31.12.04 שלי
אז בצהריים ר' לא התקשר והאמת היא שגם לי לא כל כך בא להפגש איתו, ולכן גם אני לא התקשרתי אליו ויזמתי יציאה (אולי כי לא הייתי מוכנה לקשר חדש עדיין? אולי כי התחלנו ברגל שמאל ברגע שהוא אמר לי כי הוא הוזמן למומולדת ואני חשבתי לעצמי איך זה שמעכשיו לעכשיו מזמינים אותך למומולדת?). בערב קבעתי להפגש עם דרור. היה לי מוזר להפגש שוב עם דרור אחרי הרבה זמן שלא התראינו והחלטנו בעצם שאנו נפרדים. היתה הרגשה באוויר די מוזרה. מצד אחד מה עושים ואיך מתנהגים כלפי הצד השני? מצד שני אנו לא זרים ובכל זאת אהבנו פעם אחד את השני. קבענו כי נפגש בקניון ר"ג כי אני הייתי צריכה להוציא כסף, וכשלא ראיתי אותו ליד הכספומט החלטתי שאני חוזרת אל האוטו כי היה לילה מאוד קר וכבר פחדתי שאוטוטו אהיה כבר חולה. אז אחרי שחזרתי לרכב וישבתי בו כבר, פתאום ראיתי אותו יוצא מהקניון, סימנתי לו עם היד לבוא ולהכנס ולשבת בתוך האוטו והוא קצת היסס כשעמד בחוץ ליד האוטו והרגיש לא בנוח עם זה, אבל לא היתה ברירה מבחינתי כי היה מאוד קררררר בחוץ. אז הוא נכנס לאוטו ונסענו לכיוון הבאולינג. התכוונו לסגור מעגל - לסיים את הקשר בדיוק באותו מקום בו התחלנו בו את הקשר - בבאולינג. איך שהגענו לבאולינג קיבלנו זעזוע באוזניים. אנשים חירשים או מה? ניגשנו לעובדת שם ושאלנו אותה - מה אי אפשר לשים מוסיקה קצת יותר בשקט? איך בכלל אפשר לדבר ככה? היא ענתה לנו שככה הצעירים אוהבים והיא יכולה לסדר לנו מקום בצד (תודה באמת לך, מה את רומזת שאנו זקנים? כאילו מהצד לא נשמע כלום?). אז החלטנו שאנו עוזבים את הבאולינג והולכים לראות סרט בקניון. רצינו ללכת לסרט, לא ידענו לאיזה, קצת התלבטנו בין כמה סרטים שהוצגו שם. בסוף החלטנו ללכת לסרט אוצר לאומי. השעה כבר היתה 22:20. שאלנו את הקופאית מתי הסרט החל והיא אמרה לפני 10 דקות. המשכנו להתלבט אם להכנס או לא. בסוף החלטנו שאנו לא נכנסים, כי אנו אוהבים לראות סרט מההתחלה ועד הסוף ו-10 דקות בשבילנו להפסיד מסרט זה לא כיף (מה גם שעברו כבר יותר מ-10 דקות עם כל ההתלבטויות שלנו). ההצגה השניה אמורה להתחיל ב- 24:30. מה עושים בינתיים? ללכת להצגה שניה או לא? החלטנו שאנו מדברים באוטו על הבעיות שהיו בקשר, רק משוחחים, לא מחליטים על דבר לכאן או לכאן. אז התחלנו לדבר, לדבר ולדבר והזמן עבר. היתה שיחה די מעניינת, דיברנו על הרבה בעיות שהיו לנו בקשר והחלטנו בסוף שאנו נשארים יחד - כי בכל זאת האהבה שלנו לא היתה סתם אהבה. החלטנו שאנו נוסעים למסעדה היחידה שפתוחה בפ"ת ואח"כ גם נקפוץ לסרט בקניון בפ"ת. אז התלבטנו שוב עם התפריט. אני מצד אחד רציתי משהו מתוק, אבל לא יותר מדיי מתוק. הוא רצה משהו טבעי, אבל לא "טבעי", אלא באמת טבעי. אני הזמנתי משקה צרפתי בטעם פסיפלורה (או לה לה). הוא הזמין משקה גדול של תפוזים טבעי (שתיתי לו חצי, חזירה שכמותי). הזמנו טוסט לשנינו יחד והיה כזה טעיםםםםםם בצורה מטריפה. הקריינית ברדיו התחילה לספור 6 5 4 3 2 1 הדבקתי לו
ליד השולחן שלנו ישבו כמה חבר'ה, חלק מהבנות לא היו עם חבר, אז 2 בנות שם נתנו נשיקה קצרצרה אחת לשניה וכולם מסביב הסתכלו עליהן וצחקו. היה שם גם זוג שנתן נשיקה אחד לשניה אחרי השעה 24:00 (הם התביישו ליד כולם
