!!

קראתי את מרבית השרשור

ויש כמה דברים שלא ברורים לי.
א. למה את לוקחת את אימא שלו לקניות? ואם כבר לקחת, למה לא נכנסת איתה? ואם לא נכנסת איתה, למה את יושבת בחוץ ומחכה שעה וחצי שתחזור?
ב. כל השנאה הזאת שיש בתוכך היא מזיקה רק לאדם אחד וזה לך. מאוד לא בריא לשנוא כל-כך כל אדם שהוא. אני ממליצה לך לפני שאת מדברת עם בעלך קודם לסדר לעצמך קצת את הראש, ולמצוא דרך להירגע! ולחשוב מה את יכולה לעשות כדי לא לשנוא ולתעב כל-כך אדם אחר. אני ממליצה לך לחפש בכוח דברים טובים שהיא עושה. ממליצה לך למצוא תירוצים בשבילה למה היא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת. חפשי ותתאמצי למצוא תכונות חיוביות בה. מבטיחה לך שאם תשני את הלך החשיבה שלך פתאום הדברים לא יראו לך כל-כך גרועים.
ג. רק אחרי שאת נרגעת והצלחת למצוא בה נקודות חיוביות, רק אז תדברי עם בעלך. במצב שאת נמצאת היום, בשנאה היוקדת שלך, את דוחפת את בעלך להגן על אימא שלו בכל מחיר. כולל במחיר של הנישואים שלך!
ד. ודבר אחרון, טעות איומה להפריד בין גבר לאימא שלו. שתתקשר אליו כמה שהיא רוצה ביום, מה זה מפריע לך? להיפך, תשני התנהגות. תקרבי בינו לבין אימא שלו, והוא יימצא דרך להודות לך על זה.
 
טוב..

