2 הפסיכיאטריות שפגשנו עד היום לא מכירות PDD

[salsa10]

סליחה, התכוונתי ל-ADHD

 

[dina199]

 

[אמא חמסה]

האם את שלמה עם האבחון?

אם את מרגישה שהאבחון ממצה ומתאר היטב את קשיי ילדייך - הרי שבאמת אין צורך באבחון נוסף.

מצטערת אם נפגעת מדבריי.

 

[salsa10]

האבחון ממצה ומתאר היטב את הקושי, אבל הוא לא

מסביר לי מאין נובע הקושי? האם הקושי החברתי הוא מהלקות השפתית? האם הקושי הרגשי חברתי הוא מה ADHD? מה גורם לבני להתנהג כמו ליצן? להציק? לא ליצור אינטראקציה חברתית ארוכה תואמת גיל?
אני מצאתי תשובות לשאלות הנ"ל ממאמרים שחרשתי שעותבאינטרנט, אבל לא מאנשי המקצוע בהתפתחות הילד שאומנם אבחנו ותארו היטב את הקושי אך לא הסבירו ממה.

 

[אמא חמסה]

אני חושבת שהורה, גם אם הוא מקצועי,

לא יכול לאבחן את הילד שלו.

קשה לנו לאבחן אנשים קרובים לנו. ולכן אני חושבת שעדיף ללכת לאיש מקצוע, שהוא יותר אובייקטיבי מאתנו.

אפילו גננת, למשל, רואה בכל שנה יותר ילדים מאשר רואה אמא, שבדרך כלל יש לה מספר ילדים קטן. היא רואה התנהגות של יותר מעשרה ילדים בו בזמן, שהם באותו הגיל ותוסיפי לזה נסיון של כמה שנים, אז היא ראתה יותר ילדים מאשר אנחנו רגילים לראות.

גם מאבחן רואה בדרך כלל יותר אנשים מאתנו. ולכן לדעתי זה חשוב מאוד ללכת לאבחן מקצועי.

זו דעתי.

 

[dina199]

אנשים זה לא מדע מדוייק

ואין שחור לבן . לכן קשיים יכולים לנבוע ממקורות שונים (כפי שכתבת בעצמך). גם מי שמאובחן באבחנה מסויימת, המאבחנים יכולים רק לאבחן את המצב הנתון ולקבוע איך לטפל המצב נתון (על סמך האבחנה) אבל לא לקבוע שקושי מסויים נובע מסיבה אחת בלבד.

 

[אמא חמסה]

אני חושבת שזו מטרת האבחון,

להצביע על קושי ועל המקור לו.

וזה אחד הדברים הכי חשובים. כי יש הבדל אם ילד למשל לא מרוכז כי יש לו הפרעת קשב וריכוז או בגלל שהוא מוטרד וחושב על דברים אחרים בזמן הלימודים או שהוא עייף ולכן נראה לא מרוכז כי יש לו בעיות שינה ועוד.

 

[dina199]

ברור שזו המטרה , רק שזה לא תמיד בר ביצוע

וזה בדיוק בגלל הסיבה שאנשים הם לא מדע מדוייק

 

[anitaronen]

נשמע שלבן שלך יש המון יכולות ואת יכולה

להיות אופטימית.
לדעתי תחזקי לו את הביטחון העצמי בכל דרך שאת יכולה, תגני עליו, תקלי עליו, תאהבי אותו, הכוחות הרגשיים שתתני לו בצהריים יתנו לו המון, וזה יכול להיות תהליך ארוך מאוד של שנתיים אפילו- אבל המנועים שתדליקי בשבילו בבית- את תראי בסוף את הזינוק הזה
בהצלחה!

 

[אמא מודאגת3]

מסכימה איתך

שאין טעם, אני חושבת שהורה נבון יודע מתי להפסיק ללכת עם ילד לאבחונים, גם עודף אבחונים זה לא בריא
לא לילד, לא לטרטור של הורה, ולא לכיס של ההורה .

