../images/Emo210.gif../images/Emo210.gifילדים הם עם חמוד../images/Emo9.gif../images/Emo179.gif
ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה. טוב, הם חמודים קצת. טוב, הם סוג של מופרעים. אבל נהניתי היום והלך לי טוב! [שחר, קרן ומורן, זה כנראה בזכות הב"הצלחה שלכן
] אז הגענו לשם בבוקר. אוספים את הילדים בכיתות. השם של הקבוצה שלי הוא הולנד. [הנושא הוא מסביב לעולם
] תפילה. לילדים אין סידור. טוב, נתפלל איתם בע"פ. חזרה על ההמנון שלנו. "וכולם יודעים שהולנד הם האלווווופים!"
אח"כ סתם חילקנו להם לחמניות ושוקו, ילדים הם כזה עם קשה. "המורה, פתחי לי השוקו" -"אני
לא מורה, אני צליל!" כמה פעמים אמרתי את זה היום
. אח"כ הפעלה עם ליצנית לכל הקייטנה. מא'-ו'. תחרות מדריכים! הידד! מכל קבוצה בוחרים מדריכים.. מבין שלושת המדריכות הקטנים האלו החליטו לצעוק "צליל תלכי את! צליל תלכי את!"
והלכתי. וכמו שאר המדריכים חבשתי כובע של דג. ואז תחרות עם טושים וכל הקבוצות.. ומי המדריכה שהביאה ניצחון לקבוצה שלה? מי המדריכה שזכתה בשביל הקבוצה שלה מקום ראשון?! אני
המסירות שלי זה משהו
"אהה צליל שלנו! צליל של הולנד"
טוב, שלושת המקומות הראשונים עולים לגמר. פה שמו לי משהו לא ברור של אינדיאנים על הראש
. איכשהו קשורה משרוקית ואני אמורה להגיע איתה לפה שלי ולשרוק וזה מזכה את הקבוצה שלי בנק'. מקום ראשון, מנצח בן. מקום שני, מנצח בן. נשארנו עוד שלוש בנות ועוד בן [עלינו סה"כ ששה כי העלו גם את המדריכים של שלושת הקבוצות שהתנהגו הכי יפה, אבל זה לא משנה וגם לא מעניין
]. ואז מתחיל העידוד.. "צליל הולנד! צליל הולנד!" באמא'שלכם תסתמו
. ואז עשיתי תרגיל והתכופפתי והצלחתי להכניס את המשרוקית לפה. "ובגלל הטריק הזה הולנד יזכו בשתי נק' ולא בנק' אחת!" יאיייי
ואז הייתה תחרות, וקסמים.. היה מגניב, באמת נהניתי
אח"כ ניפחנו בלונים ענקיים.. אין לי מושג אם זה בגלל שהילדים מוגבלים או משהו, אבל רק המדריכים עשו את זה
[גם כי חלק ביקשו וגם כי סתם נהנינו מזה
].. ככה יצא שחבורה של 20 בני 18 מוגבלים רצים ברחבי האולם שם עם שקיות שעתידות להיות בלונים
היה כיף
אח"כ סתם הרבצנו עם הבלונים אחד לשני
אח"כ היו שירים [זוכרים את אגדו? [ככה כותבים את זה בכלל?] אגדו-דו-דו.. שוב, המדריכים רקדו והילדים ישבו ושילבו ידיים, כדי שיקבלו עוד נק'
ואז חלוקת ארטיק. אני חייבת לציין, מכל האחד-עשר ילדים שיש לי בקבוצה, שניים בלתי נסבלים
הראשון רדום כולו, אני בספק אם הוא יודע מי הוא. השני רחפן לגמרי. כמה פעמים הוא נעלם לנו היום
. אז לקחתי איתי את הרחפן [כי הראשון היה רדום
] להביא ארטיקים. ורצנו והשגנו את כולם והיה כיפחיים! [הזהרתי אותו שאם מחר הוא הולך לאנשהו בלי להודיע הוא לא יקבל ארטיק
אני כזאת רשעה
] ואז הסיוט נגמר. הסעות ולבית.
מסקנות מהיום הזה:
ילדים בני 6-7 הם באמת מתוקים.
טוב שאני לא בכיתה ו', הילדים שם ממש מופרעים
. איך המדריכים שלהם רדפו אחריהם..
"מ', אז מה, כיף בכיתה ו'?" -"מגעילה אחת אני בא איתך להדריך כיתה א'" תחלום על זה
[מ' נלחם על כיתה ו'.. אבל ממש.]
אין לי מושג מה ההתלהבות מארטיק רמזור. רק לי זה לא טעים?
אנחנו אולי המדריכים, אבל אנחנו בעצמנו זקוקים לקייטנה
היה לי כיף היום
באמת
.
אל תשכחו,
הולנד האלופים! אנחנו תמיד מנצחים!
זהו. מגילה 2 תגיע אחרי השיעור נהיגה