2 חיבורים - אשמח לדעה

הפט

New member
2 חיבורים - אשמח לדעה

אהלן הנה עוד 2 חיבורים...

בעיקרון אני מנסה ללמוד מטעויות ומקשיים בעצמי בכל מקרה ולכן יש לי כמה שאלות...

יש לי בעיה עם החצי שעה - או שאני מסיים בול או דקה שתיים לפני ואז אני לא מספיק לעבור על החיבור וכשאני קורא אותו שוב אחרי זה אני מזהה מלא טעויות קטנות שעוד 3 דקות והייתי מתקן ברגע. איפה אפשר לקצר לדעתכם (על סמך החיבורים שלי לדוגמא, איפה אני מפרט שלא לצורך)?

עניין נוסף - נאמרלי פה בפורום שאני נחרץ מדי, ניסיתי לשלב לדעתי ולטעמי וכאלה וזה מרגיש לי מאולץ... אשמח לחוות דעת על איך ששילבתי ואיפה הייתי נחרץ מדי עדיין.

ובלי קשר, עוד דעות והערות יתקבלו בברכה
 

הפט

New member
בדיקה בטחונית בטיסה

חיבור זה עוד נכתב לפני ההערות שקיבלתי מהפרסום הקודם בפורום אז בטח יש בו עוד טעויות שהערתם לי עליהם...


מטלה:

לאחרונה סירבה אישה לעלות על טיסה, לאחר שעברה, לטענתה, בידוק בטחוני משפיל. "הרגשתי שאנסו אותי בהרבה מובנים ואני לא מוכנה לעבור על זה לסדר היום. הנושא כבר עבר לטיפול של עורך דין, כדי לבדוק אפשרות להגיש תביעה בגין הנזק, הפגיעה וההשפלה שעברתי".
בקטע באה לידי ביטוי התנגשות בין הצורך הבטחוני של חברת התעופה, שמופקדת על שלום אנשי הצוות והנוסעים, לבין זכויות אדם בסיסיות. דונו בקונפליקט זה בהרחבה.

חיבור
כל אדם שטס לחו"ל בחייו עבר את שלב הבדיקה הבטחונית, בה הנוסע וציודו עוברים במכונת שיקוף. לעיתים, כאשר מתעורר חשד ישנה גם בדיקה פיזית, על גופך. הבדיקה הפיזית הזו כוללת לעיתים מגע לא נעים. אנשים מסוימים זוכרים חוויה זו כחוויה משפילה ופוגענית. מצד שני, אין להתעלם מהצורך של הבדיקה – הרי בידי חברות התעופה מופקדת האחריות לשלומם של הנוסעים ואנשי הצוות במאמר זה אדון בקונפליקט שנוצר בין בטחון הטיסה לפרטיות האדם, כאשר אצדד יותר בחשיבותה של הראשונה.
כפי שציינתי, הבדיקה הבטחונית היא חלק בלתי נפרד מהאחריות של חברות הטיסה לשלום הנוסעים. חברת התעופה לא יכולה לקחת ולו את הסיכון הקלוש ביותר שייצא מפגע בטיסה. מדובר במצב של טיסה – אף אדם לא יכול לבוא לעזור במקרה של פיגוע או תקיפה, ולכןם הדרך היחידה היא בעצם למנוע לחלוטין אפשרות להימצאות סכנה. נוסעים, ששילמו כסף עבור הטיסה, באים מנק' הנחה שהם לא צריכים לחשוש לבטחונם, והם מודעים לכך שבין השאר, בשביל מטרה זו, הם, כמו כל אחד אחר, עשויים לעבור בדיקה בטחונית אישית. על כל אדם לזכור כי הבדיקה היא בראש ובראשונה לשלומו ובטיחותו האישית.
זאת ועוד, למרות הפגיעה האפשרית בנוחיות הנוסע, יש לזכור כי הפגיעה המינורית בזכויות הנגרמת מהבדיקה, היא כאין ואפס לעומת הזכות עליה אנו מגינים – הזכות לחיים. בלי שתישמר זכותו לחיים של כל נוסע ונוסע, וכל דייל ודייל, בעתיד לא יוכל אדם זה לממש שום זכות. הבדיקה הבטחונית יוצאת מנקודת הנחה כי כל אדם מוכן לסבול קצת לזמן קצר כדי שחייו ימשיכו. כמובן שאין זה הופך את הבדיקה לחסרת גבולות, אך יש לתת לה את המקום הראוי כשומרת על זכות העליונה לזכויות האחרות.
אף על פי כן, אי אפשר להתעלם מכך שהבדיקה הבטחונית כוללת מגע לא נעים ותחושת פולשנות אצל רבים מהעוברים אותה. לעיתים יש אף מגע באיזור הקרוב למפשעה, דבר שהופך את התהליך ךאפילו יותר משפיל. אנשים רבים מציבים את פרטיותם וזכותם על גופם מעל לכל, ויש לזכור שחלק מהאנשים עושים זאת עקב טראומה הקשורה למגע מעברם. עם זאת, יש להבין כי הבודקים בסה"כ ממלאים את תפקידם, ואינם יכולים להתחשב בכל אדם בהתאם להעדפותיו. אין פה כוונת זדון, ובטח שלא כוונת הטרדה. לכל אדם יש את גבולותיו בנוגע לגופו, וחברות התעופה יכולות רק להנחות את הבודקים לעשות בדיקה כמה שפחות פולשנית, על מנת שכמה שפחות אנשים יפגעו. כמו כן, יש לזכור כי זה השלב השני בבדיקה אחרי מכונת השיקוף כך כמות האנשים שעוברים את הבדיקה הגופנית פוחתת.
לסיכום, ניתן לראות כי יש כאן התנגשות בין הרצון של חברות התעופה לספק לנוסעים טיסה בטוחה, לבין תחושתו האישית של כל נוסע ונוסע בעת הבדיקה. חלק יגידו כי יש לשים את פרטיותו של האדם לפני הכל, ולעותם ניצבות חברות הטיסה שאחראיות לבטחונו של נוסעיה בכל מחיר. אני מאמין כי הפתרון לכך הוא בסופו של דבר בפתיחות בין הבודק לנבדק בעת הבדיקה, כך שידוע לשני הצדדים שכוונת כל צד היא בטובת השני.
 