לפי התגובות כנראה שלא הבהרתי את עצמי נכון.
דבר שני , לפי התגובות גם יש פה העברת ביקורת מאוד חריפה..
אני בחורה בת 21, כשרשמתי פה חשבתי לקבל עצה ושיראו לי אולי דרך אחרת לראות את המצב.
ולא נזיפות,ביקורת ועוד דברים.
נתחיל בהסבר ..
כנראה שתהחלתי בסדר הלא נכון את ההסבר שלי לבין חמותי.
א.אני לא לוקחת אותה לקניות לבד-אין לי רשיון. אני לוקחת אותה עם בעלי,ואנחנו נוסעים ביחד ..למה אני לא נכנסת איתה לחנות, כי זה נסיעות של כמה חנויות והיא נכנסת ל10 ד'ק לכל חנות בערך ויוצאת ... ובמצטבר זה הולך לזמן של שעה.
זה גם לא כזה מפריע לי ליסוע לקחת אותה לחנות.
ואני לא רואה את עצמי כ"סמרטוט" בזה שאני לוקחת אותה לקניות, אני יגיד שאני לא בשיא התלהבות אבל נוסעת ולוקחת אותה לחנות כי אין מה לעשות ,בכל זאת היא חמותי היא האם של בעלי , עם אני ממש בסידורים בעלי ברור מעליו יגיד לאמא שלו "שמעי אנחנו מאוד עסוקים"
ב.אני לא שונאת אותה , אבל לא מתה עלייה , היא לא בנאדם שארוץ אליו כידי לשבת ולדבר..(חבל כי דווקא אני מאז ומתמיד רציתי חמה שיהיה לי כייף לדבר איתה!)
פה לא המצב.
ג. לגביי למצוא לעצמי חיים - אני בנאדם לומד כל יום ועובד כל יום.. אני נמצאת בבית בקושי ועם כן אז זה לישון להכין אוכל לנקות וסידורים.
אני ממש לא יושבת וחושבת עלייה "מה היא עשתה ומה קרה וכ'ו"
אבל מגיע מצב ,היא מזכירה לי לבד את הדברים...
אני מגיע אלייה לבית ..
היא לוחצת עליי להביאי ילדים ואומרת שזה בסדר שהילדים יגדלו עניים.
בו ניהיה ריאליים ונחשוב לאיפה אני יביאי ילד? ליחידת דיור מטר על מטר ? וזה שאני לומדת וחייה על מלגת קיום מסכנה ועוד משכורת נמוכה.
ואני אהיה כנה , אני מזה מתבאסת מזה , אני מתבאסת מזה שאני לא יכולה להרשות לעצמי להביאי ילד לעולם כי לא יהיה לי מה לתת לו איפה לישון, עגלה,אריסה ומשחקים והכל..פעוטון...במיוחד בעלי עובד בשבס ו24-48 שעות לא בבית, מי יעזור לי עם ילדים זה טרוף.
ד.נקודמה מאוד חשובה, מאיפה זה צץ אני מרחיקה את בעלי מאימו? ממש ממש לא. זה שאני רושמת פה מה מפריע לי לא אומר שאני אומרת לבעלי , בנוסף לזה .. שידברו בכייף. הבעיה שהיא מתקשרת הם מדברים אבל על מה לשלומו,לשלומי ? ממש לא. היא מדברת -הוא לבד מתעצבן או מסנן אותה לפעמים לבד כי היא מתחילה לספר על כמה החיים יפים לבת שלה והיא טסה לח''ול והיא קנתה לעצמה את זה ואת זה .
ורגע לפני הכל,אני לא יושבת ואומרת מה אחותך עשתה ומה זה ממש לא. אמא שלו מתקשרת ומספרת ומתלהבת .
וזה קצת מציק כאילו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ליסוע .אז למה לזרוע מלח על הפצעים ,להתקשר להתלהב לנו ככה ועוד כל כמעט חצי שנה ואז מה שקורה בעלי הולך עם פרצוף תחת כי הוא לא יכול להרשות לעצמו לטיסה.
ה.אני בטוחה ב100% שיש פתרון לכל דבר, אני כן מדברת עם בעלי אל הרבה דברים והוא מסכים איתי.
ו.דברים טובים שהיא עושה,לצערי אין.
לא ראיתי משהו טוב שהיא עושה ,היא מעליבה אותי הרבה ופוגעת בי אני לא רואה משהו טוב.
והראתי כבר כמה דוגמאות..
נראה עוד כמה,
אנחנו גרים ביחידה לבעלי,בבית של ההורים בחדר שלו יש מאוורר שהוא קיבל מזמן מהעבודה,
הגענו לבית,הבאנו לה מאוורר חילופי ורצינו לקחת את הגדול כי אין לנו מזגן וחם מאוד אין חלונות ואי אפשר.
היא עשתה לנו כ''כ פרצופים והתחילה לצווח ולהגיד "מה אתם לוקחים את המאוור שלי!"
אני אמרתי לה ביפה "הבאנו לך מאוור טוב, פשוט יותר קטן ,פשוט אין לנו חלון בחדר ונורא חם והמאוור שאצלך הוא בהרבה יותר חזק"
והיא עדיין ישבה ,כולה מעוצבנת ועושה פרצופים.
לא אמרתי לה כלום רע, לבעלי אמרתי שזה לא יפה מצידה היחס הזה.
אבל בואו נחשוב בהגיון שהדרך שהיא הגיבה והתייחסה אלינו זה לא יפה.
אותו דבר עם ארון נעלים שהיה לבעלי בחדר, בזמנו הוא קנה לעצמו כי הוא חולה נעליים.
