:/

חורףwinter

New member
:/

מרגישה צורך עז לפרוק את הכל או שבעצם אני לא צריכה לתרץ למה אני כותבת פה. במשך כל 17 השנים שאני חיה, הייתי בנאדם מלא ביטחון עצמי. יודעת שנראת טוב, תכונות מנהיגות וכל החרטא הזה, עם דעה שיכולה להשיג כל אחד שרק ארצה. (לא מרבה להודות בזה, אבל אני מניחה שתסלחו לי). בזמן האחרון, בשנה האחרונה, המון מהביטחון שלי פשוט ירד. פתאום אני מסתכלת במראה ומגלה שאני לא כזאת יפה, פתאום עולה בי מחשבה שאני מעצבנת אנשים ושלא כולם אוהבים אותי, שאני לא כזאת כריזמטית וחמודה כמו שחשבתי. פתאום מסתכלת על בחור חתיך ואומרת לעצמי בחיים הוא לא יהיה שלי, יש בנות כלכך יותר ממני. אבל הכי מפריע לי-הגוף שלי. חזה בינוני, בטן שטוחה יחסית, רגליים לא שמנות מדי, אבל מה, תחת. ענקי מכוער ולא פורפוציונלי לגוף בעליל. ואני כולה בת 17. ולא משנה מה, כמה ספורט אני עושה ותזונה נכונה ומה לא, הוא לא משתנה. אני מתביישת בו כלכך. אני הולכת ברחוב ומרגישה שהדבר שמסתכלים עליו זה רק התחת הענקי שלי. שלא נדבר על ללכת לים. אני יודעת שזה נשמע מטומטם ושיש בנות עם בעיות הרבה יותר גדולות מרק תחת גדול, אבל זה כלכך מפריע לי. נמאס לי מזה כבר. לא יודעת אם כל הביטחון שירד זה בגלל שהבנתי שכל החיים חייתי באשליה גדולה שאני כזאת וואו או כי אני סתם דפוקה. יום טוב לכולם תודה על הסבלנות :)
 
בטוחה שלא היה שינוי גופני דרסטי...

לעיתים,במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות,הדיעה שלנו על עצמנו משתנה,פתאום מתחילים לראות דברים שתמיד היו אבל התחילו רק עכשיו להפריע לנו. בטוחה שאת עושה מזה סיפור יותר מאשר אחרים ורואה את הישבן שלך יותר גדול מכפי שהוא בפועל. את יכולה לנסות להרגיע את עצמך על ידי שאילת חברה שאת סומכת עליה,מה דעתה...אולי להתייעץ עם רופא משפחה לגבי זה.
 

0אימבר0

New member
את יודעת

כמעט כל תכונה פיזית מושכת חלק מהאנשים. קחי פרופורציות חזה אצל נשים למשל - יש גברים שאוהבים חזה גדול ואחרים שאוהבים חזה קטן. יש נשים שאוהבות גברים נמוכים וכאלה שמעדיםות אותם גבוהים. יש אנשים שאוהבים קרחת. יש אנשים שאוהבים אגן צר. ויש כאלו שאוהבים אגן רחב. מי אמר שזה לא נראה טוב? (תראי, ג'ניפר לופז עשתה מזה קריירה. ושאקירה בעקבותיה...) ומי יודע, אולי גבר חלומותייך דווקא בחיים לא היה שוקל לצאת עם מישהי שהאגן שלה לא נראה כמו שלך? יקירה, אם חשבת שאת נראית טוב זה כנראה הגיע מתגובות מהסביבה שנתנו לך חיזוקים על איך שאת נראית. בגיל ההתבגרות אנחנו נוטים להתחיל לשפוט את עצמנו גם מבפנים. לפעמים השיפוט שלנו הוא לא אובייקטיבי...:) ועוד דבר - קחי בחשבון שכשאת מסתובבת בעולם עם הרגשה של מיליון דולר, זה מה שאת משדרת וככה יתפסו אותך (וזה היה נכון עד עכשיו) וכשאת מסתובבת עם תחושה של סמרטוט יקרה אותו דבר לצד השני... אולי הדבר היחיד שהתשנה במציאות הוא איך שאת תופסת את עצמך...
 

חורףwinter

New member
ברור לי

שזה לא שהגוף שלי הוא הבעיה, כי הוא לא השתנה. וברור לי שזו ההרגשה שלי מבפנים.. אבל זו גם הבעיה. כי אני לא מצליחה להוציא את ההרגשה הזאת אני עדיין מסתכלת על עצמי במראה ואומרת שאני שמנה, שהגוף זו כן הבעיה. אבל אני מקווה שזו רק תקופה. תודה לכולם :)
 
למעלה