחורים ולבנים. וכמו שיש מידה של חספוס במגבת, כך, על פי דימוייו של דוגלאס אדאמס, כך גם החבר הפסיבי הוא במידה מסויימת מחוספס ולא עדין. דוגלאס בספריו מעלה את השאלה של מיקום החבר הפסיבי בלה בלה בלה. אלו הם ממין השטויות שאתה מזבל. רק חבל שאתה מעמיס את זה על סופר כמו אדאמס, ולא אומר שאלו הם הרעיונות שלך ומניח לדוגלאס. המרכבה בוודאי שהיא סמל למשהו. אבל רק מטומטם יטען שהיא סמל לפילוסופיה. מה שהרמב"ם טוען זה דבר אחר- שהעיון במרכבה הוא עניין פילוסופי. ולא שהמרכבה היא סמל לפילוסופיה. הוא טוען שהמרכבה היא מושאה של הפילוסופיה, לא סמל שלה. בברכה והערכה.

 

[אריסטובולס]

../images/Emo88.gif ההכרעה שלי: ../images/Emo45.gif לאריסטובולס

אריסטובולס מצליח לייצג גישה עקבית ומשכנעת למרות ההתקפות הרבות.

 

[רועי החושב]

למען האמת המגבת בספר מסמלת

את שריד המוכר, הביתי, במסע אל הבלתי ידוע. הטרמפיסט בגלקסיה לוקח איתו מגבת, והיא מה שמחבר אותו למקום שממנו בא. האירוניה היא שגיבור הספר, ארתור דנט, מגלה כל פעם שהתחלפה לו המגבת במיסתוריות, וזה כמובן מסמל את זה שמבחינתו אין עבר, אין מקום שממנו הוא בא, הגורל מתעתע בו ולוקח ממנו את עברו, שאולי לא היה קיים מעולם. כך שהמגבת המשתנה במיסתוריות היא סמל לתלישות המוחלטת מהעבר, אולי לזיכרון הדועך והלא ברור, לעומת מגבת שאינה משתנה שהיא סמל לעבר שאתה נושא איתך, לזיכרון שאתה נוצר איתך, למרכז נפשי. די דומה להיסטוריה המפוברקת שכתובה בתנ"ך שאותה אתה לומד בישיבה, היא מחברת אותך ל"מורשת ישראל", מעניקה לך מרכז שיקרי, ובסך הכל היא לא ממשית במיוחד וניתנת לעירעור שוב ושוב.

 

[רועי החושב]

אתה ארתור דנט

וזו הסיבה שאתה לא רואה את הסימליות שבספר, כי הבדיחות בו הן על חשבונך.

 

[בר קיימא]

בדיחה כושלת, היא לא בדיחה.

זה כמו שתגיד שחרוז כושל הוא חרוז בכל זאת.

 

[אריסטובולס]

שטויות

בדיחה, כפי שכבר הגדרנו קודם, היא דבר שנועד להצחיק. היא אינה צריכה בפועל להצחיק, מספיק שזה יהיה היעוד שלה. זאת בניגוד לחרוז, שזה זוג מילים המסתיים בתנועות דומות, וכאשר אין בסיום המילים תנועות דומות, זה פשוט לא חרוז.

 

[llljn]

שטויות.

היא כן צריכה בפועל להצחיק.

 

[אריסטובולס]

שטויות.

אתה לא טענת שום טענה. ככה שאני לא צריך להגיד שום דבר חוץ מ"שטויות" כדי להפריך אותה.

 

[llljn]

קדימה לישיבס! החבר'ה בחיידר מחכים!

 

[בר קיימא]

בדיחה כושלת, היא לא בדיחה.

זה כמו שתגיד שחרוז כושל הוא חרוז בכל זאת.

 

[בר קיימא]

חכמולוג מצוי.

 

[erezsh]

זה סובייקטיבי

 

[llljn]

זה לא. בדיחה היא בדיחה,בין אם

הצחיקה או לאו.

 

[erezsh]

דברים שאני אחשיב כבדיחה, אתה לא

 

[llljn]

אתה יכול ללכת לבדוק את משמעות

במילה במילון.

 

[llljn]

*ה