הזכרת לי את הסיפור על המלך מנשה
רב אשי אוקי אשלשה מלכים אמר למחר נפתח בחברין אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן מהיכא בעית למישרא המוציא אמר ליה לא ידענא א"ל מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת וחברך קרית לן א"ל אגמריה לי ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא א"ל מהיכא דקרים בישולא א"ל מאחר דחכימתו כולי האי מאי טעמא קא פלחיתו <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} א"ל אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי למחר אמר להו לרבנן נפתח ברבוותא ובתרגום חופשי מאוד: רב אשי סיים את הדרשה בקטע על שלושה מלכים (ירבעם אחאב ומנשה) ואמר שמחר ימשיך ב"חברינו" (לשון זלזול) בלילה, בחלום, הגיע אליו המלך מנשה ואמר לו: מי חבר שלך?! הרי אתה בכלל יודע מאיזה צד בוצעים את הלחם להמוציא. אמר רב אשי: אכן, אני לא יודע. אמר לו מנשה: אתה לא יודע, ועוד קורא לי חבר שלך?! אמר רב אשי: אמור לי ואדרוש זאת מחר בשמך אמר מנשה: את הלחם בוצעים מהצד שיש בו קרום קשה (ז"א מלמעלה ומהקצה) שאל אותו רב אשי: אם אתה כ"כ חכם, איך נתפסת לעבודת אלילים? אמר לו מנשה: אם היית בזמני היית מרים שולי שמלתך ורץ לעסוק בעבודת אלילים מכיון שהתאוה לכך שלטה בזמני. למחרת הלך רב אשי לישיבה, ואמר היום נדרוש ברבותינו.