יש לנו כלב שאוכל את הנעליים ,בעלי אמר בואי נקח מה שיש לי בבית אצל הורים,אמרתי יאללה מתאים. באנו לקחת את הארון גם פה היא ישר "מה אתם לוקחים,רציתי לשים את הנעליים שלי,כבר פינתי מקום לעצמי מהנעליים הישנות שלך"
בעלי אמר לה יפה "אמא יש לך בכניסה 2 ארונות נעליים גדולים"
היא כזה "כן אבל באלי שיהיה בחדר,רק שלי"
לא התייחסתי לזה כ''כ
אפילו אמרתי לבעלי בו נשאיר נקנה לנו,הוא ישר אמר לא,למה סתם לבזבז.
ויש עוד דברים
כמו לדוגמא..
בזמנו אחותו אמרה שתביאי לי כדור מיוחד כזה לקפיצות(לנשים בהריון)
ורק התארסנו אני ואחותו היינו כזה בתחילת היכרות.
אז סתם סיפרנו את זה לאמא שלו .. ואמרתי לה כזה " ליאורה(אחותו) הבטיחה לי כדור מיוחד להריון שאני מזה מתלהבת ממנו לעשות כושר וגם כשאהיה בהריון בעזרת ה' ". זה היה מזמן אמת ליפני שנה וחצי ..כן אולי תגידו "יא איזה מגעילה את זוכרת לה הכל.."
אבל פה תגידו מה שבא לכן , אני פשוט נעלבתי מהתגובה.
התגובה שלה הייתה-היא פתחה כל כך עיניים וצעקה "מה את הכדור שלי? היא הבטיחה לי אותו! היא רוצה לתת לך?! "
בסוף קניתי כדור ועוד נתתי לה אותו.
קיצור אני ממש כבר חופרת .. אני פשוט פותחת כאן ת'לב שכל אחת תראה איך שהיא רוצה בעין טובה ולא טובה ואני מעצבנת ודפוקה וילדותית או עוד הרבה.
אבל אגיד לכן עם יד על הלב, זה פוגע בי שהיחס הוא כזה מהצד שלה.
ויש עוד הרבה הרבה דברים שהיא עשתה ואמרה.. כשהגעתי אלייה , ולפני החתונה שאני מדברת היא פשוט לא מגיבה ובעלי גם התעצבן אומר "אמא ..לילי מדברת איתך תעני לה " והיא מסננת אותו ואותי.. וכל זה למה "כי אמרנו לה שאנחנו רוצים לעשות אולם,אירוע קטן"
ואחר''כ היא אומרת "אני הייתי בשוק" - ואני לא אשקר ממש התעצבנתי אז ואמרתי לבעלי "מה,למה תגובה כזאת ממה היא בשוק?"
והוא טען וגם היא שהתגובה הייתה כזו כי "אין כסף"
ואמרתי כסף למה,אולם יתכסה,שמלה אמא שלי קונה.
ודברים קטנים פקדון.
והיא פשוט כל הזמן טענה "אין לי מה ללבוש אני אלבש שמלה ביתית ונעלי בית וכל מיני שטויות"
קיצור לא מעניין...אבל ככה לידע כללי ,אני לא חושבת מה יש לה ומה אין לה היא כל הזמן חופרת וטוענת ומספרת מה יש לה ומה אין לה.
הלאה.
לגבי השוואות-
עוד הפעם,היא לא חייבת לי כלום ,לא חייבת לעזור לי כלכלית.וזה שהיא החליטה את החלטות שלה מה ומו לתת אין בעיה.
אבל הבעיה שלי שהיא פונה עליינו ולא לבת שלה לעזרה.
זאת הבעיה ובגלל זה רציתי להדגיש את העזרה שלה לבת.
אם היה לי מה לתת סבבה הייתי יכולה לעזור לה, אבל באמת שאין לי , ואני לא יכולה פתאום להפסיק לימודים.עשיתי הפסקה הרווחתי כיסיתי מינוס לבעלי ולעצמי ..אבל אי אפשר כל פעם כי אני במלגת לימודים ויעיפו אותי ואני לא רוצה לקחת סיכון.
ובעלי כבר לא נותן לה , אבל פשוט לדעתי זאת חוצפה לפנות לאנשים שבאמת במצב על הפנים ולצד שני היא לא פונה אפילו,ויש שם (כן עוד הפעם תגידו מה אפכת לך יש או אין.. פשוט ידוע שיש ולפי דעתי סכ''ה דעה אני חושבת שצריך לעזור לאמא כשהיא אומרת שהיא ב "מצוקה"
ד''א יש לעזור ב200 שקל ויש לעזור ב3 אלף.
כן אני יגיד דבר שיכול להיות תעבירו אל זה בקורת ..
בעלי אמר כמה פעמים שאעבוד יותר ובנוסף להכין לו אוכל ולנקות וללמוד לי זה קצת קשה.
היום זה לא קורה כי דיברתי איתו ואמרתי "תקשיב אני לא רובוט ואי אפשר שאני אקרע תעצמי לגמרי"
הוא הבין היום הוא נותן עקיצות פה ושם של "את מרוויחה קצת עם הלימודים וזה"
וישר אני מרגיעה אותו ואומרת "לימודים זה חשוב זה העתיד ואין מה לעשות אני לא אעבוד בסופר כל החיים"
זהו זה בעקרון.
עכשיו הבעיה שלי שרשמתי פה .
זה סתם לעצות ולראות דעות ללא ביקורת ..
כנראה אני יותר מדי רגשי והרבה דברים פוגעים בי.
ולגבי אמא שלו,היא בעצמה מזכירה לי את עצמה ואת קיומה בכל פעם.
 

