2 שאלות

2 שאלות

שלום לחברי הפורום,
שמעתי פעם משפט שאומר:
"אין אדם שלא חווה טראומה כלשהי בחייו, או שאין לו קשיים נפשיים".
בהקשר לכך יש לי שתי שאלות
ראשית, האם זו קביעה נכונה ?
והדבר השני,
מה גורם לאדם אחד לפתח פוסט טראומה כתוצאה מסיטואציה מסוימת,
בעוד שאדם אחר, באותה סיטואציה, עובר אותה בשלום?
 

מירב189

New member
ילדות והשלכותיהן של קשיים נפשיים ו/או טראומה


אכן כל אדם חווה טראומה או קשיים נפשיים כגון: תאונות, מחלות סיכון, נכות פתאומית או מילדות, פיטורין מכל סיבה שהיא, אונס נפשי או פיזית, חרדות, פרידות, אובדן וכו'.
להערכתי יש קשר ישיר בין עיצוב או גיבוש האישיות של הילד על ידי הוריו בהתמודדותיו עם קשיים נפשיים או טראומה.
אם ילד חווה ילדות קשה על ידי הורה שמכה אותו, משפיל אותו, יורד על אופיו ועל אישיותו, לא מטפח הצלחה אלא מדגיש את כשלונותיו, אומר אמרות חודרניות במוחו שהוא אף פעם לא יצליח ותמיד הוא ייפול ויקרה לו משהו או משהו בסגנון זה, אזי אותו ילד שיהפוך לבוגר ירכש לעצמו את אותן הרגלי חשיבה והתנהגותיים שהוריו גיבשו את אישיותו על ידי אימרותיהם, עונשים, פחדים שהפחידו אותו וכו'.
בנוסף אם הילד חווה הורה דכאוני, חרדתי, אזי בנוסף לכל הנ"ל, יש לו השפעה לסביבה שבה הוא גדל.
יש מצבים שהורים דכאוניים או חרדתיים דווקא מטפחים את הילד לעצמאות, להענקת ביטחון, להצלחה, להדגשה שאם קרה לו משהו זה לא נורא הוא יצליח להתמודד ונותנים לו הרגשה שהם מאמינים בו וביכולות הגבוהות שלו, אזי אותו ילד למרות נסיבות החיים, ירכש את אותן הרגלי החשיבה וההתנהגויות שלמד מהסביבה שגידלה אותו.
לפעמים ניתן לראות פערים בין ילד לילד, איך הורה מדגיש את הצלחתו של הילד אחד ותוך טיפוח האני העצמי ואילו את האחר בדיוק ההיפך ובכך יש השפעה על התמודדויותיו בקשיים נפשיים או טראומות.
כמו-כן, אם בנוסף לכל ילדות הקשה שגדל הילד הוא חווה משברים או קשרים חברתיים קשים בעקבות נסיבות הגדילה שלו, אזי זה מוסיף נדבך לא קטן לקשיים ולטראומות שהוא חווה בילדותו.
גם אם ילד חווה ילדות קשה עם הוריו, אך היתה דמות סמכותית כלשהי שהעניקה לו כילים מחשבתיים והתנהגותיים לעצמאות, לצמיחה, להתמודדות עם קושי ולא להרתע מכך וכל דבר אחר, אזי אותו ילד, ירכש הבניית מציאות חדשה לכל מה שחווה עם הוריו ובכך יהיה שינוי בתודעתו והתנהגותו שתביא לחיזוק האני העצמי ויכולת להתמודד עם מצבים לא פשוטים ואפילו טראומטיים.
 
ובכל זאת

תודה על התשובה המושקעת.
מדבריך משתמע, אם הבנתי אותם נכון, שההורים (או המבוגרים המשמעותיים בחיי הילד),
הם שיקבעו את התייחסותו ותגובתו העתידית של הילד (האדם הבוגר) לטראומות ולנסיבות חיים לא פשוטים.
האם יכול להיות שההורים היו מושלמים (יש דבר כזה?) בהתייחסותם,
ובכל זאת ילדיהם יפתחו תגובה פוסט טראומתית ?
 

מירב189

New member
אני חושבת שזה תלוי מאוד בחינוך ההורים וכמה הם משקיעים לטיפוח

האני העצמי של הילד.
לעיתים הריון קשה של ילד או מחלה מסוכנת מקטנות, עלולה להביא לטראומה לילד וכשהתבגר הוא ישחזר את אותם הקודים המחשבתיים של אותה טראומה שהוא חווה באותה סיטואציה ויש כאילו העתקה לקוד ואז זה משחוזר כל פעם מחדש ולכן הוא עלול לפתח תגובה פוסט טראומתית, לעתים אם יש תמיכה אינטנסיבית בילד, זה יכול לסייע להעלמת הסימפטום של הטראומה..
לעיתים טיפול בטראומה הן בטיפול פסיכולוגי או דמיון מודרך, מדיטציה יכול להקל על הסיפטומים אבל לא להעלימה.
ילד שעבר הריון תקין, התפתחות תקינה, חווה חינוך טוב ועידוד לעצמאות וטיפוח האני העצמי וגם אם יש מקרה לא נעים, אין מצב שהוא יכול לפתח תגובה פוסט טראומתית.
למעשה אנו משחזרים ומעתיקים את הקודים המחשבתיים שחווינו בטראומה ואם אין עזרה ואם אין עידוד ואם אין סיוע, הטראומה תחזור שוב ושוב ואותו ילד יפתח תגובה פוסט טראומתית.
 
