28/01/02 מתקרב

28/01/02 מתקרב

שלום לכולם, ה- 28/1/02 מתקרב יום הדיון השני שלנו ברבנות ואני לא עושה כלום, נתתם לי עצות יפות וחכמות אך ליישמם מאוד קשה. לא נראה לי שאני יעשה צעד קדימה לא נראה לי שאני יצליח ואני גם לא יודעת אחרי כמעט 4 חודשים של לא ביחד והוא לא מצייץ מילה על לחזור כנראה שזה באמת לא מזיז לו כמו שלי וכנראה שזה באמת צריך להיגמר אבל הלב כואב תודה בכל אופן המנתח - צר לי לאכזב אותך באופן אישי
 
את חייבת לעשות משהו !!! ואני אגיד

לך למה - לא בשבילו, כי אם רק בשביל עצמך. את לא תוכלי לסלוח לעצמך אם תדעי שהתקבלה החלטה - ואת לא עשית שום דבר !!! אני מבינה את החשש שלך, אבל - אל תוותרי לעצמך !!! קחי את כל האומץ שרק תוכלי לאזור, ואת כל כוחות הנפש שלך, ולכי לדבר איתו !!! - לפחות תרגישי ותדעי ש: את, מבחינתך, עשית ה כ ל כדי שיהיה אחרת !!! את מוכרחה לנסות !!! אל תיכנעי ככה סתם מראש, לאיזה יצר פחדנות עלוב, או לאיזה חשש מאובדן כבודך.... אם זה חשוב לך - לכי ועשי משהו !!! אל תשבי בחיבוק ידיים, ואל תקבלי זאת כגורל הניכפה עלייך. כי זה לא כך !!! קחי יוזמה, ועזבי אותך ממה שהוא חושב או רוצה...עשי מה שאת רוצה וחושבת שנכון לעשות !!! - וזה יהיה הדבר הכי נכון לעשות. מה שמונע ממך כעת לזוז ולפעול - הוא חשש מדחייה, ומתגובתו של בעלך. וזה נורא מובן, אבל כל-כך שגוי !!! - תדעי לך שאין דבר גרוע מפסיביות !! - זה בערך כמו להיות מובלת כצאן לטבח. אל תהיי מובלת כצאן לטבח - קומי, קחי יוזמה, קחי אחריות לחייך, ונסי לנתב אותם בהתאם לרצונך - אם תצליחי בכך - לא יהיה גבול לאושרך, וגם להערכתך העצמית, ואם לא - לפחות תדעי שלא הובלת כ"צאן לטבח", אלא נקטת יוזמה, ואחריות, ועשית כל שביכולתך - ואלו כבר דברים שייזקפו לזכותך. לא קל, אבל - אל תמעיטי בערך עצמך. את מסוגלת לכך !! אני בטוחה. קומי ועשי משהו !!!!! אני איתך. זיו
 
זיו היקרה

ממש רציתי שאת תגיבי ותחזקי. אני עוקבת אחרי התגובות שלך לכולם ואני פשוט המומה מכמה אכפתיות ורגש יש בך, ואיך את יכולה לראות את התמונה בשלמותה ועוד רק שמעת צד אחד. מעניין אותי במה את עוסקת בחיי היום יום, האם זה קשור לתחום הרוח. אם לא, אז דעי זה התחום שלך בטוח. בקשר אלי, אני ויתרתי. אני לא מסוגלת אם אני פונה אליו כי אני רוצה לחזור זה אומר שאני צריכה להצדיק אותו בדברים מסויימים ואני לא מצדיקה, אני יודעת שחיינו לא נכון, אז לבוא ולומר לו אני יחזור ואתה תשתנה או יש לי יותר סבלנות לשנות אותך, אני יודעת שהוא לא יקבל את זה הוא יגיד, את עזבת אותי, אני לא מודה בטעויות שלי ושום דבר לא השתנה. ואם תגובה כזו אני יודעת שאני אהיה מאוכזבת מעצמי וזה יהיה נורא. אני צריכה כנראה לבנות חיים אחרים ולדעת שכאן אין יותר עתיד
 