 

[salsa10]

,תודה על ההבנה. הבן שלי (5)משתף אותנו בכל דבר

מספר חוויות מהגן (בגדר יכולתיו השפתיות), מבין הבעות פנים, מבין סיטואציות חברתיות, אך בגלל הקושי השפתי-רגשי שלו כישוריו החברתיים נמוכים מבני גילו.
כך הסבירה לי הפסיכיאטרית ביום חמישי. כל ההצקות לילדים, ההתנהגות הליצנית לא נובעים מאוטיזם, למרות שהקשרים החברתיים שלו לא תואמים גיל.
גם התקפי הזעם שלו קצרים ומעטים ועם הזמן הולכים ומתמעטים ככל שמשפר את יכולתיו השפתיות.
מסתבר שיש עוד סיבות לכישורים חברתיים נמוכים לא תואמים גיל, ולא רק אוטיזם.
בהגדרות הקודמות יכל להיות PDD NOS, היום אין מצב שייכנס לספקטרום.

 

[אמא מודאגת3]

אני מבינה אותך

הכי טוב באמת לחכות ולראות, ואני תקווה שהילד רק ילך וישתפר עם הזמן, כי אם הוא לא על הספקטרום כמו שאמרה לך הרופאה,
את תראי שינוי גדול ושיפור משמועתי תוך שנה, ואם הוא כן על הספקטרום, הקשיים לא יעלמו ,
אז במקרה שלך הזמן יעשה את שלו.

 

[salsa10]

אני מניחה שחלק מהקשיים ישארו. ADHD לא עובר

עם הגיל, רק משנה צורה.

 

[dina199]

אם כך יש לי שאלה :

ללא קשר לשום DSM , וללא קשר לשום אבחנה רשמית של שום מאבחן מקצועי - האם לדעתך הבן שלך נמצא בספקטרום האוטיסטי או לא ?

 

[פרח לי יפה ורוד]

הסיבה שכדאי לאבחן

היא כדי שהמטפלים יידעו לטפל בו נכון
הטיפול של קלינאית תקשורת או פסיכולוגית בילד עם SCD או בילד רק עם בעיות שפתיות ו ADHD הוא שונה.
צריך למצוא גם מומחים שונים.
אף מטפל לא יקשיב לאיזו לקות אמא חושבת שיש לילד, אלה למה שכתבו המאבחנים.
אגב, לפ מה שכתבת למטה לא ברור לי בכלל שהוא היה יכול להיות מאובחן כ- PDDNOS וגם לא שהוא יכול להיות מאובחן כ- SCD.
גם ב- SCD קשיי התקשורת והחיברות הם ראשוניים-בדיוק כמו באוטיזם, ולא תוצאה של גורם אחר כמו בעיה שפתית.
אבל אני לא מאבחנת.
דיצה צחור נחשבת הכי טובה. תסמכי על מה שהיא אומרת ואל תתבישי לשאול-כולל איך הוא היה מאובחן לפי ה-DSM הקודם.
אם הם לא חושבים שצריך להמשיך באבחון תפסיקי, אם הם ממליצים להמשיך-תמשיכי.

 

[salsa10]

אני בעצמי מבולבלת מכל ההגדרות של הDSM הישן וה

DSM החדש. במידה והילד שלי יעבור האבחון באסף הרופא יוכר כ SCD לכל היותר. .
אני יודעת בוודאות שלבן שלי יש בעיה חברתית תקשורתית, וצריך איזושהי התערבות מעבר לקלינאית(רשמתי אותו לסדנת פסיכודרמה (בנוסף לתראפיה באומנות)של 5 ילדים בני גילו והוא בהתחלה מאוד התבייש אך לאט לאט נפתח ושיתף פעולה)
הילד מחייך, משחק, יוצר קשר עין מצויין, מדבר , מגיב ומשתף א-ב-ל לא יודע איך ליצור חברויות למרות הרצון.

 

[Astroo]

המממ

הילד בן ה-7 שלי מחייך, יותר קשר עין, מדבר, מגיב, משתף וגם יודע ליצור חברויות ובכל זאת אובחן כ-ASD לפי DSM5.

 

[salsa10]

אז הבן שלי לא אובחן כ ASD

ומעבר לזה שמשתף אותנו בכל דבר, בני מבין מצויין סיטואציות חברתיות, מבין מצויין הבעות פנים, ואין לו שום אובססיות או קבעונות או חזרתיות

 

[Astroo]

מצויין, אז צריך לשמוח שאיננו על הספקטרום

 

[salsa10]

הטיפולים והכספים שאצטרך להשקיע בו הם כמו כל ה

ההורים שלבנם יש PDD NOS הפרעה תקשורת בלתי מובחנת. רק שאצלי אין ולא תהיה הכרה, וכל ההשקעה הכספית תהיה עלינו.