2 מחשבות בו זמנית

[lightflake]

לחשוב בו זמנית על קיום ואי-קיום

שמעתי כבר מישהו שדיבר על זה

 

[lightflake]

אליעד כהן

 

[adiabr1]

שמעתי על אליעד, אך הוא ואני כנראה לוקחים את הרעיון מרבי נחמן

מברסלב

 

[בן טל-שחר]

אה, במובן הזה אתה בהחלט יכול "לחשוב" שתי מחשבות בו-זמנית.

לחשוב/להאמין בשני דברים מנוגדים בעת ובעונה אחת.
זה אפילו יכול להיחוות כמשחרר, מזכך ונעים.
זה לא בדיוק לחשוב "על", זה קצת יותר דומה ללהיות מודע לשני דברים בתוכך בו-זמנית.
מצד שני, זה גם משחרר אותך משניהם - אתה כבר לא באמת מאמין לאף-אחת מהן יותר, למרות שאתה מודע לאמת היחסית והמוגבלת שהיא משקפת (כל אחת משתיהן).
בדרך כלל, כל הדברים האלה הופכים למעשיים רק בעקבות אימון מתאים, בין אם התרחש באקראי במרוצת החיים ובין אם התרחש במכוון.

 

[פרעה10]

מחשבות....

ההצעה שלי היא להיות בזה שער למחשבות ....אור ואהבה.....ההתעסקות עם המחשבות ....זו האשליה ...המחשבות ...תפקידן ..להצביע על מה שמודע להן ...אור ואהבה

 

[adiabr1]

מהיכן לדעתך מגיעות המחשבות?

 

[פרעה10]

אל תחפש ...

תהיה במה שער להן ....אור ואהבה

 

[adiabr1]

לא מבין את המשפט שברצונך להגיד, במילים פשוטות?

 

[פרעה10]

במילים פשוטות ...

המחשבות פשוט מופיעות ....תראה את זה כמו שזה ....ההתעסקות עם המחשבות ועם מה שהן מספרות לנו ....זו התעסקות שהשורה התחתונה הינה ......סבל....אור ואהבה

 

[Mist2]

4 התפקודים

התבוננות נכונה צריכה להתבסס על ידע נכון של עולמינו הפנימי.
ידע על תפקודינו, צורת הפעולה וחלוקה נכונה שלהם.
אם רכשנו ידע זה, נוכל להתבונן נכון בעצמינו, ולהבחין בארבע תפקודים שונים.
ללא אותו ידע, כאשר מנסה האדם להתבונן על עצמו, הוא מבלבל בין התפקודים, ובדרך כלל לא מזהה את כולם.
&nbsp
לדוגמא: כאשר אנו דנים על רעיונות, משווים ביניהם, חושבים, ממציאים הסברים דמיוניים, או מוצאים הסברים אמתיים – אלו הם פעולתו של התפקוד השכלי שלנו.
&nbsp
לעומתו, אהבה, יגון, שנאה, שמחה – הם הפעולות של התפקוד הרגשי שלנו.
&nbsp
עוד שני תפקודים הם: האינסטינקטיבי והתנועתי.
כל הפעולות הפנימיות של האורגניזם – עיכול, מזון, פעולת הלב, נשימה וכו'….
גם חמשת החושים: ראיה, שמיעה, הרחה, טעם וחוש המישוש, הם הפעולות של התפקוד האינסטינקטיבי שלנו.
האדם נולד לעולם זה עם תפקוד אינסטינקטיבי פעיל לגמרי, ואין כל צורך להתערב בפעולתו של תפקוד זה.
&nbsp
התפקוד התנועתי, פעיל בצורה מאוד חלקית בראשית דרכו.
ואנו צריכים ללמוד את רוב הפעולות שלו – איך ללכת, לכתוב, לרקוד, לנהוג…
&nbsp
כל 'אני' שנראה בהתבוננותינו יהיה קשור באחד התפקודים המוזכרים כאן.
כך בעזרת כלי זה של חלוקה וראיה של התפקודים שלנו, נוכל ללמוד בצורה טובה ונכונה על עולמינו הפנימי.
מהיכן נובעות התשוקות שלנו, איך אנו מגיבים על מה ולמה, ובמיוחד נלמד שאין לנו שליטה ב'אני'ים אלו, ושעולמינו הפנימי שרוי באי סדר מזעזע, ואין אף אחד שיעשה סדר! לאור עובדה זו, כל 'אני' הוא מלך לשניה, הכל תלוי בגירויים.
&nbsp
נגיד ומצאנו את הידע ואת השיטה, והתחלנו להתבונן בעצמינו.
אחד הדברים הראשונים שיצוץ הוא ההבחנה בכך, שאנו משתמשים כל הזמן במילה 'אני'.
"אני עושה, אני אומר, אני יושב, אני מרגיש, אני חושב….
זו האשליה הגדולה ביותר של האדם. אנו תמיד מתייחסים לעצמנו כ-'אני' וחושבים שתמיד מדובר באותו 'אני'.
לאמיתו של דבר אנו מפוצלים לאלפי 'אני'ים שונים, אותם 'אני'ים משתנים בכל כמה רגעים, רגע אחד כשאנו אומרים 'אני' חלק אחד שלנו מדבר, ורגע אחרי כן זה כבר חלק אחר!
האדם חושב שהוא אחד, הוא לא יודע שהוא מחולק לאלפי 'אני'ים שונים הקשורים לתפקודים שלו, ולו אין כל שליטה עליהם!

