1984 מהדורת 2003

[אוֹחַ]

יריקה נגד עין הרע - כך הבנתי עד

היום - היא, כביכול, כדי לפלוט החוצה כל שמץ של שד/רוח/קללה העלול להכנס לגוף (למשל, כשעוברים ליד חתול שחור). מי יודע, אולי פעם היו הולכים הצידה ומשתינים... עם הזמן (ואולי מפאת חוסר הזמן) השתכללנו...

יריקה, כאות לבזיון, זה עניין הרבה יותר טריוויאלי. לדעתי, לא הריק זה כהריק זה!

 

[shellyland]

אוי, הזכרת לי

יש איזה מדרש עם רבי מאיר והנר שכבה ואיזו אישה שהיתה צריכה לירוק לו בעין. גם שם, אם אני זוכרת נכון (אבל אולי אני לא), יש ביריקה יותר מאשר רק אקט של בזיון.

 

[מוגג]

סוטה ירושלמית

התכוונתי שהסיפור מופיע במסכת סוטה בתלמוד הירושלמי: רבי מאיר הוה יליף דריש בכנישתא דחמתא כל לילי שובא והוה תמה חדא איתתא יליפה שמעה קליה. חד זמן עני דריש אזלת בעית (time went longer) מיעול לביתיה (she went home)ואשכחת בוצינא מיטפי(light had gone out) אמר לה בעלה הן הוייתה(where were you?) אמרה ליה מישמעא קליה דדרושא (listening to the lesson) אמ' לה מכך וכך דלית ההיא איתתא עללה להכא לבייתה עד זמן דהיא אזלה ורקקה (spit)גו אפוי דדרושא (in the face of the one who gave the lesson) צפה רבי מאיר ברוח הקודש ועבד גרמיה חשש (pain) בעייניה אמר כל איתתא דידעה מילחוש לעיינה תיתי (any woman who can cure this should come)תילחוש אמרין לה מגירתא הא ענייתיך תיעלין לביתיך עבדי גרמיך לחשה ליה ואת רקקה גו עייניה אתת לגביה אמר לה חכמה את מילחוש לעיינא מאימתיה עליה אמרה ליה לא אמר לה ורוקקין בגויה שבע זימנין והוא טב ליה מן דרקקת אמר לה אזלין אמרין לבעליך חד זמן אמרת לי והיא רקקה שבעה זימנין. [התרגום בחסות האתר הזה]

 

[גנגי]

באמת קצת התפלאתי

מה עבר עליך שהתחלת לתרגם ארמית דווקא לאנגלית. חשבתי אפילו שאולי זה עניין של עקרונות, לגרום לאנשים פה לקרוא אנגלית סוף סוף...

 

[shellyland]

בכלל לא נכון

מכיר את טקס ה"מחויבות לחברות" או "חתימת עסקה" הנפוץ בקרב בני נוערו ומתבטא ביריקה לכף היד ותקיעת כף? אין בכך שום הבעת בוז או זלזול. זה סוג של ברית דמים (כאמור - נוזלי גוף).

 

[hillelg]

טוב.

אבל מכסי דיבר על יהדות, וביהדות זה רק סמל לזלזול ובוז, כפי שהוא ציין. וכך הוא גם ברוב המחוות האנושיות.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

לא בכל מקום ../images/Emo20.gif

אני, למשל, אינני נוהג לירוק בפרהסיה, גם לא לנוכח עצמים שמייצגים משהו שאני בז לו. אולי זה משום שאני תינוק שנשבה, מנוכר לרוח ישראל סבא. בכל אופן, קיויתי לפגוש ציוויים מפורשים, שמורים ליהודי מתי והיכן עליו לירוק לאות בוז וזלזול. יש כאלה? או שמדובר במנהג בלבד?

 

[hillelg]

אך האם יריקה לנוכח אותם עצמים

תסמל בוז? אם כן, הרי שגם בהקשר התרבותי שלך הדבר נכון - גם אם לא עשית ולא תעשה זאת לעולם. ולשאלתך (הגד לי, ההיתה פעם ששאלת פעם באופן לא ציני?): הבאת את המקרה של חליצה, של הבעת בוז כלפי האיש שלא מקים את זכר אחיו. זה מה שאני מכיר.

 

[שירה בלטר]

לא קראתי את הדיון בשלמותו,

אבל: א) אני לא חושבת קיימת דיספרופורציה של האירוע, אלא שחלק מהדרכים בהן בוחרים לייחד את זיכרו של האיש, וזכר האירוע, הן לטעמי שטחיות ולא מתאימות. (למרות שאני חייבת לציין שבמוסדות החינוך בהם למדתי, ובמסגרות רבות אחרות עליהן שמעתי, מקיימים גם מקיימים את חשבון הנפש הראוי ואת העבודה החינוכית שאירוע כזה צועק לקיים) ב) טבעי שחברה שעוברת זעזוע כאירוע כזה, תהיה רגישה יותר לעניין ולכן, גם לו העונש שהזכרת לא היה תואם את המעשה, (למרות שאני חושבת שהרגישות במקרה הזה הייתה עניינית) אני חושבת שאין טעם לצעקה הנגדית שאתה משמיע. (בדיוק כפי שאני מבינה את הרגישות שהתעוררה אצל האמריקאים לאחר ה-11 בספט' בנוגע לסידורי ביטחון)