mykal

New member
חבל שאת

נעלבת ולוקחת ללב, נראה לי שהתגובות 'משקפות' לך את מה שהוסק ממה שכתבת.
אני מבינה שכל הדוגמאות שהוספת, הן כדי להוכיח שזו ההתנהגות הלא ראויה שלהם.
מכל הסיפור--מה שחשוב שבעלך יעריך אותך, וידבר אליך בכבוד.
אתם נשואים זמן קצר--והמריבות איתו בגללה, כל הזמן, כשבעצם את יוצאת נאשמת--
כך השתמע הכתובים הקודמים שלך--
זה הלא טוב--ולצורך כך, וסליחה שאני כותבת זאת פעם שלישית בשרשור הזה,
לכו ליעוץ. תמצאו דרך--לא לריב ביניכם בגלל אמא שלו--
ומצאי פתרונות לא לבנות קרע בינו לבין אימו.
יש פתרונות--שאנשי מקצוע ידריכו אותך בשלב ראשון ואותו בהמשך.
במקום להעלב, תקראי ותמצאי מה יעצו לך, תבחרי מה מתאים לך,
ותישמי בשביל חיים טובים.
בהצלחה.
 

Amyrlin Seat

New member
אני ממש לא אומרת את זה כנזיפה אלא בשביל לפתוח לך את העניים

אני מצטערת אבל את פשוט מתעסקת בשטויות ! היא כן אמרה היא לא אמרה, היא כן עשתה היא לא עשתה....... נו באמת, את בחורה צעירה לפי מה שאת מספרת את לומדת ועובדת יש לך חיים שלמים לפנייך, תפסיקי להתעסק עם אמא שלו. תביני ותפנימי שמה שאת צריכה לעשות זה לעבוד על הזוגיות שלך כי מכל מה שאת כותבת נשמע שאת נמצאת בזוגיות לא שוויונית ולא תומכת, כשזה יפתר אז כל השטויות מסביב של אמא שלו ושל מה שאחותו כן או לא יכולה להרשות לעצמה יתנדפו לך מהחיים.
אני לא מבינה מה בגיל 21 כל כך בוער לך לעשות ילדים עד כדי כך שכל מילה שהיא אומרת לך בנושא מקפיצה לך את הפיוזים, בטח כשאת עובדת לומדת, מבשלת ומנקה בעצמך וכל זה בלי שעוד דאגת לעצמך לרשיון נהיגה ! אני במקומך לא הייתי חושבת בכלל על ילדים במשך השלוש ארבע שנים הקרובות, תתבססו תיצבו את מערכת היחסים שלכם, תדאגי לך לעתיד טוב יותר ורק אז תחשבי על ילדים, ואני מבטיחה לך שכשתהי בזוגיות יציבה ותומכת עם מטרה משותפת לעתיד שום דבר שהיא תגיד לא יזיז לך בכלל.
אבל בשביל זה את קודם כל צריכה להכיר בזה שזו לא הזוגיות שיש לך, ולהתחיל לתקן, אחרת תמצאי את עצמך עוד כמה שנים עם אותן הבעיות בדיוק רק עם ילד אחד או יותר במשוואה, הרבה פחות אופציות וזוגיות מקובעת שהרבה יותר קשה לתקן.
 

kuki im buzuki

New member
אני לא מבינה למה מיהרת להתחן, בעלך ממש לא מציאה גדולה

אם הוא אומר לך לעבוד יותר עלמנת שתפרנסו אתאמא שלו הפרזיטית

בגיל 21 את צריכה לחיות, לגור בדירת סטודנטים, ללמוד, לצאת לבלות, לעשות חיים, לעשות רשיון נהיגה
ולא להיות אישה ממורמרת מהחיים

אגב,את לא לוקחת את אמא שלו לקניות, בעלך לוקח ואת מרצונך מצטרפת אליהם במקום לעשות דברים אחרים
 
.