תיארת את ילדותי עם צפייה שתהיה בסדר והוא ישאר כמו שהוא.

כולל חוסר יחס, התעללות מינית מזרים, חוויה של מוות של אחותי לידי, ועוד ועוד, כולל הדבר הזה שמנסים ללמד אותך
שבמשפחות טובות זה לא קורה, אלה אצל העניים אצל המסכנים, זה שקר : אבי רצה כסף אז לא ריאתי אותו כל ילדותי
מילה טובה לא אמר לי, שלום לא אמר עד גיל מבוגר, סבי אותו דבר עם אבי כסף תאמינו שיש לו כמו גדול, הררי כסף.
האהבה שאני קיבלתי היא חומרית, לכן הגישה שזה קורה במשפחות עוני היא שקר, ושמעתי את זה הרבה, אני בא
משפחה שהיא לא עוני, שהיא מוכרת, עם שורשים מאוד עמוקים גם ביהדות וגם בחברה, אנשים שמבחוץ נראים טובים ובפנים
רקובים, רק כוח ומה שנראה כלפי חוץ חשוב להם, אבי כינה אותי המפגר בזמן שאני נחשב מחונן על, הוא לא מאמין לאבחנה.
הוא אומר המפגר ישאר מפגר לעד, מכות עם חגורה, כווית, קללות, איומים לזרוק אותי מהבית וזריקה, והפכו אותי לאיש
אלים מאוד מאוד,ומסכון ברמות על שמכירים אותי ברווחה יודעים מי זה נתנאל ומי זה הכבשה השחורה, וכף גם מכנים אותי
במשפחה העשב השוטה, הטראומה הראשונה שלי הייתה בגיל 5, שיר'קו עלי והורידו לי את המכנסים, כי רציתי סך הכל
לעזור לאיזה ילדה, שהכובע שלה נפל מחוץ לגן, זה הטראומה הראשונה ומאז אני אלים, טיפולים לקחו אותי אצל
הכי טובים, הביאו מטפלים מארצות הברית שיבנו את הראש הדפוק שלי, בסוף אמרו הוא פסיכופת, או שהוא אוטיסט
חסר אמפתיה וגם פסיכופת, זאת האבחנה, קיצור בכלל בכלל לא כיף. הבדל ביני לבין אחרים שאני לא האשמתי את הורי.
אני חייתי ככה, לא ידעתי שיש משהוא אחר, חשבתי שזה בסדר שכך מגיע לי ,את המחשבה הזאת לא עדיין אבדתי לגמרי
כי ילד מוכה תמיד אבל תמיד אוהב את הוריו, תמיד וצמא לאהבה ולעולם לא מקבל, לפחות במקרה שלי ואיך שאני מרגיש
הם טוענים אחרת.
 
תשובות

1. לא כל קושי נפשי הוא טראומה. כל אחד, לדעתי, חווה קשיים נפשיים, לא בהכרח עד קושי בתפקוד. כל אחד עבר טראומה? מה פתאום.
&nbsp
2. לא יודעת, כנראה מבנה האישיות שלו או הסביבה התומכת או הלא תומכת שבה הוא נמצא.
 
האם כל אדם חווה טראומה בחייו

לורדה ולכולם שלום,
השאלה הראשונה שלך מתייחסת לשני נושאים:
האם כל אדם חווה טראומה בחייו
האם לכל אדם יש קשיים נפשיים.
לגבי הנושא הראשון, האם כל אדם חווה טראומה בחייו
לדעתי כל אדם עבר טראומות כלשהן בחייו,
)כשההגדרה של טראומה היא של חשיפה של האדם למצב מסכן חיים לעצמו,
למישהו בסביבתו או למישהו קרוב ומשמעותי) .
בזמן מלחמת לבנון השניה כל צפון הארץ היתה תחת התקפות טילים (מצב מסכן חיים)
וב"צוק איתן" כל דרום הארץ היתה המצב דומה,
כך שזה מכסה כמעט את כל הארץ.
יש תיאורטיקנים שמדברים על "טראומת הלידה",
כאשר התינוק עובר ממצב של עובר, מוגן, ומקבל את כל צרכיו מהאם,
ובאופן פתאומי הוא צריך להתחיל לנשום בעצמו, לאכול ולעכל בעצמו.
וזה מצב מפחיד, שיש בו גם סיכונים,
אבל איש איננו זוכר מה עבר אז.
ויש מי שטוען שהברית שעוברים הזכרים היהודים,
בגיל 8 ימים, גם היא טראומה.
ויש הרבה מצבים נוספים, שיש בהם סיכון לחיים או לשלמות הגוף.
יש איזורים שבהם אנשים חשופים להרבה יותר טראומות מאיזורים אחרים,
ויש גם סוגים שונים של טראומות,
שבעקבות חלק מהם יש הרבה יותר פוסט טראומה מאשר אחרי אירועים אחרים.
הבשורה הטובה - שרוב האנשים לא מפתחים מצב פוסט טראומטי לאחר טראומה
(ועל כך בהתייחסות לשאלה השנייה)
*
לגבי השאלה האם לכל אדם יש קשיים נפשיים,
ניראה לי שכל אדם מתמודד עם מצבים לא קלים בחייו,
אבל אני מציע להשאיר את ההגדרה "קשיים נפשיים" למצבים שבהם
יש פגיעה בתפקוד ו/או מצוקה נפשית משמעותית,
וזה לא כל אחד חווה.
 