). היינו רעבים מהנשיקה, אז הזמנו עוד טוסט וגם השני היה לא פחות טעים מהראשון, ואפילו הביאו לנו יותר זיתים מהפעם הראשונה. דרור בטוסט הראשון השאיר לי את כל הזיתים כי הוא לא אוהב זיתים סוריים, אבל בטוסט השני אמרתי לו שינסה, שאלה לא כל כך זיתים סוריים, אלא יותר בסגנון של זיתי יין (אדומים ולא ירוקים), אז הוא טעם והמשיך לאכול לי את הזיתים
אז היה לילה מאוד נחמד מבחינתי - עם שינוי חתיכת שינוי
אז בצהריים ר' לא התקשר והאמת היא שגם לי לא כל כך בא להפגש איתו, ולכן גם אני לא התקשרתי אליו ויזמתי יציאה (אולי כי לא הייתי מוכנה לקשר חדש עדיין? אולי כי התחלנו ברגל שמאל ברגע שהוא אמר לי כי הוא הוזמן למומולדת ואני חשבתי לעצמי איך זה שמעכשיו לעכשיו מזמינים אותך למומולדת?). בערב קבעתי להפגש עם דרור. היה לי מוזר להפגש שוב עם דרור אחרי הרבה זמן שלא התראינו והחלטנו בעצם שאנו נפרדים. היתה הרגשה באוויר די מוזרה. מצד אחד מה עושים ואיך מתנהגים כלפי הצד השני? מצד שני אנו לא זרים ובכל זאת אהבנו פעם אחד את השני. קבענו כי נפגש בקניון ר"ג כי אני הייתי צריכה להוציא כסף, וכשלא ראיתי אותו ליד הכספומט החלטתי שאני חוזרת אל האוטו כי היה לילה מאוד קר וכבר פחדתי שאוטוטו אהיה כבר חולה. אז אחרי שחזרתי לרכב וישבתי בו כבר, פתאום ראיתי אותו יוצא מהקניון, סימנתי לו עם היד לבוא ולהכנס ולשבת בתוך האוטו והוא קצת היסס כשעמד בחוץ ליד האוטו והרגיש לא בנוח עם זה, אבל לא היתה ברירה מבחינתי כי היה מאוד קררררר בחוץ. אז הוא נכנס לאוטו ונסענו לכיוון הבאולינג. התכוונו לסגור מעגל - לסיים את הקשר בדיוק באותו מקום בו התחלנו בו את הקשר - בבאולינג. איך שהגענו לבאולינג קיבלנו זעזוע באוזניים. אנשים חירשים או מה? ניגשנו לעובדת שם ושאלנו אותה - מה אי אפשר לשים מוסיקה קצת יותר בשקט? איך בכלל אפשר לדבר ככה? היא ענתה לנו שככה הצעירים אוהבים והיא יכולה לסדר לנו מקום בצד (תודה באמת לך, מה את רומזת שאנו זקנים? כאילו מהצד לא נשמע כלום?). אז החלטנו שאנו עוזבים את הבאולינג והולכים לראות סרט בקניון. רצינו ללכת לסרט, לא ידענו לאיזה, קצת התלבטנו בין כמה סרטים שהוצגו שם. בסוף החלטנו ללכת לסרט אוצר לאומי. השעה כבר היתה 22:20. שאלנו את הקופאית מתי הסרט החל והיא אמרה לפני 10 דקות. המשכנו להתלבט אם להכנס או לא. בסוף החלטנו שאנו לא נכנסים, כי אנו אוהבים לראות סרט מההתחלה ועד הסוף ו-10 דקות בשבילנו להפסיד מסרט זה לא כיף (מה גם שעברו כבר יותר מ-10 דקות עם כל ההתלבטויות שלנו). ההצגה השניה אמורה להתחיל ב- 24:30. מה עושים בינתיים? ללכת להצגה שניה או לא? החלטנו שאנו מדברים באוטו על הבעיות שהיו בקשר, רק משוחחים, לא מחליטים על דבר לכאן או לכאן. אז התחלנו לדבר, לדבר ולדבר והזמן עבר. היתה שיחה די מעניינת, דיברנו על הרבה בעיות שהיו לנו בקשר והחלטנו בסוף שאנו נשארים יחד - כי בכל זאת האהבה שלנו לא היתה סתם אהבה. החלטנו שאנו נוסעים למסעדה היחידה שפתוחה בפ"ת ואח"כ גם נקפוץ לסרט בקניון בפ"ת. אז התלבטנו שוב עם התפריט. אני מצד אחד רציתי משהו מתוק, אבל לא יותר מדיי מתוק. הוא רצה משהו טבעי, אבל לא "טבעי", אלא באמת טבעי. אני הזמנתי משקה צרפתי בטעם פסיפלורה (או לה לה). הוא הזמין משקה גדול של תפוזים טבעי (שתיתי לו חצי, חזירה שכמותי). הזמנו טוסט לשנינו יחד והיה כזה טעיםםםםםם בצורה מטריפה. הקריינית ברדיו התחילה לספור 6 5 4 3 2 1 הדבקתי לו
))