קניות.
זה יותר היא מצטרפת אלינו אנחנו באמצע סידורים והיא אומרת תקחו אותי.
טוב לא רלוונטי.
לגבי הצלם,
אני אמרתי לה שכנראה אנחנו בזמן הקרוב לא נעשה אירוע כי אין ביכולתנו את הכספים.
אמרתי שהמצב אפילו כ''כ גרוע כי לצלם אין איך לשלם.
והיא כזה הוא לא התנגד לקבל אותך..קיצור כל אחד יבין איך שהוא רוצה.
זה היה בצחוק אבל הזוי...
לגבי למה מיהרתי להתחתן.
זה יצא ככה אנחנו 3 שנים ביחד והוא הציע לי ,שנה וחצי אחרי זה התחתנו.
מאחורי כל השטויות של אמא שלו, הוא בנאדם מקסים ואני מאוד אוהבת אותו.
יש לו לב טוב והיא יודעת את זה והיא משחקת איתו כמו בובה על חוט.


לגבי התייחסות היא אמרה והוא אמר והם עשו,עוד הפעם זה קטע לספר את היחס שלה ולהדגיש שהיא "מגעילה".
ואי אפשר ללכת עם אוזניות סגורות ועיניים סגורות.
נשים-שומעת הכל רואות הכל ומבינות הכל.
וברור בנאדם יעלב מהתגובות שלה אני לא חושבת שמישהי במקומי היתה צוחקת ועפה מהתשובות .
 
מודה, לא שרדתי עד הסוף. זה מעייף לחלוטין.

אבל ממה שכן קראתי:
א. את לא שונאת אותה אבל גם לא מתה עליה. מציעה שתקראי מהתחלת השרשור ואולי תביני למה התרשמנו שאת שונאת אותה מאוד.
ב. את לא לוקחת אותה לקניות. בעלך לוקח אותה. את בוחרת להצטרף לנסיעה.
 
ד''א

לקרוא לבנאדם סרמטוט זה לא דרך ביטוי הכי יפה שיש.

אני ממש מצטערת שאני חופרת אבל עוד משו..
לגבי שאני סופרת לה מה מו מי -אני פשוט אמרתי,בנאדם שאין לו כסף הוא לא הולך ובזבז על ימין ושמאל.
ובגללל זה ,כמה פעמים התעצבנתי, היא מבקשת מאיתנו כסף, ובחתונה חפרה שהיא מסכנה ואין לה כסף, ואז הולך וזורקת פה אלף שם אלפיים.
זה מה שעיצבן אותי.
ועוד קטע, אמא שלו תמיד עושה דברים מאחורי הגב שלי, בעלי מספר לי תודה לאל.
תמיד כשהוא יוצא מהבית לעבודה זה הזמן הביקושים הכי טוב, ועם היא יודעת שהוא בבית איתי ישר פתאום היא כזה הא טוב נדבר...
אולי אני פרנואידית? ממש לא.
וליום מחורת בעלי מספר לי מהעבודה היום אמא שלי התקשרה ואמרה היא צריכה וככה וככה...

וגם עכשיו הלחץ החדש שלה ... בגלל המצב ביטלנו אירוע,אמרנו נעשה אחר''כ
אמת מפה לשם קצת לחצים נכנסו לחובות ,אמרתי לאמא שלו אנחנו כנראה לא נעשה אין עכשיו באפשרותנו.
אפילו אמרתי הצלם שהיה לי בחופה לא נעים אין לי איך לשלם אז אני מושכת אותו..
הא היא הציעה אחלה הצעה "הוא לא התנגד לקבל איתך" אחלה באמת תודה קיבלתי את זה כמחמאה.
בעלי אמר "היא אמרה בצחוק" אחלה צחוקים ממש התגלגלתי...
ופתאום היא ממש בימיים אחרונים חופרת אל האירוע,מתי תעשו מתי תעשו...רגע מתי ב10 בערב פתאום.."מה קורה תגיד מתי אתם עושים אירוע"
בעלי "אמא אמרתי לך לא יודע"
כאילו.. מה את לחוצה מהאירוע הזה..תאכלס ובמיוחד מה כאילו לא מספיק אני אמרתי שלא נעשה בנתיים.
זהו.
 