סולו

New member
חזקי ואמצי

הילהברבור יקרה קודם כל - חזקי ואמצי - ברגעים הקשים הללו. יש לי שתי שאלות קטנות אך משמעותיות: האם את באמת רוצה לנסות לחזור אליו, או שעמוק עמוק בלבך פנימה אינך רוצה, אך מרגישה אשמה בכך ומעדיפה להשליך זאת על בעלך. אם כך - אין לך מה להרגיש אשמה - את רוצה לבחור באופציה שתהיה טובה עבורך. זה מה שטוב לך, וזה באמת בסדר (גם אם כל העולם חושב אחרת)!! אבל אם את באמת רוצה לתת ליחסים בינכם צ´אנס נוסף, כי אז, כפי שכתבה זיו, עלייך לפנות אליו מייד ולדבר עמו. למענך בלבד. אחרת לעולם תתחרטי על כך. ואם, כמו שאת "מנבאת" בעלך אינו מתחרט על דבר, ואינו מוכן לשנות, אז תדעי לבטח שעלייך למצוא שביל חדש לחייך. למה את טוענת שעלייך לשאת את "אשמתו"? אם הוא אינו מתחרט, אם הוא אינו רוצה לשנות, אם הוא לא ירצה לנסות - וזה לגיטימי מצדו להרגיש כך - את תדעי שזה הוא. זו לא את, ואסור לך להתאכזב מעצמך בגלל איך שהוא מרגיש, חושב או פועל. עשי מה שנכון עבורך. חיי את חייך!!!
 
תודה

אני מבולבלת, יש לי שבת לחשוב על הכל אני מקווה שאני יעשה את הנכון. לשאלתך אני מאוד רוצה לחזור אליו כפי שאמרתי מההתחלה, אבל אני גם מאוד רוצה שינוי בסדר העדיפויות שלו, מאוד רוצה שיבין שצריך לבנות אחרת את הנישואים איתי
 

dor50

New member
להילה....

מהשתלשלות ההודעות כאן נראה לי שסגרת עצמך מאחורי חומות לכן הוסיף כאן ציטוט מתוך ספר יפה הנקרא "לחיות ולאהוב". "אני רוצה שתדעו עד כמה אתם חשובים לי, עד כמה אתם יכולים להיות בוראו של אותו אדם שהוא אני עצמי, אם תרצו. רק אתם יכולים להרוס את הכותל שאני עומד מאחוריו ורועד. רק אתם יכולים לראות את הנעשה מאחורי המסכה שלי, רק אתם יכולים לשחרר אותי מעולם הצללים שלי, המלא בלהות, אי בטחון ובדידות. לכן אנא, אל תעבו על פני. אני יודע שזה לא קל לכם. אמונה בחוסר-ערך-עצמי מקימה חומות איתנות, אני מוכן להילחם נגד אותו הדבר הדרוש לי מכל". "בכל זאת אומרים לי שאהבה חזקה יותר מחומות, וזאת תקוותי היחידה. לכן הפילו את החומות האלה בידיכם, ידיים תקיפות אך עדינות, שכן הילד שבתוכי רגיש מאוד ולא יוכל לצמוח מאחורי הכתלים; אל תוותרו. אני זקוק לכם". והוסיף עוד כמה מילים: מי שצוחק מסתכן. הוא עלול להראות טיפש מי שבוכה מסתכן. הוא עלול להראות כרגשן. מי שחושף את רגשותיו מסתכן בגילוי עצמו כפי שהוא. מי שמקווה מסתכן ביאוש. מי שמנסה מסתכן בכישלון. החליטי בעצמך האם את מוכנה להסתכן. והשאיר לך לתת את הפרוש לציטוט למלעלה כיוון שכל אחד יתן פרוש שונה, וכך זה צריך להיות. הערה נוספת: ברבנות נותנים 3 חודשים לנסיון להשכין שלום בית כך שלא להבהל מהתאריך המתקרב, זה לא סוף העולם. בהצלחה הרבה אור ואהבה צביקה
 
צביקה זיו וכל החברה המקסימים

לפני כשבועיים הוא התקשר אלי לשאול מה נשמע ותוך כדי שיחה בדרך אגב כזה, שאלתי אותו אם בא לו לצאת סתם כך לפאב שאנו מאוד אוהבים, הוא אמר נראה אולי אני עובד שישי שבת, (ולא חשבתי לדבר איתו על הנושא) השבוע ביום שישי אחרי הפיגוע שהיה בנוה שאנן הוא התקשר אלי שוב לשאול אם אני בסדר (אין לי מושג למה, אין לי שום קשר לרחוב) בכל אופן תוך כדי שיחה אמרתי לו שזה מאוד נחמד מצידו לדאוג לי ושאם בא לו אז ההזמנה משבוע שעבר בתוקף וכאן באמת התכוונתי לדבר איתו, ושוב הוא אמר לי שאולי הוא עובד בשישי שבת ואם יהיו שינויים הוא יתקשר אלי, הוא לא התקשר ואני החלטתי שכנראה שזה לא צריך להיעשות כנראה שזה נגמר ושחבל לי באמת להשפיל עצמי, כי כמו שאני מכירה אותו הוא כנראה מבין שיש דברים בגו וכנראה שהוא מתחמק. בכל אופן אני מוותרת, צר לי לאכזב אותם אבל נראה לי שעכשיו אני צריכה לפנות לפורום גרושים גרושות ולחפש את עצמי שם (סתם הומור) צביקה היקר אנו בדיון שני ברבנות וכבר אחרי שלושה חודשי המתנה.
 