הפט

New member
רשתות חברתיות

מטלה:

משרד החינוך הודיע לאחרונה כי הגלישה ברשתות חברתיות מותרת מגיל 13 בלבד. לימור הררי, הממונה על אתיקה במשרד החינוך, אומרת כי הרשת החברתית "פייסבוק" אוסרת על ילדים מתחת לגיל 13 להשתמש בשירותיה, ומכאן שכל ילד מתחת לגיל 13 שמשתמש בפייסבוק זייף את גילו כשפתח את כרטיס המשתמש שלו. לדבריה, ילדים צעירים לא מבינים מה נכון ומה לא נכון לחשוף במסגרת רשת חברתית, ולכן יש למנוע מהם להשתמש בה.
מהם לדעתכם היתרונות והחסרונות של היתר שימוש ברשתות חברתיות לילדים.ץ האם לדעתכם יש לאסור שימוש כזה?

חיבור:

הרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים הטכנולוגיים. למיליארדים של אנשים ברחבי העולם יש חשבונות ברשתות השונות, ודרכם הם מתכתבים ומעבירים תכנים. אוכלוסייה גדולה המשתמשת באלו הם ילדים. משרד החינוך, קבע איסור על ילדים עד גיל 13 להשתמש ברשתות החברתיות, מתוך חשש לאי תאימות לגילאים אלו. איסור זה העלה קולות מנוגדים רבים. במאמרי אעסוק ביתרונות ובחסרונות של יישום חוק זה.
ראשית, אני מאמין כי תרבות הרשת החברתית תפסה את מקום האינטראקציה החברתית המקורית – מפגש. ילדים המשתמשים ברשתות חברתיות מגיל קטן גדלים לתוך מציאות בה מדברים יותר דרך מחשבים מאשר דרך מפגש אמיתי. לדעתי זהו דבר שלילי מכיוון שאני מאמין כי התקשרות דרך גורמים טכנולוגיים לעולם תהיה פחות מעמיקה מהיכרות וחברות הנוצרת מחווית חוויות, או אפילו סתם שיחה שגרתית. במפגש יש הרבה ניואנסים קטנים, שינוי אוירה ומקום, גורמים סביבתיים וכד' שהטכנולוגיה לעולם לא תצליח להחליף לטעמי. ילדים שחווים מגיל 0 רשתות חברתיות כחברות מקובלת, יעריכו פחות חברות אמיתית שעלולה להתמסמס.
כמו כן, ברשתות החברתיות אין גבולות. יש אינסוף תנים לא רצויים ואנשים לא סימפטיים שיכולים לגשת לכל ילד בלחיצת כפתור. בגיל צעיר מ-13, ילדים רבים עוד לא יודעים להבחין בין בטוח למסוכן, והם עלולים להתפתות ולהימשך אחרי אדם ערמומי או תוכן פוגעני. רבים הסיפורים על מבוגרים שהתחזו לנערות צעירות ויזמו מפגשים עם ילדים שהסתיימו בצורה לא רצויה. הקביעה של משרד החינוך נועדה למנוע מצבים כאלו ולהגן על הילדים. לדעתי, הגישה לרשתות החברתיות צריכה להיפתח לילדים רק מגיל שהם כבר מבדילים יותר בין טוב ורע. לראיה ניתן להביא את ההגבלה ש"בעל העסק", פייסבוק, הגביל כמכיר התכנים, לגיל 13 ומעלה.
עם זאת, יש לזכור כי ידים בקיאים מחשבים יותר מהרבה מבוגרים. הם קולטים מגיל קטן גם בלי הרשתות החברתיות את התכנים מהאינטרנט ומהטלוויזיה, ויודעים בד"כ איזה לחיצה תניב דבר לא רצוי. הטלת הגבלת גיל על רשתות חברתיות זה לא מה שימנע מילדים להיחשף לתכנים לא רצויים, ובכל מקרה יש בידם כלים מספיקים מתוך ניסיונם בטכנולוגיה להתמודד איתם כראוי כמו כל מבוגר. אך אם נילך לפי טענה זו עלינו להתיר כמעט כל דבר עליו ניתנת הגבלת גיל – הרי בסופו של דבר ילדים ישיגו את אותו דבר! ניתן למצוא ברשימה אלכוהול, פורנוגרפיה, רשיון וכו'. כמו כן, לפי הטענה הם לומדים מהניסיון בכל מקרה. אך גם לגיל יש ניסיון רצוי; לא ניתן לילד בן 10 לשתות ארק כדי ש"ירכוש ניסיון". החוק של משרד החינוך נועד לקבוע רף שבכל זאת ישים גבול לנושא זה.
לסיכום, ניתן לראות כי הרשתות החברתיות יכולות להיות גורם מועיל ומזיק כאחד החוק שמטיל הגבלת גיל על שימוש ברשתות אלו בא בשם הגנה על הילד, בעוד רבים מאמינים כי לילד מספיק כלים להתמודד בעולם זה בכל מקרה. בין כך ובין כך, אני מאמין כי יש לחזק בקרב ילדים את החינוך לשימוש נכון ומועיל באינטרנט, דבר שימזער את הנזקים ממודם זה בכלל
 
למעלה