אני בכלל לא התנסחתי ככה

אני לא מאמינה ולא חושבת ככה. ובטח שאני לא כותבת ככה. אני מדגישה את הנקודה הזאת, כי שרשרת את דברייך אליי ואני בכלל לא משתמשת בכזאת שפה. לא בחיים שלי כשאני מדברת ועל אחת כמה וכמה שאני כותבת.
בהודעה הקודמת שלך שהתייחסה להודעה שלי, אמרת שאת לא שונאת אותה, רק שקיווית שחתמותך תהיה החברה הכי טובה שלך וזה לא ככה.
בשרשור המרכזי חזרת כמה וכמה פעמים על המשפט שאת שונאת אותה. מה שכתבתי היה לטובתך בלבד, שנאה כזאת שורפת את האדם ומעוותת לחלוטין את הלך מחשבתו. וחבל לי עלייך, באמת. מאחלת לך עוד הרבה שנים להיות נשואה לאותו אדם, ועוד הרבה שנים להיות בחיק משפחתו. מה שכתבתי זו הצעה בלבד. אין אדם שכולו חסרונות, לכל אדם יש גם יתרונות. הצעתי לך את הניסוי המחשבתי הזה כדי לעזור לך להוריד את המחשבות השליליות על אימא שלו. אני מבינה שהיא מציקה וזה קשה ומעצבן ולא אפשרי, אבל בידייך יש את הכח לשנות את הלך החשיבה שלך. לנסות לראות את הדברים אחרת. זו המלצה בלבד מתוך כאב שחשתי מדברייך הן בשרשור שהגבת לי והן בשרשור המרכזי כשפתחת את ההודעה.
לתת כתף בעיניי זה בעיקר לנסות לתת עצה שיכולה לעזור לך לצאת מהמצב הקשה שבו את נמצאת. ומצטרפת להמלצת מייקל ללכת לראות יועץ.
 
:)

אני לא התכוונתי לשרשר את זה עלייך או איך שלא אומרים.
אני פשוט לא יודעת כ''כ איך להשתמש באתר.
אז בטעות ..
לגביי סמרטוט תכוונתי לאיילת עם אני לא טועה שרשמה שאני סמרטוט.
תודה ואני אנסה לשכנע אותו ללכת ליעוץ כי הוא ממש נגד.
 

mykal

New member
כתבתי ואחזור,

תציעי לו, אם הוא לא ירצה--תאמרי לו--"אני מרגישה שיש
אי הבנה בינינו ביחס להתנהגות אמא שלך--לא רוצה לפגע בה, ולא בך,
אבל גם לא מתאים לי כל הזמן להפגע ולהרגיש שאתה מרגיש צורך להצדיק אותה
ולא אותי, להגן עליה ולא עלי--אותי זה מעליב--ולא רוצה לריב. יועץ יעשה קצת סדר,--זה הכל"
אם הוא לא ירצה תתחילי לבד. והיועץ יעזור לך ל'הביא' אותו, לפחות לפגישה אחת.
את צעירה וצריכה הכונה מסודרת. למה לסבול אם אפשר לקבל עזרה.

ורק עוד מילה לגבי --העלבויות מניסוחים אמירות--אני גם לא אוהבת את דרך הדיבור הזו,
אבל היא שייכת לדובר ולא לך, קחי את הרעיון תבדקי אם מתאים לך--ואל תתיחסי לצורה.
זה עדיף מלא לקבל תגובות.
 
שרשורים

אם מישהו אומר משהו, ואת רוצה להגיב לו, אז את פותחת את ההודעה שלו, ומוסיפה את ההודעה שלך - ההודעה שלך נקראת שרשור
 
לא יפה לקרוא לבן אדם סמרטוט?

לא חשבתי שזה יפריע לך. אולי כי את נשואה לבן אדם שקורא לך חרא.
ביחס לבעל שקורא לך חרא, אישה זרה שקוראת לך סמרטוט זו כמעט מחמאה.
 

newgirl78

New member
האם את מוכנה לחיות עם אדם שהוריו תלויים בו כלכלית?

