רצוי ומצוי
רצוי:
 
1. את לא מתעסקת בעניינים שלא שלך. מה שבין אמא של בעלך לאחותו לא קשור אלייך. היא לא חייבת לך כלום וזכותה לעשות אפליה בין הילדים שלה. זה לא עסק שלך.
2. את מפנימה שהתחתנת עם משפחה פרימיטיבית ובעייתית ומקבלת החלטה - להשאר ולקבל את כל המטרדים שתיארת, או לברוח (מומלץ) ולהשאיר את כל הפרשיות האלה בחזקת זכרונות משעשעים מהעבר.
3. אם את נשארת, את מנהלת שיחה עם בעלך ואתם מסכמים על מדיניות של הוצאות, כולל כמה כסף מותר להעביר למשפחה שלו. מה שתסכימו - את מקבלת ולא מתמרמרת אחר כך (וכמובן שגם הוא צריך להתיישר לפי ההסכם ולא להתמרמר). כמו כן, את מפנימה שמהאמא שלו עדיף לא לקבל כלום, את לא מצפה ממנה לעזרה עם ילדים או שיפוצים או מכפלת במכנסיים.
 
מצוי:
1. נראה שאת פרימיטיבית בערך כמו האמא של בעלך, מתעסקת בלי הפסקה בכסף של אחרים, בזמן של אחרים, במי מועדף ומי הוציא יותר ומי קיבל פחות. מצא מין את מינו.
2. וככה יראו החיים שלך בעשרים שנים הבאות.
רצוי:
 
1. את לא מתעסקת בעניינים שלא שלך. מה שבין אמא של בעלך לאחותו לא קשור אלייך. היא לא חייבת לך כלום וזכותה לעשות אפליה בין הילדים שלה. זה לא עסק שלך.
2. את מפנימה שהתחתנת עם משפחה פרימיטיבית ובעייתית ומקבלת החלטה - להשאר ולקבל את כל המטרדים שתיארת, או לברוח (מומלץ) ולהשאיר את כל הפרשיות האלה בחזקת זכרונות משעשעים מהעבר.
3. אם את נשארת, את מנהלת שיחה עם בעלך ואתם מסכמים על מדיניות של הוצאות, כולל כמה כסף מותר להעביר למשפחה שלו. מה שתסכימו - את מקבלת ולא מתמרמרת אחר כך (וכמובן שגם הוא צריך להתיישר לפי ההסכם ולא להתמרמר). כמו כן, את מפנימה שמהאמא שלו עדיף לא לקבל כלום, את לא מצפה ממנה לעזרה עם ילדים או שיפוצים או מכפלת במכנסיים.
 
מצוי:
1. נראה שאת פרימיטיבית בערך כמו האמא של בעלך, מתעסקת בלי הפסקה בכסף של אחרים, בזמן של אחרים, במי מועדף ומי הוציא יותר ומי קיבל פחות. מצא מין את מינו.
2. וככה יראו החיים שלך בעשרים שנים הבאות.
