עדיין לא יוצא לי
שנת תשס"א, כיתה א´ בלבד (תוך התעלמות מתלמידים שאינם ערביים או עבריים, הטעות הנוצרת מהווה פחות מאחוז). תלמידים עבריים: 85,359 תלמידים ערביים: 29,694 סך כל התלמידים: 115,053 מתוך התלמידים העבריים, תלמידים חרדים: 20.3% = 20.3/100*85,359 = 17,327 תלמידים ערביים + חרדים: 17,327+29,694 = 47,021 אחוז התלמידים החרדים\ערביים מתוך כלל התלמידים: 47,021/115,053*100 = 40.87 כלומר, עוד שתיים-עשרה שנה, החרדים והערבים אשר מלאו להם 18 שנה בדיוק יהוו יחדיו ארבעים ואחד אחוז מכלל אלו שמלאו להם בדיוק 18 שנה. כיוון שיש את אלו שגילם גדול מתשע-עשרה שנה, ובקרבם אחוז הערבים והחרדים קטן יותר, הם יהוו עוד פחות מכלל האוכלוסיה. הוסף לכך את העובדה שתוחלת החיים של החילונים הלאומים-דתיים גדולה מזו של הערבים והחרדים, ותקבל, סביר להניח, לא יותר משלושים וחמישה אחוז מכלל בעלי זכות הבחירה. אם נשוב לזירה הפוליטית, נוכל לתרגם מספר זה לארבעים ושניים מנדטים. רואה, ל"נאורים" יהיה עדיין רוב. מה שאכן עצוב הוא שהסוציאליסטים (מרץ + עם אחד) תופשים כוח. גם אם נניח באופטימיות שהם לא יצברו במשך זמן זה יותר מחמישה עשר מנדטים, הרי שביחד עם החרדים והערבים הם יהוו חמישים ושבעה ח"כים בכנסת ישראל. אם אתה שואף לנצח, לא חכם יהיה להלחם בדמוגרפיה אחת. עליך לפעול במקביל מול כולם. לצערי שינוי פועלת רק נגד הבעיה החרדית. בלי פורז ולפיד, תמצא שרוב חברי שינוי הינם סוציאליסטים, ואין ספק שיחברו למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבחירות הבאות. גם אם אנשי האיחוד הלאומי אינם מתנגחים ישירות בחרדים, מאבקם המקבילי בדמוגפיה הערבית (האזרחים, והלא אזרחים), בסוציאליסטים, ובכפייה הדתית (ראה מצע בחריות) הופך אותם לאופציה החכמה ביותר לציוני המודאג.