בדיקה בטחונית בטיסה
חיבור זה עוד נכתב לפני ההערות שקיבלתי מהפרסום הקודם בפורום אז בטח יש בו עוד טעויות שהערתם לי עליהם...
מטלה:
לאחרונה סירבה אישה לעלות על טיסה, לאחר שעברה, לטענתה, בידוק בטחוני משפיל. "הרגשתי שאנסו אותי בהרבה מובנים ואני לא מוכנה לעבור על זה לסדר היום. הנושא כבר עבר לטיפול של עורך דין, כדי לבדוק אפשרות להגיש תביעה בגין הנזק, הפגיעה וההשפלה שעברתי".
בקטע באה לידי ביטוי התנגשות בין הצורך הבטחוני של חברת התעופה, שמופקדת על שלום אנשי הצוות והנוסעים, לבין זכויות אדם בסיסיות. דונו בקונפליקט זה בהרחבה.
חיבור
כל אדם שטס לחו"ל בחייו עבר את שלב הבדיקה הבטחונית, בה הנוסע וציודו עוברים במכונת שיקוף. לעיתים, כאשר מתעורר חשד ישנה גם בדיקה פיזית, על גופך. הבדיקה הפיזית הזו כוללת לעיתים מגע לא נעים. אנשים מסוימים זוכרים חוויה זו כחוויה משפילה ופוגענית. מצד שני, אין להתעלם מהצורך של הבדיקה – הרי בידי חברות התעופה מופקדת האחריות לשלומם של הנוסעים ואנשי הצוות במאמר זה אדון בקונפליקט שנוצר בין בטחון הטיסה לפרטיות האדם, כאשר אצדד יותר בחשיבותה של הראשונה.
כפי שציינתי, הבדיקה הבטחונית היא חלק בלתי נפרד מהאחריות של חברות הטיסה לשלום הנוסעים. חברת התעופה לא יכולה לקחת ולו את הסיכון הקלוש ביותר שייצא מפגע בטיסה. מדובר במצב של טיסה – אף אדם לא יכול לבוא לעזור במקרה של פיגוע או תקיפה, ולכןם הדרך היחידה היא בעצם למנוע לחלוטין אפשרות להימצאות סכנה. נוסעים, ששילמו כסף עבור הטיסה, באים מנק' הנחה שהם לא צריכים לחשוש לבטחונם, והם מודעים לכך שבין השאר, בשביל מטרה זו, הם, כמו כל אחד אחר, עשויים לעבור בדיקה בטחונית אישית. על כל אדם לזכור כי הבדיקה היא בראש ובראשונה לשלומו ובטיחותו האישית.
זאת ועוד, למרות הפגיעה האפשרית בנוחיות הנוסע, יש לזכור כי הפגיעה המינורית בזכויות הנגרמת מהבדיקה, היא כאין ואפס לעומת הזכות עליה אנו מגינים – הזכות לחיים. בלי שתישמר זכותו לחיים של כל נוסע ונוסע, וכל דייל ודייל, בעתיד לא יוכל אדם זה לממש שום זכות. הבדיקה הבטחונית יוצאת מנקודת הנחה כי כל אדם מוכן לסבול קצת לזמן קצר כדי שחייו ימשיכו. כמובן שאין זה הופך את הבדיקה לחסרת גבולות, אך יש לתת לה את המקום הראוי כשומרת על זכות העליונה לזכויות האחרות.
אף על פי כן, אי אפשר להתעלם מכך שהבדיקה הבטחונית כוללת מגע לא נעים ותחושת פולשנות אצל רבים מהעוברים אותה. לעיתים יש אף מגע באיזור הקרוב למפשעה, דבר שהופך את התהליך ךאפילו יותר משפיל. אנשים רבים מציבים את פרטיותם וזכותם על גופם מעל לכל, ויש לזכור שחלק מהאנשים עושים זאת עקב טראומה הקשורה למגע מעברם. עם זאת, יש להבין כי הבודקים בסה"כ ממלאים את תפקידם, ואינם יכולים להתחשב בכל אדם בהתאם להעדפותיו. אין פה כוונת זדון, ובטח שלא כוונת הטרדה. לכל אדם יש את גבולותיו בנוגע לגופו, וחברות התעופה יכולות רק להנחות את הבודקים לעשות בדיקה כמה שפחות פולשנית, על מנת שכמה שפחות אנשים יפגעו. כמו כן, יש לזכור כי זה השלב השני בבדיקה אחרי מכונת השיקוף כך כמות האנשים שעוברים את הבדיקה הגופנית פוחתת.
לסיכום, ניתן לראות כי יש כאן התנגשות בין הרצון של חברות התעופה לספק לנוסעים טיסה בטוחה, לבין תחושתו האישית של כל נוסע ונוסע בעת הבדיקה. חלק יגידו כי יש לשים את פרטיותו של האדם לפני הכל, ולעותם ניצבות חברות הטיסה שאחראיות לבטחונו של נוסעיה בכל מחיר. אני מאמין כי הפתרון לכך הוא בסופו של דבר בפתיחות בין הבודק לנבדק בעת הבדיקה, כך שידוע לשני הצדדים שכוונת כל צד היא בטובת השני.