מעניין שבחרת להתייחס דווקא לישראל

האם ייתכן כי כל ההולנדים והשוויצרים חוו גם הם טראומות, ללא יוצא מן הכלל?
 
רק על עצמי לספר ידעתי...

לאלומה שלום,
אני ואתם מכירים את המצב בארץ,
ועליה אני יכול להתייחס.
ולכאורה המצב בהולנד ובשוייץ הרבה יותר רגוע,
אבל מצד שני - מי יודע...
זה הסטראוטיפ המוכר,
זו התמונה המצטיירת מרחוק.
זה גם מה שחושבים על ארצות הצפון כמו שבדיה ונורבגיה,
ולמרות זאת אחוז המתאבדים שם גבוה.
ומתפרסמים ספרי מתח שנכתבים בארצות האלה,
ועולה מהן תמונה של הרבה פשע, שנאה ואלימות.
אז מי יודע...
 
רק על עצמך לספר ידעת

ועל עוד כמה מיליונים שחיים במדינה, אבל מי סופר

&nbsp
נראה לי יומרני מאוד להגיד שכל אוכלוסיית העולם עברה טראומה בשלב כזה או אחר של החיים. מובן שזו דעה לגיטימית, וכבר שמעתי את התאוריה על הטראומה של המילה ("קיפודים" לדלית אורבך, ספר מהמם!) ועל טראומת הלידה, מי יודע, אולי זה נכון...
&nbsp
ומה דעתך על טראומה לאומית, כמו השואה, למשל? האין זה משהו שמחלחל בתודעה האנושית בכלל והיהודית בפרט ומלווה אותנו לאורך החיים?
 
אכן

זה יומרני להגיד שכל אוכלוסיית העולם עברה טראומה
(מעבר לטראומת הלידה)
ולא טוב להסתמך על סטראוטיפים ומידע חלקי.
עדיף לזהות מקומות או אוכלוסיות בסיכון
ומצבים שבעקבותיהם יש אחוז גבוה של התפתחות מצב פוסט טראומטי
 
מה גורם לאדם אחד לפתח פוסט טראומה ולשני לא

תודה על השאלה.

יש כמה גורמים שמשפיעים אם אדם יפתח מצב פוסט טראומטי לאחר טראומה.
ראשית חשוב להדגיש שרוב רובם של האנשים עוברים טראומות
ולא מפתחים פוסט טראומה.

אחד מהגורמים לכך שלא מתפתחת פוסט טראומה היא התכונות של האדם,
למשל גמישות.
בואי נחשוב על שני עצים שעומדים אחד ליד השני,
לכאורה דומים מאוד בגילם, בגודלם, בעובי הגזע שלהם וכו'.
אלא שאחד העצים הוא גמיש, והשני איננו גמיש.
אז מה קורה כשמגיעה רוח חזקה, או סופה?
העץ הגמיש נמתכופף קצת, וכאשר הרוח עוברת, הוא מתיישר בחזרה.
והעץ הלא גמיש - נשבר.

נושא נוסף שמשפיע -
האם האדם עבר טראומות קודמות.
יש שאלה אם טראומות קודמות מחזקות או מחלישות.
יש אמירה מקובלת ש"מה שלא הורג אותך - מחשל אותך".
האם יש לה על מה לסמוך?
בנושא של הטראומה - המחקר מראה שטראומות קודמות מחלישות.
וייתכן שאדם שעבר טראומות קודמות ללא שפיתח פוסט טראומה,
בטראומה הנוספת (שאליה הגיע עם פחות כוחות),
הוא כן יפתח פוסט טראומה.
אחד המשתנים שמנבאים התפתחות פוסט טראומה -
הוא קיומה של טראומה קודמת.

הנושא האחרון הוא סוג הטראומה.
יש טראומות שבעקבותיהן יש אחוז גבוה של התפתחות פוסט טראומה,
לעומת טראומות אחרות.
לא אכנס כאן למספרים ולאחוזים,
אבל המספרים קיימים במחקרים.
 
עוד...

תודה על התשובה
אהבתי את דימויי העצים.
בהקשר זה מה קובע אם "עץ" הוא גמיש והשני לא?
האם זו תכונה מולדת? נרכשת?
ישנו גם המושג "חוסן נפשי" - איזה ביטויים יש לו ?
 
למעלה