3 שאלות

[דובושכ]

3 שאלות

שבת שלום. סולר כדלק מה המקור? כלום= כ-לום, מהו לום? לשיקה= הקצה (הקרום )של הלחם, מה המקור? וסליחה אם כבר נדון כאן בעבר. אם כן, רק מראה מקום בבקשה.

 

[hillelg]

שבוע טוב

1. אם השאלה היא מניין המילה 'דלק' - עד כמה שידוע לי, זה היה קודם השם של החברה (כמובן מהפועל דל"ק), ולאחר מכן הורחב לנוזל הדליק. 2. כ-לום - אגדה אורבנית (שמעתי כמה שטענו ש'לום' פירושו זית, או משהו. להד"ם). 'כלום', על פי כמה בלשנים (קוסובסקי, אב"ש) הוא קיצור של 'כל מאום' (כל שהוא; משהו). 3. אנחנו תמיד קראנו לזה 'נשיקה'. לא יודע למה.

 

[ספלינטור]

זה למה

כי הקצה של הלחם נושק ללחם שלידו, או לתבנית. לשיקה, עד כמה שאני יודע, היא אגדה אורבנית, שנוצרה כי אנשים לא הבינו מה עניין נשיקה לכאן. ואם אני לא טועה, הוא שאל על מקור המילה סולר.

 

[or99]

מה אגדה אורבנית??? !!!

ככה קראו לזה גם אצלנו. (למרות שכבר בילדותי המילה הזו נשמעה לי מוזרה ומכוערת, ולכן לא השתמשתי בה מעולם). ויש כאלה שאומרים שככה קראו לזה בחיפה.

 

[ספלינטור]

זאת אומרת

שהאגדה האורבנית שכך קוראים לנשיקה של הלחם הגיעה גם אליכם..

 

[טללי בוקר]

בשעתו שמעתי

שהמונח "נשיקה" הגיע בתרגום ישיר משפה מזרח אירופאית כלשהי, והמילה "לשיקה" היא נסיון להימנע מהמילה המקורית שהיא כנראה גופנית, אינטימית וכו' יתר על המידה בעיני מי שהמציא את זה.

 

[עפרה מהודר]

דלק זה לא רק "דלק"

דלק זה כל חומר שהבערתו (הדלקתו) גורמת לשחרור של אנרגיה. לטילים, למשל, יש דלק מוצק.

 

[lexigali]

זה ודאי לא יעזור, אבל גם אני

מתעניינת במקור של סולר (ומה הוא עוד לא כ-diesel, דובושכ?).

 

[אלי ו.]

פתחתי את אבן שושן והופתעתי

המילון שלי (קצת מיושן) מכיר רק את סולָר ההגדרה מדברת על דלק למנועי דיזל, והמקור אליבא דאבן שושן הוא המילה Solaris - של השמש. מצד שני, על אנרגיה סולארית המילון שלי לא ממש שמע.

 

[lexigali]

בושה ונכלמת אני מודה שלא עלה על

דעתי לפתוח את הלקסיקון הלועזי-עברי שלי. ובכן: "סולר [(לטינית: של השמש); אנגלית diesel fuel] שם מיסחרי לדלק נוזלי סמיך, משמש חומר דלק למנועי דיזל, למבערים של הסקה מרכזית ועוד." השגות והסתייגויות: 1. גם תחת "סולרי" מופיעים אותם סוגריים ("לטינית: של השמש"). 2. איך בהגדרה של "סולר" כתוב מיסחרי? מה זה היוד הזאת? אני מסיקה מכך ש"סולר" זה שיבוש של solar. או משהו כזה. מדובר בלקסיקון לועזי-עברי של הוצאת פרולוג, בעריכת פרופ' פאול וקסלר, מרים שלזינגר

, לאה טלניר, ורות אלמגור רמוןץ

 

[אטיוד5]

לום ...

הוא מוט מתכת. ואין לו ולא כלום עם כלום. לשיקה? לא שמעתי. אצלנו קוראים לו 'הקשה-של-הלחם'. סולר כבר ענו לך. מה לשמש ולדלק מסוג ספציפי מאוד לא ברור לי. ששניהם מקור לאנרגיה? שוואך.

 

[דובושכ]

תודה לכל המשיבים

עדיין נראה לי שיש עוד מה לחפש ב- סולר, כלום ול(נ)שיקה כך שאשמח למידע נוסף.

 

[lexigali]

אז איך אתם קוראים לקשה של הלחם

שהוא *לא* הלשיקה? (כי יש הרבה כזה!)

 

[אטיוד5]

אה, די פשוט

פנים הפרוסה נקרא הרך-של-הלחם והחלק הלא אכיל (הילדים מסרבים בתוקף) נקרא הקשה-של-הלחם.

 

[lexigali]

יפה, אז שוב אשאל:

אז איך אתם קוראים ל"לשיקה"? (!) שאני אבין, אין לכם הפרדה בין השניים?

 

[orlyt]

נראה לי שלא הבהירו מהו החלק הזה..

הכוונה לצ'ופצ'יק של החלה.. הלא כך? זו ה"נשיקה".. אין את זה ב"סתם" לחם שחור..

 

[lexigali]

*בעיקר* בלחם שחור/לבן רגיל יש!

ולא, זה לא הצ'ופצ'יק של החלה. אלה שני הקצוות של הכיכר.

 

[orlyt]

../images/Emo12.gif אצלנו זה היה אחרת..

רק הצ'ופצ'יק של החלה היה נשיקה.. ובעניין זה היה דיון ארוך, כשהייתי בבית הספר, מאיזה צד יש לאכול את הסנדוויץ' - הצד השטוח התחתון או הצד העליון ה"גלי" של החלה...

 

[lexigali]

ברור שמהצד הגלי!

ובאמת, לצ'ופצ'יק מעולם לא היה אצלנו שם. גם לא לזה של הלחמניה. חמוד מאד.

 

[lexigali]

חמור, כמובן.