אני בכלל לא הייתי נכנסת לקשר כזה מלכתחילה. לזוג צעיר יש מספיק על הראש והיום הזוג צריך את עזרת ההורים ולא ההפך, במיוחד עם יוקר המחיה בישראל. כל אישה ולא רק את תעזוב אותו אם הוא לא מסוגל "לעזוב את הבית".
השנה הראשונה לנישואיםפ היא הכי קשה כי בה אתם מודדים אחד את האמון של השני - האם אתם מסוגלים להיות מקום ראשון אחד אצל השני , גם כשזה בא על חשבון משפחה מורחבת (ההורים שלך ושלו).
אם לא תצליחו לבנות את האמון הזה אין סיכוי לנישואים שלכם. אם לא תעמידו אחד את הצרכים של השני במקום ראשון אין סיבה להשאר ביחד.
&nbsp
אל תרגישי רע עם זה שאת מעמידה אותו במקומו לגבי עזרה כלכלית להורים. כל אישה אחרת תעשה את זה ויתכן וגם תעיף אותו אם תדע שהיא צריכה מהחשבון המשותף לכלכל את הוריו. הסיכוי שלו לזוגיות לדעתי נמוך מאד.
 
..

בהתחלה לא כזה היה מפריע לי(גם לא הייתי מודעת שזה עד כדי כך) אני הייתי בצבא הוא היה בבית..וכשהייתי חוזרת היינו חיים אצל ההורים שלי. כשהשתחררתי ..וקצת לפני התחלתי להבין שצריך לעשות משו כי המצב הזה לא יקדם אותנו.
אחר''כ השכרנו את הדירה הראשונה , השתחררתי... ופה כבר הבנתי שהם מבקשים ..וכבר התעצבנתי.
אמא שלו סתם מבקשת,יש לה בעל מפרנס ועוד דודה שמביאה את הפנסיה שלה לבית.
היא מבקשת בישביל הנאה שלה לקנות עגילים ותכשיטים למינהם היא מאוד אוהבת את זה.
היום בגלל שהמצב שלנו באמת בטטה אז אין לו מה לתת הוא לא נותן...

האמת בזמן האחרון לא שמעתי ממנה בקשות של כספים (כנראה בעלי הבהיר לה חד משמעית שתפסיק או שיש מצב שהוא לא מספר לי כי יודע שאני יתעצבן ויריב איתו )
 

Amyrlin Seat

New member
אני לא מסכימה

אני חושבת שבמצבים מסויימים אדם שהוריו נקלעו למצב בעייתי (וזה יכול לקרות מהמון סיבות) אין שום סיבה שלא יעזור להם, גם אם הוא נשוי וגם אם זה אומר שהזוג הצעיר יצטרך לעשות קצת ויתורים לאורך הדרך, ככה זה עם משפחה, אתה לא יכול לזרוק את ההורים שלך לכלבים רק כי הם לא מצליחים לעמוד על הרגליים. ונהפוך הוא אני לא הייתי רוצה לחיות עם גבר שמתעלם מהצרכים של הוריו רק כי זה לא כל כך מתאים לו כרגע, זה בדיוק הגבר שינסה להשאיר אותך חסרת כל במקרה וחלילה תתגרשו, זה בדיוק הגבר שיפסיק לעזור לילדים שלו כלכלית ברגע שהחוק לא מחייב אותו.

זוג בריא ויציב צריך להיות מסוגל לעזור למשפחה המורחבת אם יש צורך כזה, אבל זה כמובן בתנאי שבאמת מדובר בהורים נזקקים, שבלי כל קשר מתיחסים יפה ובכבוד לבן ולבת זוגתו ורצוי גם שאם יש אחים נוספים בתמונה אז הנטל הכלכלי יתחלק בן כולם. בנוסף זה צריך להתנהל בגלוי ובצורה מסודרת, כלומר כולם יודעים שמדי חודש מעבירים להורים שלו X שקלים ובזה זה נגמר, אין כאן סחיטה רגשית או כלכלית שהיא מעבר.

הכותבת מתעלמת מזה אבל מעבר לכך שהסיפור כאן הוא של חמות מניפולטיבית ובעייתית שאפילו לא באמת נזקקת אלא מנסה לממן אורח חיים מוגזם מהכסף של הבן וזוגתו מה שלמעשה מצדיק את חוסר הרצון של הכלה לעזור לה, בעיקר מדובר כאן בזוגיות שהיא לא בריאה או יציבה ובבחורה שבעלה לא משתף אותה עד הסוף בהחלטיות הכלכליות והמשפחתיות שלו, ולא בוחל בלהעליב ולפגוע בה כשהיא מראה התנגדות לרצונות שלו. אם כבר אז זו התנהגות שאמורה לפגוע בסיכויי הזוגיות שלו ולא הרצון לעזור לבני משפחתו.
 
למעלה