יקירתי,

בכל אשר תלכי, ובכל דרך שתיבחרי - שיהיה לך בה רק טוב !!! - היי שלמה עם בחירתך, באשר היא. מחזקת את ידייך עם כל החלטה שתקבלי. וכמובן, נשמח אם תמשיכי לתרום לנו כאן, כפי שתרמת עד עתה... יום נפלא לך. זיו.
 
זיו, סולו ושאר החברים הנחמדים

אז ככה, היום הייתי ברבנות, הם הקשו עלינו מאוד שוב, החוזה לא בסדר וכו´ אבל בסוף הסתדרנו. אבל מה שהפתיע אותי זה שהם קבעו לי תאריך לגט 6/3/02 בדיוק בתאריך הזה לפני 4 שנים הכרתי את בעלי.אז ממש סגרנו מעגל. האוירה היתה נחמדה והאומץ לא בא, ואני חושבת שטוב שכך, ניסיתי לפתח שיחה ראיתי שזה לא יוביל לכלום אז ויתרתי על כל מיני סצנות חרטה מה גם שעד שהבן אדם לא ידע לשים אצבע מאשימה על עצמו ולזהות את הטעויות שלו, אין על מה לדבר. הוא יודע והבין שאם ירצה ורק ירצה להסתכל על עצמו במראה הוא יראה טוב טוב מה לא בסדר אצלו ואולי אז הוא יוכל לפנות אלי. אבל האמת זה כבר מת וחבל לטחון את הנושא. חברה... אני ממשיכה הלאה תודה על החיזוקים
 
ברבורה יקרה !!

שמחה לשמוע אותך מחוזקת ואופטימית ! תמשיכי לעדכן ולתרום כאן לפורום, גם אם אצלך הכל יסתדר (ומקווה, כמובן, שעל הצד הטוב ביותר - עבור שניכם !) רק טוב !!! זיו
 

dor50

New member
הילה שלום

לא הייתי כאן מספר ימים אז אני מגיב קצת באיחור. ראשית מזל טוב לסיום.... והתאריך שנקבע.... תשאלי את עצמך מה המסרשיש בכך? דבר נוסף שאני יכול להציע לגבי העתיד: לפני שאנחנו מבקרים את האחר עלינו לראות ממה אנחנו לא מרוצים בנו (בעצמנו)... כי השני/ה הוא בעצם המראה שלנו ואם אנחנו כועסים עליו, לא מקבלים אותו כפי שהוא, לא מוכנים להשלים עם התנהגות כזו או אחרת שלו, - כל זה כיוון שלנו יש בעיה כלשהיא (שכנראה איננו מודעים לה)ואנחנו משליכים אותה על זולתנו. לכן קודם כל עלינו לבחון את עצמנו, להכיר את עצמנו לעומק (ללא פחד מה נמצא שם), להכיר את בעיותנו הפנימיות שלנו, ועצם העלתן כלפי מעלה כבר פותרת אתן, ואז נוכל לחיות עם האחר/ת ללא מאבקי כוח. מקווה שהצלחת לרדת לסוף דעתי. המשיכי הלאה בגאון, על תעשי נסיון חזרה, כיון שזה פתרון זמני כל עוד הוא לא רוצה לשנות. שיהיה לך המון בהצלחה בחוץ יש רבים וטובים, אבל בתנאי שתלמדי את השעור שלך. הרבה אושר בעתיד הקרוב צביקה
 

סולו

New member
כל סוף הוא התחלה של משהו אחר../images/Emo141.gif

בהצלחה!!! כל מוות הוא לידה של משהו חדש, ושיהיו לך חיים חדשים נפלאים!
 