 

[דניאל גליקר]

מחקר בתחום

חקר המוח מראה חד-משמעית שאין למוח שלנו אפשרות לעסוק בו-זמנית ב-2 דברים.
אי אפשר גם לשמוע מוסיקה וגם לעשות משהו אחר, למשל.
אבל.
המהירות של המוח האנושי (שטוענים שהיא מהירה ממהירות האור) היא כזו, שנוצרת אשליה כאילו הדברים קורים בו-זמנית.
המוח רץ, במהירות עצומה בין המוסיקה לבין הדבר האחר, שלנו נדמה שהם קורים בו-זמנית.

 

[בן טל-שחר]

אפשר פשוט לנסות ולראות אם מצליחים.

אם מצליחים - אפשר.
אם לא מצליחים - יש מצב שעדיין לא יודעים בוודאות אם אפשר או לא.

 

[דניאל גליקר]

ממש לא

ומה אם קיימת האשלייה של לחשוב שתי מחשבות בו-זמנית?
כשלמעשה יש תחלופה מהירה מאוד בין מחשבה אחת לשנייה.
תחלופה שנותנת את הרושם שזה בו-זמנית.

כי מבחינת "מצליחים", זה קל מאוד.
חשוב משהו כשאתה רואה עץ.
האשלייה היא שאתה גם רואה (העין מעבירה את האובייקט דרך הרשתית, למוח האחורי ושם זה מפוענח כמחשבה) ובו-זמנית גם חושב - "כמה יפה העץ הזה".

 

[בן טל-שחר]

ודאי שאשליות קיימות למכביר.

 

[דניאל גליקר]

נכון

מאות בשנים חשבו שהשמש סובבת סביב כדור הארץ.
שתי מחשבות בו-זמנית, זו אחת האשליות, מיני רבות.

 

[בן טל-שחר]

בדיקה

נדמה לי שאתה חושב שאני חושב שאפשר לחשוב שתי מחשבות בו-זמנית.
האם אני צודק?

 

[דניאל גליקר]

כתבת

שאפשר לנסות ולראות אם זה מצליח.
לכן התגובות שהגבתי אחר כך.

 

[בן טל-שחר]

נכון.

הפניתי את השואל להתנסות בבדיקה מעשית.
לא הפניתי אותו בתגובה לשאלתו, לקישור לתשובה מדעית.
שממילא איננה תקפה במיוחד, מפני שהמדע טרם גילה מהי בדיוק מחשבה.
ואפילו לא הגדירה בשום צורה אחידה ומוסכמת.
אך גם אם המדע כבר היה מעודכן בעניין זה לגמרי ויכול היה לפרט הכל בעניינו, הייתי מעדיף להפנות את השואל בשלב זה אל יסודות הפרקטיקה מאשר אל יסודות התיאוריה, פשוט מפני שאף-אחד אחר בשרשור טרם עשה זאת... ותמיד טוב לבדוק דברים גם בחושינו.
אם בנאדם היה חוזר ואומר לי "הצלחתי לחשוב שתי מחשבות בעת ובעונה אחת", הייתי בשלב הבא מנסה להבין מה הוא בדיוק חווה.
אז צדקתי: הנחת שחשבתי/האמנתי שאפשר לחשוב שתי מחשבות בעת ובעונה אחת.
לשמחתי, אינני נוטה להטריד את מחשבותי בדברים כגון "כמה מחשבות ניתן לחשוב בעת ובעונה אחת" או "כמה מלאכים יכולים להתקבץ על חודה של סיכה", למעט כאשר מתחשק לי, כמובן.
ואין לי בעיה להסכים איתך לגבי כך שאם בדקו X ומצאו Y והסיקו מכך Z, אז אין ספק שבדקו X ומצאו Y והסיקו מכך Z.
אז אני מסכים איתך.

 

[neophile]

אבל איך הוא יודע שהוא כבר לא חושב שתי מחשבות בבת אחת ?

זה הרי לחשוב על זה שאפשר לחשוב על שתי מחשבות בו זמנית ו\או שאי אפשר לחשוב על שתי מחשבות בו זמנית
&nbsp
ולכן עולה השאלה ....

 

[דניאל גליקר]

נכון

ואני עניתי, כדרכי תמיד, לפי ההבנה והידע שלי, שלא תמיד ההתנסות מהווה בדיקה מהימנה.
המסך שאתה יושב כעת מולו, הוא למעשה משהו שונה לחלוטין ממה שאתה מתנסה בו.
הוא מורכב ממולקולות.
אלה מורכבות מאטומים.
ואלה מחלקיקים...
בסופו של דבר הוא משהו מאוד מופשט, איזו פונקציה של גלים.

רק בהארה מלאה, אדם חווה את המסך גם כמות שרובנו רואים.
אבל.
גם ברמה המולקולרית, האטומית, הגרעינית ואפילו בפונקצית הגל שלו.

כמו שאני מציין תמיד - ידע מעוצב בתודעה.