אני מגיבה אלייך דווקא בגלל מה שכתבת על השפעה
מאוחרת.
כי קבלתי דוגמא מפתיעה לזה בעצמי.
אבא שלי התקשר אלי יומיים אחרי המיצג להתלונן בפני על ה"טבעונים המגעילים האלה שעושים מעשים קיצוניים"
(הפכתי להיות אצלו הכתובת לתלונות על כל הטבעונים... "נציב קבילות נפגעי הטבעונים" ממש....)
ניסיתי להסביר לו את מטרת המיצג, למה הוא לגיטימי לחלוטין, למה לא היתה בו אלימות כלל והאלימות בכלל באה ממקום אחר- המתנגדים למיצג.
ניסיתי לדון איתו למה לדעתו זה גרם לאנשים להיות כל כך אלימים?
הוא בעיקר התעסק בזה ש- זה האוכל של אנשים, מה שהם רגילים לו כבר אלפי שנים,
והוא מבין שאנחנו רוצים לשנות תפיסות והרגלים, אבל סתם ללכת להגעיל ולזעזע זה לא שיטה, זה רע, נוראי, זוועתי, קיצוני, נמוך ולו זה גורם להיגעל מכל הטבעונים הרועשים האלה
והשיחה הגיעה למבוי סתום....
אתמול שוב דברנו על זה, עברו כמה ימים, נכתבו כמה מילים על המיצג מכל הכיוונים, הוא קרא,
פתאום היה הרבה יותר קל לדון איתו, הוא היה הרבה יותר קשוב, והראה נכונות להבין- גם אם בליווי קושי, את החשיבות של פעולות אקטיביות ופרובוקטיביות (בשיחה הזו הוא כבר כן הסכים להקשיב לכל מה שהיה לי להגיד לו על דוגמאות של פעילים בכל מיני נושאים חשובים שנקטו פעולות פרובוקטיביות, אקטיביות ואף לא חוקיות ושפעילותם סייעה מאד להזיז את גלגלי החוק האיטי).
עבר זמן מה והמסר התעכל, הגועל עבר קצת וההסברה שפורסמה בכל מיני מקומות על בסיס המיצג גרמה לו לחשוב יותר ולשמוע יותר.
אם ניקח את אבא שלי כדוגמא לקרניסט מצוי בעל מידה של רגישות ואמביולנטיות....
אז כן, המיצג השיג מטרה חשובה שהיא העלאת הנושא שוב לסדר הציבורי, ויצר איזשהו קשב מצד אנשים כמו אבא שלי, ועוד קרקע לנו כטבעונים מסבירנים- להשתמש בה להסברה.