האמנם?
ניקח עדשה אקוויוולנטית כמו למשל 16/1.4 של פוג׳י או אפילו 28/1.4 של ניקון.
חדות כבר בצמצם הכי פתוח.
שליש/רבע מחיר.
ואתה אפילו לא מכוון פוקוס ״לפי העין״ אלא יש מכשיר מדוייק שעושה את זה בשבילך...
תראה... בעבר, בעידן של לפני 10-20-30 שנה באמת היה פער גדול באיכות בין האופטיקה של לייקה (וגם המכניקה של לייקה) לבין האופטיקה ה״עממית״. בעיקר משום שאמצעי התיווך בין האובייקט לתמונה כללו תהליך כימי מסובך עם סרטי צילום, חומרים, חשיפה מחודשת במעבדה ותהליך כימי נוסף. מי שלא הלך למעבדה מקצועית ממילא היה מקבל תוצאות זיפת בגודל של גלויית דואר,אז לא היה צורך של ממש להשקיע באופטיקה משובחת.
היום, כאשר כל התהליך המיושן הזה יצא מהתמונה (תרתי משמע) ואמצעי הצפיה הפכו להיות מסכי רטינה עתירי רזולוציה -אתה רואה כל ״פיפס״ ואי אפשר יותר ״לחפף״ באופטיקה בינונית. לכן היום האופטיקה של כולם עלתה מדרגה. גם של היצרנים העממיים. אפילו קנון שהמשיכה למכור את דגמי הכניסה עם עדשות חדות כמו סכין בחדר אוכל צה׳לי, כבר מייצרת עדשות ״קיט״ באיכות לא רעה.
ומכאן שהיום לא צריך אופטיקה פלצנית כדי לקבל חדות שפעם היתה קיימת רק בלייקה או צייס. הפשרה שאתה עושה כאשר אתה קונה עדשה בשליש או רבע מחיר אינה גדולה, וההבדלים אינם משמעותיים.
הערת שוליים: לכל היצרנים הגדולים יש וגם היו מערכות מקצועיות בעלות אופטיקה משובחת שנועדו לצלמים מקצועיים. המחירים היו בהתאם. הטכנולוגיה והאיכות חילחלו כלפי מטה למערכות העממיות למצב בו היום לא צריך לרכוש מערכת מקצועית כדי ליהנות מאיכויות מקצועיות. האיכות היום פחות תלויה בציוד (אופטיקה) ויותר בתפעול ובטביעת העין של הצלם.
הערת שוליים שניה: מי שמחפש יכול למצוא, די בקלות, אופטיקה מחורבנת גם היום.