dor50

New member
להילה....../images/Emo24.gif

מצטער ניגמרו המילים.... כנראה שהמסר שלו היה: "אני לא זקוק לך וזקוק יותר לעבודתי, ואוהב אותה יותר" (מעדיף ללכת לעבודה במקום להיפגש איתך), או שמע יש מישהיא אחרת ברקע שאת לא יודעת עליה ולכן מתנהג כך.... אז השקת את המסקנה הנכונה, תשחררי ממנו (הזמן מרפא את הפצעים), ואני בטוח שתוכלי למצא טוב ממנו, אבל: תלמדי טוב את השעור על מנת לא לחזור על השגיאות, כי יש לנו בני האדם תכונה רעה, אנחנו חוזרים כל פעם על אותה שגיאה. שיהיה לך את כל ההצלחה שבעולם ושתוכלי להנות מפרק ב´ שיה יפה, מהנה ואוהב יותר. צביקה
 
תודה לצביקה

המשהיא אחרת שלקחה לי אותו - זו העבודה. אבל כמו שאמרת אני כבר בשלבי שיקום, ואני מקווה להתגבר על זה מהר 4 חודשים זה היה מספיק זמן בשביל לבכות ועכשיו כשהכל ברור לי אני מתחילה מחדש. ואתה יודע מה, אני גם מבינה לאט לאט שהבדידות היא שגרמה לי לרגשי החרטה ומזל באמת מזל שלא יצא מזה כלום
 
להילה ברבור - תודה על הפרגון !

ברבורה יקרה - תודה לך על הפרגון !!! חששתי תחילה שתגובתי תהיה אגרסיבית מדי לטעמך, ושמחתי לקבל את פרגונך, ולדעת שהבנת למה התכוונתי. קראתי את דבריך על קירבתו של "יום הדין", וחוסר האונים המשתמע בדבריך הנובע מחוסר המעש - פשוט זעק אליי. אם היית לידי - היית בטח שומעת את צעקתי: "קומי ועשי משהו !!!". ודבריי נכתבו בלהט אותה התחושה. ומתוך נסיון, אולי, למנוע ממך, לחיות אחר-כך, את חייך בתחושת פספוס וכשלון ו"חבל שלא עשיתי כלום אז..." - אני תמיד בעד לנסות. במקרה הכי גרוע - לא יילך עפ"י ציפיותנו ורצוננו, אז מה ?! - לפחות, ניסינו, ולא וויתרנו מההתחלה, רק מתוך תחושות פרימיטיביות של פחד, והתגוננות (ראי ההתכתבות עם ליידילי בנושא הזה...) בהתייחס לדברייך: אם את פונה אליו בבקשה לחזור - זה לא בהכרח אומר שאת מצדיקה אותו בדברים מסויימים. זה אומר שאת מוכנה לקבל אותו ולאהוב אותו גם בדברים שהוא אינו מסוגל או אינו רוצה להשתנות בהם. זה אומר שאת מסוגלת לקבל אותו כפי שהוא, בלי ביקורת אינסופית, וזה אומר שחשוב לך לומר לו את הרגשתך, ואת רצונך. אל תחזרי אליו, בשום פנים ואופן כשי לשנות אותו - זה שגוי, וזה מראש נדון לכשלון. וחבל. אני חושבת ששניכם טיפסתם על עץ גבוה מדי, ונכנסתם למבוך של ´משחקי כבוד´ מיותרים, בהם, אף אחד מכם לא מסוגל לעשות את הצעד הראשון והאמיץ, ולרדת מהעץ. למה לא תהיי את האמיצה ?! - רדי מהעץ. אם חשוב לך להיות איתו, ואם את מסוגלת לקבל אותו כפי שהוא, בלי לנסות לשנותו כל הזמן - אז דברי איתו. הסבירי לו כמה הקשר איתו חשוב לך, ומה את מוכנה לעשות למענו. נסי להקשיב לו, בלי ביקורת. ובקיצור - נסי ליצור מצב זה תקשורת פתוחה - נקיה מביקורת, מהאשמות, ומרצון לשנות....לא תוכלי לשנות אותו. תוכלי רק לשנות את גישתך ואת חשיבתך, ולהבין שכשאוהבים מישהו - לא מנסים לשנותו. מקבלים אותו כמו שהוא - על יתרונותיו ומגרעותיו, ומנסים רק ללמד אותו כמה הוא חשוב לנו, ויקר עבורנו, וכמה היינו רוצים לבלות איתו יותר....אבל - מכאן ואילך, זה ממש נתון להחלטתך. ולשיקולייך. ובכל אשר תלכי - תהיי שלמה עם בחירתך, ותדעי שאת, מבחינתך, עשית את המקסימום !!! שיהיה לך רק טוב. באמת !! זיו נ.ב. לשאלתך - אני לחלוטין לא מתחום הרוח. אבל - הרוח כנראה קיימת בכל אחד מאיתנו...
 
למעלה