3 שנים...

[תקשורת נכונה]

3 שנים...

כמעט עברו וחלפו להן שלוש שנים, תמימות לכאורה.. שלוש שנים של תקווה לעתיד טוב יותר.. שלוש שנים של געגוע לבית, שנהרס ולא אחזור אליו יותר.. לילדות שנבנתה בין חולות זהובים, לתמימות שבעיני הילדים. לגן המשחקים שאותו היינו פוקדים בימים שטופי שמש, ללא כל פחד.. הולכים לבד.. ללא השגחה של ההורים. משאירים דלת לא נעולה גם בלילה, לא מפחדים מאף אחד. היו לנו"ערבים" מיוחדים רק לנו.. הפיגועים והשכול רק חישלו וחיזקו אותנו יותר, להמשיך ולהתיישב על האדמה, לא לוותר, בכל מחיר.. אך הגיע היום הנורא מכל, שבו החליט הקב"ה שעלינו להתפנות מבתינו, ללא כל סיבה ממשית הנראית לעין.. היינו אנשים מיחדים, ועדיין אנו, אך הקריעה שקרעו בנו גרמה להרבה שברים, לא רק בינינו המפונים.. אלא גם בתוך החברה המסועפת שלנו, שמימלא הייתה מסועפת ומפולגת, ולעיתים לא מבינה.. אני מסתכלת על מצבנו היום עוד לא בנינו את בתי הקבע, חלקנו לא מצאו עבודה, אוכלים את הפיצויים ... גרים בקופסת קרטון -"קראווילה". עכשיו חורף... הגשם טהברד מכים על הגגות והחלונות.. מאיימים ברעש מפחיד... נדמה שהתקרה מטה ליפול... זה לא המקום שחלמנו שאליו נגיע, כשהקמנו את בתינו בשנת 79'.. אני מאמינה שאף אחד לא חלם שזה יקרה.. אבל אני אופטימית.. מאחלת שהקב"ה יראה לנו רק טוב בהמשך הדרך, בבנייה וצמיחה מחודשת אכי"ר.

 

[בטר אנד דיפרנט]

בוקר טוב לך ... אשאל ברשותך...

האם עולה וצצה השאלה `היכן טעינו` ? אתם אנשים נפלאים, ללא ספק , באתי משם ... אם זו שאלה קשה או מכאיבה , אינך צריכה להשיביני דבר , כי אתך הסליחה ...

 

[ezra1973]

תקשורת...

שמעתי על כל כך הרבה מקרים של משפחות שהתפרקו בעקבות הפינוי. מבחינתי, זה הפשע הגדול ביותר שגרמו אותם אלה שהחליטו על הפינוי.

 

[בורבה]

זה לא קל ...

וכמו שכתבת שהקב"ה יראה לכם את הטוב בהמשך הדרך ומשוכנע אני שהוא יראה

 

[מקסימית2]

../images/Emo201.gif

עצוב לקרוא. אנו ראינו מרחוק את כל ההתנתקות דרך הטלויזיה וערוצי התקשורת אך לא ממש היינו שם כמוכם. אתם סבלתם ומתברר שעד היום סובלים, הרחוקים יותר והתקשורת כבר מזמן עברו לחדשות העדכניות יותר. עצוב לדעת שטרם הסתגלתם לשינויים. מאחלת לך המון המון כוחות ותפילות לבורא עולם.

 

[שרון בת 19]

קשה מאוד לחשוב שאחים שלנו

הרחוקים מאיתנו סובלים.. נכון זה היה מלפני 3 שנים כול אחד מאיתנו היה איתכם כשהיתם בתוך זה אבל לצערנו כל אחד ממשיך לחיות את חיו כרגיל.. ואתם שם עדין כואבים ומיתמודדים עם העובדה של הפינוי קשה לכם נכון אבל תמשיכו להיות חזקים ולחיות באמונה כי באמת כל מה שהשם עושה הכל לטוב גם כשאנחנו לא רואים את זה...

 

[נעה שחר]

כ"כ כואב לקרוא... ../images/Emo24.gif

לא נראה לי שיש מילים שיוכלו לנחמך.. אבל כל הכבוד על האופטמיות..

 

[שבלולית U4]

כמה כואב ../images/Emo201.gif

מצרפת קישור לאתר שבניתי (ולא סיימתי...) לפני כמה שנים לזכרו של אח של חברה טובה שלי הרב יצחק עראמה הי"ד שנרצח בצומת כיסופים בגוש קטיף. הוא היה הרב של נצר חזני. אני זוכרת את הכאב העצום של המשפחה לעזוב את הבית עם כל הזכרונות. את חדר הלימוד שלו, את החיים שבנו ביחד. נו... ומה יש שם עכשיו? מישובים מטופחים וחקלאות משגשגת - הכל הפך לחורבות! יש ה' בשמים. והוא יריב את ריבנו

 

[odery]

גמאני חיבוק

הפרוק משפחות הזה נכנס לסטטיסטיקות אבל כל משפחה שנחרבת,יחד עם הבית,הקהילה ומקור הפרנסה זה עולם כ``כ גדול וכואב...אחי צילם את השבועות האחרונים בבית של אחותי וערך מזה סרט,``אחרי מנחה עולים לאוטובוס`` מי שרוצה אפשר לכתוב בגוגל ומגיעים לזה.

 

[המאושרת1]

../images/Emo24.gifאני מסתכלת על מצבנו היום

עוד לא בנינו את בתי הקבע... נעים בין מכשול אחד למשנהו. עוד לא בנינו את האהבה ויש ימים שהשמים כמעט ונופלים על ראשינו. זה לא המקום שאף אחד רצה להגיע ועכשיו,אנחנו כאן...מפונים... מנקים לאט וביסודיות פצע פצע בדמעות מחטאים ושוטפים. ולמרות ואולי בגלל אנחנו היום חזקים יותר אמיצים יותר... וכן, גם אני אופטימית ומצטרפת לברכה. מאחלת שהקב"ה יראה לנו רק טוב בהמשך הדרך, בבנייה וצמיחה חדשה. "התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך התעוררי התעוררי כי בא אורך..."

 

[אחד ומיוחד מהבית]

המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים...

כי אני חושב שהטראומה הזו בדיוק כמו איבוד של קרוב משפחה ! וחלק מהסימפטומים אחרי -זהים. יהי רצון ש"יהא הבית האחרון גדול מהראשון"

 

[תקשורת נכונה]

תודה רבה לכם.. על כל התמיכה...

אתם פשוט מקסימים. תמשיכו לתת כח אחד לשנייה, כל אחד צריך כתף תומכת בשעת משבר. ואתם בהחלט המקום הנכון לכך...

 

[סיגליות10]

כל אחד מפתח קשר מיוחד עם המקום בו הוא נולד

ואוהב להתרפק ומידי פעם להגיע למקום ילדותו. אבל קשה לדעת שמקום זה נהרס ואיננו... הכאב קשה מנשא היי חזקה חמודה

 

[ליגה76]

../images/Emo201.gif

היינו איתכם בזמן ההתנתקות היה כ"כ קשה וקורע לב ואנחנו לא גדלנו שם ולא בנינו שם את ביתנו. המשכנו לחיות. בהתחלה עזרנו אבל זה גם עבר ואתם חיים את השבר מדי יום ביומו. שנתיים וחצי עברו ואתם חיים בתוך הקושי והשבר. תהיי חזקה, ואם את צריכה משהו תגידי. האור בסופו של דבר יגיע. מתפללת בשבילך שהוא יגיע מהר. שולחת לך חיבוק ענק